הישראלים תופסים את הרשתות החברתיות כמדיה הכי פחות אמינה

רמת האמינות של הרשתות החברתיות היא הכי נמוכה מקרב הציבור הישראלי מבין כלל אמצעי התקשורת – כך עולה מנתוני סקר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ד'). על פי הנתונים, רמת האמינות שלהן רחוקה בהפרש ניכר מזו של העיתונים, הטלוויזיה והרדיו, שנמצא במקום הראשון.

הלמ"ס סקרה את צריכת החדשות של הישראלים מאמצעי התקשורת – המסורתיים והחדשים יותר, ועד כמה הם חושבים שהמידע שהם מקבלים מהם מהימן. על פי הנתונים, רק 28.4% מהציבור חושבים שהרשתות החברתיות אמינות – 24% במידה מסוימת ו-4.4% בלבד במידה רבה. לעומת זאת, 47.5% מאמינים למה שהם שומעים ברדיו, 44.2% למה שהם רואים בטלוויזיה ו-43.4% למה שכתוב בעיתונים. 52% תופסים את הרשתות החברתיות כלא אמינות – הרבה לפני הטלוויזיה עם 43%, העיתונים עם 40% והרדיו עם 33%. השאר – לא יודעים.

עד כמה כל אחד מאמצעי התקשורת אמין בעיני הציבור? צילום: הלמ"ס

מדובר בנתונים עגומים למדי עבור אמצעי התקשורת המסורתיים, שהאמינות אמורה להיות דבר חשוב עבורם. זה נובע אמנם ממה שהאנשים מקבלים מהתקשורת, אבל גם מהביקורת המתמשכת של הפוליטיקאים נגדה.

מי מאמינים יותר לתקשורת – היהודים או הערבים בישראל?

הנשאלים ביקשו לחוות את דעתם עד כמה מספר היגדים נכונים כשזה נוגע לתקשורת המסורתית (טלוויזיה, רדיו ועיתונים) – או לא. כמעט מחצית (49%) מהם סבורים שהתקשורת המסורתית לא מספקת מגוון של דעות והשקפות, 60% מתנגדים לטענה שהיא מספקת מידע נקי ו-73% השיבו שהם לא מסכימים לאמירה שהתקשורת המסורתית מציעה מידע נקי מלחצים פוליטיים או מסחריים.

יצוין כי התקשורת נתפסת כאמינה פחות אצל הערבים מאשר היהודים: רק 29% מהערבים הגדירו אותה כאמינה לעומת 36% מהיהודים.

המדיה החברתית כאמצעי החדשות העיקרי? הכול דיבורים

למרות הדיבור הנרחב על כך, הרשתות החברתיות נמצאות רק במקום השלישי בדירוג אמצעי התקשורת שהציבור צורך מהם מידע (בגילאי 20 ומעלה): רק 15.2% מהמשתתפים ציינו אותן כמקור המידע העיקרי שלהם. לעומת זאת, 42% ציינו שהם מקבלים את החדשות שלהם בעיקר מאתרי החדשות באינטרנט. הטלוויזיה עדיין ניצבת במקום הראשון בהקשר זה, עם 47.4%. הרדיו, העיתונים, השיחות עם החברים, אתרי החדשות מחו"ל והבלוגים באינטרנט נמצאים הרחק במורד הרשימה. 5% ציינו שהם כלל לא מתעניינים בחדשות.

מהיכן הציבור צורך בעיקר את החדשות? צילום: הלמ"ס

מהנתונים עולה בנוסף שיהודים צורכים חדשות באתרים הישראליים באינטרנט יותר מערבים – 45% ו-25%, בהתאמה.

יצוין שככל שעולה הגיל, צריכת החדשות בעיקר מהטלוויזיה גבוהה יותר: 33% מבני ה-44-20, 54% מבני ה-64-45 ו-74% מבני ה-65 ומעלה משתמשים במדיום הוותיק כאמצעי התקשורת שבו הם מתעדכנים מה קורה בארץ ובחו"ל. כמו כן, עם העלייה בגיל, צריכת החדשות מהעיתונות המודפסת גבוהה יותר: 6.1% מבני ה-64-20 לעומת 15% מבני ה-65 ומעלה עושים זאת.

לתשומת ליבם של קברניטי כאן 11, ערוץ 12 וערוץ 13, כמעט מחצית מהמשיבים (49%) ענו שאתרי האינטרנט יכולים להחליף את התקשורת המסורתית כמקור לחדשות. ואם כבר עסקינן בתאגיד, שני שלישים מהמשתתפים השיבו שהעובדה שהממשלה מממנת את השידור הציבורי לא מקנה לה את הזכות להשפיע על התכנים שלו, לעומת 26% שהשיבו לכך במידה זו או אחרת של חיוב.