נשים ומחשבים: דנה ניסל, עמותת בוגרי 8200

שם ותפקיד: דנה ניסל, סמנכ"לית התפעול של עמותת בוגרי 8200.

השכלה ושירות צבאי, אם יש: קצינה ב-8200. בעלת תואר ראשון בהנדסה כימית מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת רייכמן, ובוגרת לימודי קואצ'ינג במכון אדלר.

מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
"מאז שירותי הצבאי, הטכנולוגיה תמיד עניינה אותי. החלום שלי היה לפתח תרופות ולהציל חיים, ולכן התחלתי לעבוד תוך כדי לימודי התואר הראשון בטבע, ועם סיום התואר עברתי לתפקיד של פיתוח עסקי של אמצעי הגנה לכלי טיס בתע"ש. עם השנים, האהבה שלי לעולם העסקי והשיווקי הלכה וגדלה, לצד הרצון לתרום, להתנדב ולעשות לטובת קידום אוכלוסיות וקהלים שונים, עד שבתקופת הקורונה החלטתי לחשב מסלול מחדש ובחרתי לשלב בין הניסיון שלי לתשוקה שלי – מה שהביא אותי לתפקידי הנוכחית, כסמנכ"לית התפעול של עמותת בוגרי 8200. בעמותה למעשה 'חזרתי הביתה' ומצאתי מחדש את היצירתיות, תחושת השליחות, היעילות, האנשים האיכותיים וה-DNA הטכנולוגי של אנשי ובוגרי 8200 תחת קורת גג אחת".

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק?
אני מאמינה שקיים פער בהזדמנויות, בהסתכלות מגדרית. חשוב שיהיו דמויות משמעותיות שייתנו השראה וחיזוק של תחושת המסוגלות לילדות, נערות ונשים. לצערי, בתקופה האחרונה קיים ייצוג חסר משמעותי מתמיד של נשים בממשלה, כמו גם בעמדות הניהול במגזר הציבורי, מה גם שתקופות הקורונה וההאטה הכלכלית גבו מחירים תעסוקתיים לא פשוטים מנשים. כולי תקווה שנצליח לייצר מציאות מרובת הזדמנויות, שמעודדת בחירה עבור הדור הצעיר יותר, וזה ייתן תשתית למציאות שוויונית יותר בעתיד".

האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה?
"הלוואי שיכולתי לענות שלא. אלא שלמרבה הצער, התשובה היא כן: כמהנדסת צעירה, גיליתי לקראת סיום התפקיד ששכרי היה נמוך משמעותית משל עמיתיי הגברים, ושהמנהל הישיר שלי היה צריך להילחם ולהתמודד עם שלל התנגדויות כדי להכניס מהנדסת למפעל. נתקלתי גם בשפה לא מכבדת ובהנחות יסוד שאני לא באמת מבינה בהנדסה, כי אני אישה. כמו כן, נתקלתי לא פעם בראיונות עבודה לאורך הקריירה בשאלות על מצבי האישי ותוכניות הילודה שלי, כמו גם בהערות ציניות בהקשר של המחויבות שלי ויכולתי לשלב חיי משפחה ועבודה. הלוואי שנעשה עבודה מספיק טובה ואלה תהיינה שאלות שכבר לא ישאלו את הבת שלי".