רימונים מצילי חיים, שמורכבים על ידי בעלי צרכים מיוחדים

רס"ן אלירז פרץ ז"ל נפל ב-2010 בעת פעילות מבצעית ברצועת עזה, לאחר שכדור של חוליית מחבלים פגע ברימון שהיה באפוד הקרב שלו – ופוצץ אותו. רס"ן פרץ ז"ל היה בנה של אשת הציבור מרים פרץ, שאף הייתה מועמדת לתפקיד נשיא המדינה. אחיו, אוריאל ז"ל, נפל ב-1998 בדרום לבנון.

בעקבות התקרית שבה נפל רס"ן פרץ המנוח פיתחו מהנדסים באלביט רימון מציל חיים, שמונע התפוצצות כאשר הוא נמצא באפוד של החייל וסופג יריות מכלי נשק – כפי שקרה במקרה שבו הוא נהרג. זהו פיתוח טכנולוגי ראשון מסוגו, שמקטין את הסכנה לחיילים בשדה הקרב.

חלק מרגש בסיפור הזה הוא שמעטפת הרימונים החדשים, ללא חומר הנפץ, מיוצרת במרכז תעסוקה ייחודי שנקרא מרכז רימון ע"ש אלירז פרץ ז"ל, ופועל בתוך כפר עידוד, שממוקם בלב נתניה.

אחת המכונות שבאמצעותן מורכבת מעטפת הרימונים. צילום: מערכת אנשים ומחשבים

הכפר הוקם לפני 30 שנים על ידי הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שעברו את גיל 21 והמדינה לא דואגת להם למסגרות המשך. כל הדירות בכפר רשומות על שמם של הדיירים בטאבו, ובסך הכול מתגוררים בו 150 איש בגילאים שונים, כאשר הדייר המבוגר ביותר עבר את גיל 70.

התפיסה שהכפר פועל על פיה היא שלעבודה יש תפקיד מרכזי בחיי האדם הבוגר, וכל דייר בכפר משולב בתוכנית תעסוקה שמותאמת לו אישית. הכפר לא מוכר על ידי רשויות הרווחה בגלל רגולציה קשיחה, והוא מתקיים מכספי ההורים והדיירים, ומהכנסות מתעסוקה. כעת מבקשים בכפר להגדיל את מקורות התעסוקה ולתת לדיירים הזדמנויות לבצע עבודות מדויקות ואחראיות, כמו הרכבת הרימונים.

"דגם ייחודי של דיור מוגן"

"כפר עידוד הוא דגם ייחודי של דיור מוגן, שמיועד לאנשים עם קשיי למידה, תפקוד והסתגלות על רקע נזק מוחי", מסבירה אתי מקמל, מנהלת מרכז התעסוקה רימון. "הרכבת מעטפת הרימון נעשית בעזרת שלוש מכונות חדישות, שמופעלת על ידי 60 מדיירי הכפר, לאחר שעברו הכשרה מתאימה".

"הפעלת המכונות דורשת דיוק, בקרת איכות גבוהה ועמידה ביעדי ייצור קפדניים וקשוחים ביותר", אומרת מקמל. היא אחראית להשגת עבודות לא רק בהרכבת הרימונים ופתרונות נוספים בעולם הביטחון, אלא גם בעבודות של מיון ואריזה לתעשיית התרופות ובתעסוקה עבור מפעל הפיס. 80 מדיירי הכפר עובדים אצל מעסיקים חיצוניים, במסגרות מוגנות. כלל הדיירים מתוגמלים בשכר כמו כל עובד אחר.

מימין: אתי מקמל, מנהלת מרכז התעסוקה רימון, ואפרי אקרלינג, מתנדב במרכז. צילום: מערכת אנשים ומחשבים

מקמל עובדת בכפר המיוחד והפסטורלי הזה 20 שנים, מתוכן 12 שנים כמנהלת מרכז התעסוקה. לפני כן היא שימשה במשך שנים כשפית במסעדות ובבתי מלון. לדבריה, "הקשר שלי עם הכפר החל בהתנדבות בו, ומאז נקשרתי למקום לדיירים ולעבודה". לדבריה, המגמה היא להצעיר את הכפר ולקלוט אנשים מתאימים, שהוריהם יכולים להרשות לעצמם לרכוש עבורם יחידות דיור לכל חייהם.

"ההכנסות מעבודות דרושות לנו גם כדי לשפץ את הדירות של הדיירים, כולל הנגשת בניינים – דבר שלא נעשה כשהם נבנו, לפני 30 שנים", אומרת מקמל. "בניין אחד כבר הונגש באמצעות תרומות וסיוע מתנדבים".

"אין כל סיבה שההיי-טק לא יעסיק בעלי מוגבלות"

אחד המתנדבים בכפר הוא המנמ"ר הוותיק אפרי אקרלינג, עד לא מכבר מנהל הרכש הטכנולוגי של מגדל, ומי שהקים את אגף המחשוב של חברת הביטוח אליהו וניהל אותו במשך שנים רבות.

אקרלינג התגייס לפעילות בכפר באמצעות חבר. "המשימה שלי היא לסייע למרכז רימון לקבל עוד מקורות תעסוקה – הן בתוך הכפר והן על ידי העסקת עובדים במסגרות חיצוניות", הוא אומר. "אני בטוח שיש לא מעט פרויקטים ועבודות בחברות אלקטרוניקה והיי-טק שהעובדים שמתגוררים בכפר עידוד יכולים לעשות ללא כל בעיה. זו המשימה שלקחתי על עצמי לשנה הקרובה". בין היתר, הוא מכוון להעסקת דיירי הכפר בעבודות של בקרת איכות, טיפול ואדמיניסטרציה בבק אופיס של חברות.

"המודעות לגיוון תעסוקתי גדלה בחברות היי-טק, והעסקת עובדים מהכפר, תוך ליווי צמוד שלנו, משתלבת היטב במדיניות זו", אומר אקרלינג. "זה בעיקר עניין של מודעות, ואנחנו פונים גם באמצעות המדיה שלכם לחברות היי-טק לבחון שילוב עובדים שלנו. זאת, בנוסף לרכישת מוצרים ולביצוע פרויקטים שקשורים ברווחה לעובדים, תרומות לסיוע לתפעול הכפר וכל שיתוף פעולה אחר". הוא מעיד כי בעת שעבד במגדל, הוא העסיק עובדים בעלי מוגבלות בעבודות במחסן. "הם עובדים מאוד חרוצים, נאמנים ויודעים לבצע את המשימות שלהם בצורה הכי טובה, ואין כל סיבה שהתעשייה לא תתגייס כדי להעסיק אותם", מציין אקרלינג.