אתגרי התקשוב של מערכת החינוך: צמצום פערים ובינה מלאכותית

"שני ילדים משתי רשויות סמוכות שיתחילו את שנת הלימודים תשפ"ד (שתיפתח מחר, ו' – י"ק) יחוו כל אחד חוויית לימוד שונה, אף על פי שהם לומדים באותה מערכת חינוך", כך פתח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, את הסקירה המיוחדת שפרסם השבוע, לקראת החזרה של התלמידים לבתי הספר. אם לתמצת את הסקירה הזאת במשפט אחד, המבקר מראה שיש ילדים ששווים יותר – ויש כאלה שפחות.

אנגלמן מתייחס לשורה של פרמטרים ולא מתעכב על הטכנולוגיה והפערים הדיגיטליים, שבמאה ה-21 מהווים הגורם המניע לפערים החברתיים העצומים, שהולכים וגדלים. די להסתכל בנתון היחיד שמופיע בסקירה וקשור לטכנולוגיה: עיקר הנבחנים בחמש יחידות במקצועות המדעיים-טכנולוגים הם בבתי ספר החזקים מבחינה כלכלית. בתי הספר הללו נמצאים ברשויות המקומיות המבוססות.

העובדה שאין לילדים מהפריפריה החברתית-כלכלית הזדמנות שווה מגדילה את הפער הדיגיטלי ומהווה החסם העיקרי לשילוב צעירים מהפריפריה בשוק העבודה – בוודאי שבענף ההיי-טק, אבל ממש לא רק. שיטת התקצוב הדיפרנציאלי, שבה נוקט משרד החינוך, מייצרת מצב שבו רשויות מבוססות משקיעות בכל תלמיד אלפי שקלים – מה שמאפשר להן לחשוף אותו למרחבים הדיגיטליים הרבה יותר מאשר תלמיד ברשויות עניות, עם או בלי מירכאות. שהרי רשויות שחסר להן כסף לא יכולות להרשות לעצמן לממן משאבים כאלה – יש דברים דחופים ובסיסיים יותר שעליהן לטפל בהם. בדרך כלל, גם להורי התלמידים ביישובים אלה אין את היכולת לשאת בהוצאות. כך נוצרים מצבים שבהם בני נוער בעלי פוטנציאל טוב ללימודי מתמטיקה ומקצועות טכנולוגיים ברמה גבוהה, שאם הם יינתנו להם יוכלו לעבוד בענף ההיי-טק – לא מממשים אותו, ואם כן, זה בדרך כלל בבתי ספר מרוחקים. יש לכך השלכות גם על הצורך ההולך וגובר של צה"ל בכוח אדם טכנולוגי.

מכאן עולה, גם הפעם וגם בפתחה של שנת הלימודים תשפ"ד, המסקנה שידועה כבר שנים – שהתחלת צמצום הפער הדיגיטלי צריכה להיות במערכת החינוך.

חל שיפור במעמד של החינוך הטכנולוגי – אבל זה עדיין לא מספיק

מאז הקורונה חל שיפור בתדמית ובמעמד של החינוך הטכנולוגי בכל מערכת החינוך. לפני כן הוא היה החצר האחורית של מערכת החינוך. הקורונה האיצה תהליכים שהיו בשלבי התחלה, כי ההכרח בלמידה מרחוק לימד מהי החשיבות של הטכנולוגיה בחינוך הילדים.

שנת הלימודים תשפ"ד נפתחת עם מגמות חיוביות של עלייה בביקושים ללימודי טכנולוגיה. אלא שהמספרים עדיין רחוקים מלהשביע רצון. מעשים של הממשלה, ושילוב כוחות שלה עם הרשויות המקומיות ותעשיית ההיי-טק, יכול לצמצם את הפער הדיגיטלי, שיש לו משמעויות חברתיות-כלכליות רבות

בראיון שפרסמנו היום אומר מוהנא פארס, סמנכ"ל וראש מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, כי מגמת הגידול בביקוש ללמוד בחינוך הטכנולוגי נמשכת גם השנה – כולל במגמות תקשוב, הנדסאים ומערכות מידע, עם דגש על תלמידים מהפריפריה. ביישובים שאין בהם אפשרות לקיים מגמות טכנולוגיות, התלמידים מתחברים בדיגיטל לבתי ספר במקומות אחרים.

פארס מתייחס בראיון ליעד נוסף שמערכת החינוך הציבה לעצמה: הגברת חלקן של הנערות בלימודי המדעים וההיי-טק – הן על ידי מסלולים מיוחדים והן על ידי שילובן במסגרות קיימות. הוא מביא איתו בשורה מעניינת, שלפיה יש גידול במספר הבנות החרדיות שפונות ללימודי י"ג-י"ד לתואר הנדסאי.ת – דבר שלא היה בשנים הקודמות.

מוהנא פארס, ראש מינהל החינוך הטכנולוגי וסמנכ"ל במשרד החינוך. צילום: ניב קנטור

לאור שתי המגמות הללו, של יותר חינוך טכנולוגי בפריפריה ויותר חרדיות שממשיכות ללימודי י"ג-י"ד במקצועות הטכנולוגיים, יש בהחלט מצב שבעוד כמה שנים נוכל לומר שהתוצרים של מערכת החינוך משפיעים על הגיוון התעסוקתי בהיי-טק. זה כבר קורה במידת מה, אבל נראה שההשפעה של זה תהיה הרבה יותר גדולה בעתיד הנראה לעין.

בינה מלאכותית – גם במערכת החינוך

עוד יעד של מערכת החינוך השנה, ובמיוחד במגמות הטכנולוגיות, הוא הגברת לימוד הבינה המלאכותית, כולל הטרנד החדש – Gen-AI, בינה מלאכותית יוצרת.

יש לציין שהביקוש ללימודי בינה מלאכותית בא מהשטח: התלמידים הם אלה שדחפו את משרד החינוך לפתוח מגמות ולהכשיר מורים לתחום. התוצאה של זה היא מאות מגמות בבתי הספר התיכוניים שמלמדות את מדעי הנתונים ומשלבות לימודי AI.

מדובר כאן באתגר לא קטן למערכת החינוך, שכן הבינה המלאכותית היא תחום שמתפתח במהירות הבזק – אולי יותר מטכנולוגיות אחרות. משרד החינוך צריך להיות עם אצבע על הדופק, כדי לוודא שכמה שיותר תלמידים ייחשפו לכמה שיותר מההתפתחויות שהטכנולוגיה הזאת מביאה אתה, לאורך הזמן. אם הוא יעשה זאת – בבינה המלאכותית ובטכנולוגיות אחרות – הוא יסייע להביא לכך שלתלמידים תהיינה הזדמנויות שוות, פחות או יותר, להיקלט בהיי-טק, בין אם הם מהפריפריה החברתית-כלכלית ובין אם לאו.

השורה התחתונה: שנת הלימודים תשפ"ד נפתחת עם מגמות חיוביות של עלייה בביקושים ללימודי טכנולוגיה. אלא שהמספרים עדיין רחוקים מלהשביע רצון. מעשים של הממשלה, ושילוב כוחות שלה עם הרשויות המקומיות ותעשיית ההיי-טק, יכול לצמצם את הפער הדיגיטלי, שיש לו משמעויות חברתיות כלכליות-רבות.