עד כמה הממשלה התקדמה השנה לעבר היעד של ממשל דיגיטלי?

לפני שנה וארבעה חודשים נכנסה שירה לב עמי לתפקיד מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. בראיון שערכנו איתה בינואר השנה, היא אמרה שהיעד המרכזי של המערך הוא שבתוך כמה שנים, 80% משירותי הממשלה יהיו דיגיטליים. לקראת ראש השנה שבנו אל לב עמי כדי לשאול עד כמה המערך, והממשלה בכלל, התקדמו אל עבר היעד הזה, מה הם הספיקו לעשות בשנה המורכבת האחרונה וכיצד נערכים במגזר הממשלתי לעידן הבינה מלאכותית היוצרת (GenAI).

עד כמה אנחנו קרובים ליעד של הפיכת 80% משירותי הממשלה לדיגיטליים?
"יש עוד כברת דרך. הייתי רוצה שהקצב יהיה הרבה יותר מהיר, אבל תהליכי שינוי בתוך הממשלה הם תמיד איטיים. למרות זאת, אני חושבת שבשנה האחרונה, הממשלה עברה שינוי בתפיסת העולם שלה לגבי דיגיטל ודאטה.

אני יודעת בוודאות שחל שיפור בחוויית השירות שהממשלה מעניקה לאזרחים. הדרך עדיין ארוכה, אבל הפעילות של מערך הדיגיטל הלאומי נועדה לסייע לכל משרדי ממשלה לממש את כל האתגרים על פי חמשת נושאי הליבה שהממשלה קבעה: טכנולוגיה, דיגיטל, דאטה, סייבר ושירות.

אחד הדברים שלמדנו הוא שאנחנו לא יכולים ללכת לשירותים דיגיטליים לבד, ואחד מתפקידינו הוא לחבר בין המשרדים, בתהליכים חוצי ארגונים, לצמצם חסמים ביורוקרטיים. העקרון שאני פועלת לפיו הוא על פי תפיסת הממשלה, שגם אם אנחנו עדיין לא עובדים כגוף אחד, האזרח לא צריך להרגיש בכך ועלינו לתת לו אפשרות לבצע את כל הפעולות מתחנה אחת, ולא לטרטר אותו בין משרדים וארגונים".

תני דוגמה לפעולה שקידמה את ההתייעלות שאת שואפת אליה?
"יחד עם מינהל הרכש במשרד האוצר, שמנהל את כל המכרזים הממשלתיים, ערכנו שינויים והוספנו תפקידי דאטה וניהול כחלק מהמכרזים הללו. המשמעות היא שכעת ניתן לגייס למשרדי ממשלה אנליסטים ומנהלי מוצר – דבר שלא היה קיים עד השינוי. זה שיפור שבהחלט מורגש, ומאפשר לטייב משמעותית את איכות כוח האדם וגם למנף, למשל, את השימוש בדאטה".

שר הכלכלה, ניר ברקת. צילום: BigStock

מה הצפי לשנה הבאה?
"אחד הנושאים ששר הכלכלה, ניר ברקת, הינחה לבצע מיד עם כניסתו לתפקיד הוא תוכנית שקראנו לה 100, 200, 300 . המטרה היא לאפשר ביצוע פעולות וקבלת שירותים מהממשלה במקום אחד, על פלטפורמה דיגיטלית אחת. 100 – הכוונה לשירותי חירום, כתובת אחת שאנשים יוכלו להזעיק בה עזרה – את המשטרה, מגן דוד אדום, כיבוי אש ועוד. 200 – כתובת אחת לכל השירותים שאזרח צריך מהממשלה במסגרת האזור האישי, gov.il. ב-300 הכוונה היא לחלק מתפיסה חדשנית – לתת מענה בכתובת אחת לעסקים, בכל הממשקים שלהם עם הממשלה. נכון שגם כיום עסקים יכולים לבצע אונליין פעולות מול הממשלה ולקבל ממנה שירותים, אבל כאן הכוונה היא שהם יוכלו לעשות זאת בתחנה אחת. מדובר במהפכה דרמטית עבור העולם העסקי, ובאתגר שהוא לא רק טכנולוגי אלא גם ארגוני. יש בערך 50 גופים ממשלתיים שיש להם ממשק עם עסקים, וצריך לחבר ביניהם".

