"משבר? מעמדה של ישראל כאומת היי-טק השתפר"

משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מתכוון לפעול מול משרד האוצר על מנת להגדיל את התקציב שלו לשנים 2025 ו-2026 למיליארד שקלים בשנה. התקציב הנוכחי שלו, לשנים 2023-2024, עומד על 550 מיליון שקלים לשנה (ועוד יכולת התקשרות ללא הרשאות להתחייבות בסך של מעל 100 מיליון שקלים). כלומר, במשרד מעוניינים להגדיל את התקציב בכ-45% לשנה. הסיבה לכך, לדברי גדי אריאלי, מנכ"ל המשרד, היא "כדי שנוכל לממש את קידום המדע וההיי-טק, ואת הנגשתם, לכלל החברה הישראלית".

אריאלי אמר את הדברים בראיון לרגל ראש השנה. זהו הראיון הראשון שהוא נותן מאז כניסתו לתפקיד מנכ"ל המשרד – תפקיד שאליו הוא מונה בחודש ינואר האחרון, לאחר שהניסיון של השר אופיר אקוניס למנות את ח"כ לשעבר אסנת מארק למנכ"לית המשרד לא יצא לפועל, עקב ביקורת ציבורית רחבה.

מינויו של אריאלי נתפס כמינוי מקצועי, לאחר שמינויה של מארק לתפקיד – שכאמור, לא יצא לפועל – נחשב למינוי פוליטי. ואמנם, אריאלי הוא בעל ניסיון רלוונטי רב. בין היתר, הוא שימש כמנכ"ל מכון היצוא ועסק בניהול פרויקטים בינלאומיים שבהם ייצג את ישראל. לאריאלי הייתה גם קריירה פוליטית – ב-2018 הוא התמודד על ראשות העיר חדרה ובעבר שימש כמנכ"ל הליכוד.

לדבריו, "מתוך הזמן שאני בתפקיד, במשך חודשיים ביליתי במשרד האוצר כדי לנסות להגדיל את התקציב של המשרד, על מנת שנוכל לממש את כל התוכניות הלאומיות שלנו. שמחתי לראות שמצאתי אוזן קשבת אצל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ובנוסף לתקציב שאושר קיבלנו עד 150 מיליון שקלים הרשאה להתחייבות למימוש פרויקטים שונים. אני מקווה שלקראת דיוני התקציב הבא נגדיל את התקציב, ונתאים אותו ליעדים ולמשימות שעומדות בפניו".

"תקציב משרד המדע צריך לגדול בהרבה"

מנכ"ל משרד המדע אמר בראיון כי "התקציב שלנו צריך לגדול בהרבה לעומת מה שהוא היה בשנים האחרונות". לטענתו, אחת הסיבות לכך שתקציב המשרד לא הולם את הפעילות שלו היא תדמית לא נכונה שנוצרה לו עם השנים. "בעבר, התפיסה הייתה שצריך לתקצב פרויקטים גדולים לאומיים, כמו המחשב הקוונטי והבינה המלאכותית, שהם חשובים מאוד, אבל לא הושם דגש על קידום המדע וההיי-טק, והנחלתם לכל שכבות האוכלוסייה", ציין.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

קידום המדע וההיי-טק, לדברי אריאלי, יהיו בין הנושאים שיעמדו, וכבר עומדים, על סדר היום של המשרד השנה ובשנה הבאה, ובמיוחד הנגשתם לילדים ובני נוער, ולבני הגיל השלישי. "עד כה נעשו פעולות להנגשת התחומים האלה לתלמידי הכיתות הגבוהות, חטיבות הביניים והתיכונים", אמר. "אולם, קצב התקדמות הטכנולוגיה הולך וגדל, והשימוש בה חוצה גילאים – מילדים קטנים ועד לגיל השלישי. תפקידנו לוודא שהמדע והטכנולוגיה מונגשים לכלל הגילאים, ושבני הגיל השלישי יוכלו לבצע את כל הפעולות בטלפונים ובמחשב מבלי להיות תלויים בילדים ובנכדים שלהם". במסגרת זו, תוגברו השנה "סלי המדע" ותוכניות ההכשרה והנחלת הדיגיטל לאוכלוסיות שונות, והוחזרו קייטנות הקיץ שעוסקות במדע ובטכנולוגיה ומלגות החונכות לנושאים אלה, עם דגש על הפריפריה.

