ועדת פגסוס: הרבה פוליטיקה, פחות טכנולוגיה

הוועדה הממשלתית לבדיקת השימוש ברוגלות בחקירות המשטרה – או, בשם הקוד שלה, ועדת פגסוס – היא דוגמה למה שקורה כאשר הפוליטיקה משתלטת על הטכנולוגיה. בהיבטים מסוימים, הנזקים שבעירוב שיקולים זרים בטיפול שהוא לכאורה טכנולוגי גדולים הרבה יותר מכל נזק ששימוש לא נכון בתוכנות עלול לגרום. הפוליטיקאים עלולים להעצים את הנזקים מהשימוש בתוכנות כמו פגסוס (יש לא מעט תוכנות כאלה), במקום לבטל או לפחות לצמצם אותם.

הסיבה היא שנראה שמה שהוועדה, שעל הקמתה החליטה הממשלה אתמול (א'), רוצה לעשות הוא לבקר ואולי אף לבטל את מסקנות דו"ח הוועדה שבראשה עמדה עו"ד עמית מררי, סגנית היועץ המשפטי לממשלה (דאז). ועדה זו בדקה את הטענות שהועלו בסדרת התחקירים של כלכליסט, שבה נטען כי המשטרה השתמשה בתוכנת הריגול למעקב אחרי אנשים מסוימים. הוועדה, שמונתה על ידי ממשלת בנט, השנוא על הקואליציה הנוכחית, מצאה שכמעט בכל המקרים שצוינו בסדרת התחקירים לא הייתה חריגה בזדון מהכללים. מסקנותיה נדונו בדיונים רבים בכנסת – בוועדת החוקה, חוק ומשפט ועוד, והח"כים לא עשו הנחות לעו"ד מררי ולצוותה כבר אז. עכשיו הם כנראה רוצים "להיכנס" בה שוב.

בממשלה אמנם אומרים שמטרתה של ועדה זו היא לשמור על הפרטיות של האזרחים, אולם על פי דיווחים בתקשורת והערכות של פרשנים שונים, מה שעומד בבסיס העניין הוא המעקבים שנעשו, לטענתם, בתיקים של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מעקבים אלה היו רק חלק אחד מהפרסומים בכלכליסט, אבל הוא זה שעורר את הסערה הציבורית הגדולה, מאחר שמדובר בנתניהו.

יכולות מעקב פחותות, שאולי אף הן ישונמכו

דבר בולט שעלה הן מהתחקירים והן ממסקנות ועדת מררי הוא שהכלי שבידי המשטרה, שמבוסס אמנם על פגסוס אבל נקרא בשם אחר – סייפן, הוא בעל יכולות מעקב פחותות מאלה של התוכנות המתקדמות והנפוצות יותר. בוועדה גם עלתה שאלת החשיבות של המעקבים במקרים מאוד מסוימים, ועד כמה ניתן וצריך לפקח עליהן כדי לא לפגוע בחירויות הפרט.

צריך לזכור שוועדת מררי לא קבעה שלמשטרה אסור להשתמש בכלי האזנה כמו פגסוס/סייפן, אלא טענה שבחלק מהמקרים, השימוש נעשה בגלל העדר הנחיות ברורות בחוק שאוסרות עליו, חוסר מודעות של השופטים כאשר הם חתמו על הצווים המאשרים את השימוש בתוכנה זו, או שהצו שניתן היה כללי מדי וניתן היה לפרשו בכמה מובנים.

בשום מקרה של שימוש חורג לא נמצא שהוא נעשה בזדון, מתוך מדיניות כלשהי. יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת הנוכחית, ח"כ שמחה רוטמן, לא התרשם מהמסקנות הללו וקרא לממשלה להקים את ועדת פגסוס, על מנת לבדוק את החריגות, ככל שהיו. שר המשפטים, יריב לוין, הצליח להעביר את ההחלטה להקים את הוועדה במהירות וביעילות מאוד לא אופייניות לעבודת הממשלה.

ועדת הבדיקה אולי תגיע למסקנה שצריך לתת למשטרה פחות כלים טכנולוגיים – וזה דבר שאסור שיקרה. המשטרה צריכה אמצעים טכנולוגיים מגוונים כדי להילחם בפשיעה. אולם, היא צריכה לעשות זאת בכפוף לחוקים, נהלים ופיקוח ברור ושקוף

ברור כבר עתה, עוד לפני שהוועדה כונסה, שהיא תעסוק מעט מאוד בטכנולוגיה והרבה מאוד בדברים שאינם קשורים לה. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה – עוד שנואת נפשה של הקואליציה הנוכחית, וראש השב"כ, רונן בר, התנגדו להקמת הוועדה לא מפני שהם נגד שמירה והגנה על חירות הפרט, אלא משום שהם חוששים שעצם פעולתה תביא לתוצאות הפוכות.

החשש הוא שדווקא הקמת הוועדה ודיוניה יורידו את המוטיבציה של המשטרה להשתמש בכלים כגון סייפן/פגסוס – דבר שעלול למנוע פענוח או מניעת פשעים חמורים, בגלל חוסר יכולת להציג ראיות. החוששים מעלים את האפשרות שעצם קיומה של הוועדה – בין אם יהיו לה סמכויות בדיקת תיקים פתוחים, כפי שרוצה לוין (בגלל תיקי נתניהו), או לא, יפגע במאמץ של המשטרה לפענח תיקים פליליים ולמנוע את מעשי הרצח הבאים – בחברה הערבית, ובכלל. האווירה שוועדה שכזו תיצור תוריד את המוטיבציה של חוקרים להצטיין ולהגיע לתוצאות – מה שעלול להביא לסגירת תיקים שצריכים היו להיגמר במאסר של החשודים בהם.

מפכ"ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי, אמר אתמול בישיבת הממשלה כי המשטרה מתקשה להתמודד עם האלימות בכלל ובחברה הערבית בפרט, בגלל העדר אמצעים טכנולוגיים. זאת, לאחר שבעקבות סדרת התחקירים של כלכליסט נלקחה ממנה, ולו זמנית, האפשרות להשתמש בכלים שהיו לה. המפכ"ל צודק, רק שהוא אמר את זה בפורום הלא נכון. זה אותו פורום שהחליט על הקמת ועדת בדיקה שאולי תגיע למסקנה שצריך לתת למשטרה פחות כלים טכנולוגיים – וזה דבר שאסור שיקרה. המשטרה צריכה אמצעים טכנולוגיים מגוונים כדי להילחם בפשיעה. אולם, היא צריכה לעשות זאת בכפוף לחוקים, נהלים ופיקוח ברור ושקוף. אם להתבטא בזהירות, לא בטוח שאלה יהיו מסקנות ועדת פגסוס.