פסיקה דרמטית בארה"ב: אמנות שיצרה AI לא תוגן בזכויות יוצרים
משמעות פסק הדין היא שאם ישבתם עם מידג'רני או DALL·E והנחיתם את כלי הבינה המלאכותית ליצור איור או תמונה מאוד מסוימים - הם עדיין לא יחשבו כשייכים לכם מבחינת זכויות יוצרים, ולמעשה כל אחד יוכל להשתמש בהם
פסק דין שהוציאה לאחרונה שופטת בית המשפט המחוזי בארה"ב יכול להיות בעל השלכות דרמטיות, משום שקבע שלא ניתן להגן בזכויות יוצרים על אמנות שהיא תוצר של AI ג'נרטיבית.
השופטת, בריל א. האוול, אמרה שחוק זכויות יוצרים מחייב "יוצר אנושי", וכי אמנות שנוצרה על ידי ה-GenAI אינה עומדת בדרישה זו, ובכך למעשה אישרה קביעה קודמת בנדון של משרד זכויות היוצרים האמריקני, ה-UCO (ר"ת U.S. Copyright Office).
הפסיקה ניתנה בצו שדחה את ערעורו של סטיבן תאלר על עמדת ה-UCO, שסירב לרשום תחת זכויות יוצרים יצירות שנעשו בידי ה-AI.
הפסיקה טורפת את הקלפים בעבור מגזר שלם של יוצרים, שכלי הבינה המלאכותית החדשניים, ביניהם מידג'רני (Midjourney) או DALL·E, פגעו ביכולתם להתפרנס מכישרונם – למשל מאיירים או מעצבים גרפיים. בעלי מקצועות אלו כבר חוו צמצום משמעותי בצריכת יכולותיהם, משום שכלי ה-GenAI החכמים יודעים כבר מזמן ליצור עבודות אמנות מדהימות באיכויותיהן לפי תיאור מילולי בלבד. בשל השיבובש הזה היו כבר מי שעברו ליצור את האמנות שלהם בתוך הישענות על יכולות הבינה המלאכותית, ובמקום להיאבק בה – לגייס אותה לשירותם. אלא שכעת, אם הם רוצים להגן על עבודתם ולהיות סמוכים ובטוחים שהיא משויכת עליהם ויש להם עליה זכויות יוצרים – הפסיקה בארה"ב משנה שוב את כללי המשחק כולו.
#US court has dismissed an AI entrepreneur's plea to copyright #AI-generated art. The court ruled that AI is not a "human author" and therefore cannot be the subject of copyright. This is a significant ruling that could have implications for the future of AI-generated art. pic.twitter.com/b5v8PULgAb
— Next Tech 🌍 (@Neuralink26) August 21, 2023
עם זאת, חשוב לציין כי השופטת הודתה בכך שהחוק בתחום זה מתפתח. היא אמרה שהחברה "מתקרבת לצורך בקביעת גבולות חדשים בזכויות יוצרים" בהתייחסה לאמנות שנוצרת בידי בינה מלאכותית, כך דיווח The Verge.
השופטת גם נדרשה לעיסוק במטרת חוק זכויות היוצרים ככלל, וזו לדבריה הייתה לעודד "יחידים אנושיים לעסוק ביצירה". זכויות יוצרים ופטנטים, לפי האוול, נתפשו כ"צורות של רכוש שהממשלה הוקמה כדי להגן עליהן, והיה מובן שהכרה בזכויות בלעדיות בנכס זה תקדם את טובת הציבור על ידי תמריץ של יחידים ליצור ולהמציא". אך השופט מסבירה בפסיקתה כי "מעשה היצירה האנושי – וכיצד לעודד באופן הטוב ביותר אנשים אנושיים לעסוק ביצירה זו, ובכך לקדם את המדע והאמנויות המועילות – היה אפוא מרכזי בזכויות היוצרים האמריקניות מראשיתה".
האוול ציינה בפסיקתה כי עד כה מעולם לא הוענקו זכויות יוצרים ליצירות אמנות שלא בוצעו על ידי "כל יד אנושית מכוונת" והוסיפה כי "מחבר אנושי הוא דרישת יסוד של זכויות יוצרים".
ככל שה-AI תשתכלל – זכויות היוצרים יהפכו לנושא מורכב יותר
אלא שלדבריה אלו של השופט האוול יכולים וצפויים לצוץ ביקורת ומתנגדים, שיאמרו כי הנגיעה האנושית נמצאת בעצם התיאור של המשימה ל-AI.
שאלות כמו כמה קלט אנושי נחוץ כדי שאמנות שנוצרת בידי AI ג'נרטיבית תוכל להיות מוגנת בזכויות יוצרים, או מה אם נעשה שימוש בבינה מלאכותית ליצירת עבודה המבוססת על יצירה קיימת של האמן עצמו, וכן תהיות נוספות – כולל השאלה האם בכלל מותר לאדם לבקש, למשל מ-DALL·E 2, לייצר ציור AI חדש אך כזה שיתאפיין בסגנון, לדוגמה, של האמן סלבדור דאלי (ששמו היווה השראה לשם התוכנה).
אלו הן רק חלק מהשאלות שיצטרכו להתייחס אליהן ככל שהאמנות שבינה מלאכותית יוצרת תהפוך לנפוצה יותר. עם השאלות הללו יש להניח שנראה גם את החוק בתחום מתפתח, בתוך שהוא מתמודד עם תביעות ופסקי דין נוספים סביב הסוגיה המרתקת.
תגובות
(0)