במסגרת הנגשת המדע והטכנולוגיה לגילאים צעירים ציין אריאלי את התוכנית היי-טק קלאס, שהחלה כפיילוט בשנת הלימודים הקודמת והופעלה ב-90 בתי ספר. השנה גדל מספרם ל-150 בתי ספר. "זהו פרויקט משותף שלנו עם משרד החינוך, שבו תלמידים מכיתות ד'-ה' לומדים את יסודות התכנות, פיתוח אתרים וחשיבה חישובית", הסביר. "הם לומדים את התחומים האלה ארבע שעות בשבוע, בעזרת מורים שהוכשרו לכך ומדריכים חיצוניים. המטרה היא שהם ייחשפו לעולם הזה כבר מגיל צעיר, כדי שבעתיד ילכו ללמוד את התחומים המדעיים והטכנולוגיים השונים".

פרויקט אחר שהמשרד מקדם, ביוזמת השר אקוניס, הוא מתן מלגות למשרתי המילואים, שרוצים להמשיך לתארים שני ושלישי. "מעבר לרצון לתגמל את אלה שמשרתים, המטרה היא לקדם באמצעות מקבלי המלגות הללו מחקרים שהם בסדר העדיפות הלאומי, בעולמות כמו המחשוב הקוונטי, הפוד-טק והבינה המלאכותית", אמר אריאלי.

מה באמת עם נושא הבינה המלאכותית? הממשלה הקודמת קיבלה את החלטה 212, שעוסקת בכך.
"נושא הבינה המלאכותית יהיה אחד מהיעדים המרכזיים של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשנים הקרובות. תוכנית העבודה שלנו בנושא מבוססת על אותה החלטה ועל עבודת המטה שבוצעה בעקבותיה.

החזון של התוכנית הזאת הוא חיזוק המובילות הישראלית בתחום הבינה המלאכותית, לטובת שיפור איכות החיים והבטחת חוסנה הלאומי וצמיחתה הכלכלית של מדינת ישראל. התוכנית שמה דגש על שלוש מטרות מרכזיות: קידום מחקר, הון אנושי ותשתיות בתחום הבינה המלאכותית, להבטחת המובילות הטכנולוגית של המדינה; יצירת קפיצת מדרגה בתעשיית החדשנות בישראל; והטמעת השימוש בבינה מלאכותית בממשלה, לשיפור המגזר הציבורי.

בקרוב יוגשו המלצות הוועדה שיושבת על המדוכה ובודקת את כל הצדדים של הנושא, בדגש על רגולציה ואתיקה. הוועדה תגיש מסקנותיה לשר, שיציג אותן בממשלה, על מנת לאשר אותן".

היכן עומד נושא הרגולציה על הבינה המלאכותית? האם ננהג כמו האירופים, שהעבירו באחרונה חוק בנושא?
"הטיפול בנושא הרגולציה על הבינה המלאכותית הוא מורכב – ברמה הבינלאומית, ולא רק אצלנו. מהצד האחד, אנחנו לא רוצים לעצור את הקידמה וגם לא יכולים, ומהצד השני, יש התלבטות לגבי אופי הרגולציה. יש שתי גישות: אחת של האמריקנים, שהיא יותר ליברלית, והשנייה של האירופים, שהיא יותר קשיחה. נצטרך לבחור, וככל הנראה נשלב בין שתיהן".

פחות השקעות זרות בישראל? לדברי מנכ"ל משרד המדע, הממשלה מטפלת בכך. צילום: ShutterStock

אנחנו רואים בזמן האחרון ירידה תלולה בהשקעות הזרות, בהיי-טק ובכלל, ומצב משברי בענף. איך אתם מטפלים בזה?
"חוק האנג'לים, שעבר לא מכבר, יחד עם פעולות נוספות שהממשלה עושה מטפלים טוב במצב. בנוסף, רשות החדשנות, שהיא חלק מהמשרד, עוסקת בסיוע לחברות שנקלעו למשבר עקב ההאטה העולמית, בשיתוף עם גורמי ממשלה שונים. אנחנו מסייעים לייצר תהליכים שיגדילו את מספר ההנבטות של החברות הצעירות, יוצרים חיבורים בין חוקרי אקדמיה למקבילים שלהם בחו"ל, שמובילים למספר רב יותר של מאמרים ופרסומים, וחיבורים בינם לבין חברות בתעשייה, שבסוף מובילים למוצרים".

מומחים רבים מדברים על כך שהמעמד הבינלאומי של ישראל כאומת היי-טק בנסיגה. מה אתה אומר על כך?
"מעמדה הבינלאומי של ישראל, הן במדע והן בהיי-טק, לא רק שלא נפגע בשנה האחרונה, אלא אף השתפר. אין לי ספק שנמשיך להיות אומת סטארט-אפ, למרות המשבר. העקרון הוא שלמרות המשבר, אנחנו לא מורידים רגל מהגז ולא מסתפקים ברעיונות, אלא עובדים בשיטה של תכנון מול ביצוע ובודקים את עצמנו כל הזמן".