אתם מפרסמים בכל שנה את מדד איכות השירות אונליין של משרדי הממשלה, והנתונים לא משתנים באופן ניכר – המשרדים שממוקמים נמוך לא מתקדמים. איפה טעיתם?
"במדד של השנה תהיה הסתכלות קצת שונה על המשרדים, כי השירות בגוף כמו רשות האוכלוסין וההגירה, שהוא גוף גדול, לא דומה לשירות במשרד קטן כמו משרד הקליטה, למשל. כלומר, הציפיות שלנו מגופים גדולים שונות מאשר ממשרד קטן, וזה צריך להשתקף במדד".

יש כאן בעייתיות, לפחות ברמת הנראות. לכאורה, אתם נותנים למשרד שמדורג נמוך פטור מלהתאמץ, בעוד שהגדולים ממשיכים להצטיין.
"אין פטור משיפור השירות. לא קל לשנות רמת שירות במשרד ממשלתי וכפי שאמרתי, הדברים בממשלה זזים לאט, ותלויים ברמת המחויבות של ההנהלה לשירות טוב יותר. כך, למשל, במשרד הקליטה עשו פיילוט לפיתוח אפליקציה שמשפרת את השירות לעולים, תוך שימוש בבינה מלאכותית. זו יוזמה של הנהלת המשרד והמנמ"רית, ואנחנו נתנו להם את הכלים לבצע אותה. אנחנו לא מחליפים את המשרדים".

איך אתם נערכים ליישום הבינה המלאכותית בכלל וזו היוצרת בפרט?
"הבינה המלאכותית היא מהפכה שרבים מאיתנו עדיין לא מבינים את הפוטנציאל שלה. היא תשנה לחלוטין את הדרך שבה ממשלה תעבוד. כרגע יש פיילוטים של שימוש בבינה מלאכותית יוצרת במשרד הקליטה ובשירות התעסוקה. השאיפה היא, בשלב הראשון, שהאזרח יוכל להפנות שאלה כללית לפלטפורמה ממשלתית של GenAI, למשל לגבי שירות מסוים, והיא תענה מה עליו לעשות, ואולי גם לבצע את זה עבורו".

נשמע מאוד מבטיח. מתי זה יקרה?
"כאמור, אנחנו בפיילוט, ונפתח את זה לציבור רק אחרי שנהיה בטוחים שזה אכן עובד ויעיל.

ברמה הארגונית, הקמנו יחידת עילית שעוסקת בבינה מלאכותית, שכבר מגייסת אנשי מקצוע מעולים, והם אלה שבוחנים את הפרויקטים. ההשלכות הן אדירות. למשל, בשירות התעסוקה שמים דגש רב יותר על אבחונים ומיון למקצועות העתיד, בנציבות שירות המדינה יש פרויקט של דיגיטציה מבוססת AI של ספר כללי התקשי"ר (תקנות שירות המדינה – י"ק). זהו ספר בן מאות עמודים, שקשה מאוד להתמצא בו, והדיגיטציה שלו תסייע מאוד להרבה אנשים".

מה לגבי רגולציה ואתיקה?
"אנחנו באמצע גיבוש מדיניות וקווים מנחים בנושאים כגון אתיקה של שימוש בבינה מלאכותית, אבל אנחנו גם לא רוצים לעצור אותה. כרגע, הכיוון הוא רתימת הטכנולוגיה לקיצור תהליכים בממשלה".

יהיה נכון לומר שבשנה הבאה נקבל יותר שירותים ממשלתיים מבוססי AI?
"אני לא יכולה להתחייב. כאמור, אנחנו בפיילוט, וללא ספק רצים עם זה בכל הכוח".

מה קורה בנוגע לפרויקט נימבוס?
"בשנה האחרונה הייתה התקדמות משמעותית במעבר לנימבוס. הענקנו תמריצים בהיקף של 150 מיליון שקלים למשרדים כדי לקדם פרויקטים בענן. אין ספק שההתקדמות לענן היא יותר איטית ממה שציפו בהתחלה, כי יש הרבה שאלות שצריך לתת להן תשובות, ואתה מתקדם באתגר אחד ומיד מגלה שיש עוד אתגרים.

כל משרד צריך קודם כל למפות את השירותים והאמצעים שיש לו, להגדיר אילו מהם הוא יכול ורוצה להעלות לענן, ולהתאים את זה לכלים שעומדים לרשותו. אלה הם תהליכים איטיים מטבעם. הדרך לענן עוד ארוכה".