דיווח: הודו בולשת אחרי אזרחיה עם אמצעי ריגול מישראל
הפייננשל טיימס דיווח כי ממשלתו של נרנדרה מודי מרגלת אחר אזרחים על ידי רכישת כלי מעקב רבי עוצמה מחברות טכנולוגיה ישראליות, בהן חברה ששמה טרם צוין בהקשר זה - ספטיר
ממשלתו של נרנדרה מודי בהודו מרגלת אחרי אזרחיה על ידי רכישת כלי מעקב רבי עוצמה מחברות טכנולוגיה ישראליות, כך על פי דיווח חדש שפרסם באחרונה הפייננשל טיימס.
הדיווח של העיתון, ששוחח עם ארבעה אנשים שעבדו על פרויקטים של כבלים תת-ימיים במדינות בכל רחבי העולם, כולל ציטוט של הדוברים האנונימיים שאמרו: "הודו היא יוצאת דופן בכך שהיא דורשת בגלוי מחברות טלקום להתקין ציוד מעקב בתחנות נחיתה של כבלים תת-ימיים, ובדאטה סנטרים המאושרים על ידי הממשלה, כתנאי לפעולתם". בדיווח שפורסם אתמול (ג') נטען גם כי ממשלת הודו השתמשה בכלים אלה כדי לאסוף נתונים על התנועות והפעילויות של אזרחים ואף צוין כי גם אנשי הפייננשל טיימס ראו מסמכים שהעידו שממשלת הודו אכן רכשה כלי מעקב מחברות ישראליות, שאחת מהן חדשה בתחום – ספטיר (האחרת היא קוגנייט).
מיהי ספטיר ומה היא עושה?
לפי הדיווח, ספטיר הישראלית מכרה את טכנולוגיית היירוט החוקית שלה לקבוצות טלקום הודיות, ביניהן ריליינס ג'יו של מוקאש אמבני ו-וודאפון, וכן לסינגטל מסינגפור.
ספטיר, לפי סרטון התדמית שלה, מספקת טכנולוגיה המחלצת "שירותי קול, הודעות, גלישה באינטרנט ותכתובת דוא"ל" של יעדים. החברה ידועה כמתמחה בעולם מערכות האבטחה הסלולריות הטקטיות והאסטרטגיות, ומציעה גם פתרונות בתחום אבטחת הסייבר. אלא שכעת טוען הטיימס כי ממשלת הודו השתמשה בכלים אלה כדי לעקוב אחר התקשורת של עיתונאים, פעילים ומתנגדי ממשל פוליטיים.
ספטיר מסרה בתגובה לפייננשל טיימס כי היא מבצעת את המכירות לישויות זרות "על פי הרגולציה בישראל והחוקים באותן מדינות", וכי היא שומרת על חיסיון הלקוחות שלה וכן על סוגי המוצרים שהיא מוכרת.
דיווח דומה בראשית אפריל
כבר בראשית אפריל האחרון פרסם הפייננשל טיימס כתבה שטענה כי "סוכנות ההגנה ההודית רכשה ציוד מחברת תוכנות ריגול ישראלית".
כמה וכמה חברות ישראליות פועלות בתחום הזו, כאשר אחת מהן היא קוגנייט, שהתפצלה מ-ורינט מערכות ב-2021 ומניותיה נסחרות בנאסד"ק. שמה נקשר בעבר בפרשה מטרידה, כשמטא (פייסבוק) חסמה בשלהי 2021 ארבע חברות ישראליות שמוצריהן עקבו אחרי אלפי אנשים לטענתה. הנחסמות האחרות אז היו הישראליות קובוובס טכנולוגיות, בלאק קיוב ו-Bluehawk CI. קוגנייט עלתה שוב לכותרות בתחילת 2023, כשנודע שהיא סיפקה תוכנת ריגול למיאנמר לפני ההפיכה שהתרחשה בה. החברה לא מסרה תגובה לדיווח של רויטרס בנושא.
ממשלת הודו: "שקר חסר בסיס"
ממשלת הודו הכחישה את ההאשמות, לרבות בדיווח הנוכחי, וכינתה אותן "שקר חסר בסיס", וכן הצהירה כי היא מחויבת להגן על פרטיות אזרחיה.
העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חאשוקג'י, שנרצח ב-2018. צילום: BigStock
אלא שלהודו, כפי שציין הטיימס, כבר יש היסטוריה בנושא ריגול אחרי אזרחים, שהיא ביצעה בעבר, לכאורה, באמצעות הרוגלה פגסוס של NSO. בשנים 2019 ו-2021 מנהיגי מפלגת האופוזיציה בהודו, כמו גם עיתונאים ופעילים, תקפו את ממשלת מודי בגין שימוש בתוכנת הריגול פגסוס כדי לפקח עליהם. הוושינגטון פוסט דיווח אז על הרוגלה שפרצה לטלפונים ניידים באמצעות קישור והקליטה בסתר מיילים, שיחות והודעות טקסט של המשתמשים. כזכור, פגסוס של NSO הישראלית הייתה גם, לפי דיווחים, האמצעי שסייע להתנקשות במתנגד הממשל הסעודי, העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. יצוין כי NSO הכחישה מעורבות כלשהי שלה ברצח שלו.
הכתבה של הפייננשל טיימס הציפה חששות לגבי שחיקת הפרטיות וחירויות האזרח בהודו, ובמקביל – העלתה שוב לסדר היום את מעורבותן של חברות ישראליות בריגול בסייבר, המופעל נגד אזרחים בידי ממשלות במשטרים "בעייתיים" בלשון המעטה.
ארגוני זכויות אדם גינו את הריגול מטעם הודו, שמתקיים לכאורה, ואמרו כי מדובר בהפרה של הזכות לפרטיות. גם עיתונאים מרחבי העולם הביעו דאגה, ואמרו שלריגול, לכאורה, עלולה להיות השפעה חמורה ומסוכנת על חופש הביטוי.
לריגול יש השפעה מסוכנת מאוד. הוא מונע מאיסלאמיסטים ושאר שונאי אדם לפעול בחופשיות ולפגוע במערב.