ישראל צנחה במדד "איכות החיים הדיגיטלית" מהמקום הראשון ל-17

כך קבעה סרפשארק, אשר בחנה זו השנה החמישית את מדד איכות החיים הדיגיטלית, ה-DQL, במחקר שנתי אשר מדרג 121 מדינות לפי הרווחה הדיגיטלית שקיימת בהן לתושבים

במקום ה-17 במקום הראשון במדד DQL 2023. ישראל.

מדד איכות החיים הדיגיטלית (DQL – ר"ת Digital Quality of Life) השנתי החמישי של ספקית ה-VPN העולמית סרפשארק (Surfshark) דירג את ישראל באחרונה במקום ה-17 בעולם – צניחה חופשית ומהירה מהמקום הראשון שבו הוכתרה המדינה בשנה שעברה.

המחקר השנתי של סרפשארק מדרג 121 מדינות לפי מצב הרווחה הדיגיטלית שלהן.

מתוך חמשת היסודות המרכזיים שבוחן המדד, ישראל השיגה את הביצועים הטובים ביותר בתחום איכות האינטרנט, ותפסה במפרמטר זה את המקום ה-17; משום שהיא מתמודדת עם אתגרים בתחום האבטחה האלקטרונית, בתחום זה היא הגיעה למקום ה-32. המדינה מדורגת במקום ה-18 בתחום הממשל האלקטרוני, בעוד שהתייצבה רק במקום ה-21 בתחום סבירות האינטרנט והתשתית האלקטרונית. במדד הכולל, ישראל עולה על טורקיה (55) וסעודיה (45), כשבאסיה ישראל תופסת את המקום ה-3, כאשר סינגפור היא המובילה במדד ביבשת.

מדד DQL 2023 בחן בפועל 92% מאוכלוסיית העולם, בהתבסס על חמישה יסודות בדיקה, המורכבים מ-14 אינדיקטורים. המחקר מבוסס על נתוני הקוד הפתוח של האו"ם, הבנק העולמי ומקורות נוספים. המחקר של השנה כולל ארבע מדינות יותר משנבדקו ב-DQL 2022.

גבריאל רקאיטייט-קרסוסק, דוברת סרפשארק.

גבריאל רקאיטייט-קרסוסק, דוברת סרפשארק. צילום: לכידת מסך מלינקדאין

"זה מרגיע לראות את ישראל מדורגת כל כך טוב במדד DQL. במדינות רבות, 'איכות החיים הדיגיטלית' התמזגה לתפישה הרחבה יותר של 'איכות חיים' כוללת. אין דרך אחרת להסתכל על זה עכשיו, כשכל כך הרבה פעילויות יומיומיות, כולל עבודה, חינוך ופנאי, נעשות באינטרנט. לכן חיוני להצביע על התחומים שבהם איכות החיים הדיגיטלית במדינה משגשגת ועל אלו שבהם נדרשת תשומת לב, וזו המטרה המדויקת של מדד ה-DQL", אמרה גבריאל רקאיטייט-קרסוסק, דוברת סרפשארק.

איכות האינטרנט בישראל גבוהה ב-34% מהממוצע העולמי

במדד נמצא גם כי איכות האינטרנט בישראל גבוהה ב-34% מהממוצע העולמי. 

קצב האינטרנט הקבוע בישראל עומד בממוצע על 214 Mbps. הכוונה במינוח 'אינטרנט קבוע' היא לפעולה של מכשירים אלחוטיים במקומות קבועים כמו בתים ומשרדים. לשם הפרספקטיבה, האינטרנט הקבוע המהיר ביותר בעולם – זה של סינגפור – מציג קצב של 300 Mbps. במקביל, האינטרנט הקבוע האיטי ביותר בעולם – זה של תימן – עומד על קצב של 11 Mbps.

הקצב הממוצע שנמצא לכלל המדינות הנבדקות במדד האינטרנט הסלולרי עמד על 72 Mbps. האינטרנט הנייד המהיר ביותר – של איחוד האמירויות הערביות – הגיע ל-310 Mbps, בעוד שהאינטרנט הסלולרי האיטי ביותר בעולם – של ונצואלה – הסתפק ב"הישג" של 10 Mbps בממוצע.

לפיכך, בהשוואה לטורקיה, האינטרנט הסלולרי של ישראל מהיר יותר ב-40%, בעוד שהפס הרחב הקבוע מהיר יותר ב-233%. מאז השנה שעברה, השתפרה מהירות האינטרנט הנייד בישראל ב-36%, בעוד שמהירות הפס הרחב הקבועה גדלה ב-25%.

פירוט המרכיבים של מדד DQL 2023 בהתייחסו לישראל.

פירוט המרכיבים של מדד DQL 2023 בהתייחסו לישראל. צילום: סרפשארק

האינטרנט בישראל זול בהשוואה למדינות אחרות

בנוסף קבע המדד כי האינטרנט בישראל זול יותר מאשר במדינות אחרות.

סרפשארק מצאה כי הישראלים צריכים לעבוד שעה ו-9 דקות בחודש כדי להרשות לעצמם אינטרנט בפס רחב קבוע. אמנם זה פחות מהממוצע, אבל זה פי ארבעה יותר מאשר ברומניה, שיש לה את האינטרנט הקבוע המשתלם בעולם (הרומנים צריכים לעבוד 18 דקות בחודש כדי להרשות זאת לעצמם).

בנוסף נמצא כי ישראלים צריכים לעבוד 42 דקות ו-6 שניות בחודש על מנת להרשות לעצמם אינטרנט סלולרי. זה פי שלושה יותר מאשר נדרשים לו תושבי לוקסמבורג, שיש לה את האינטרנט הנייד המשתלם בעולם (הלוקסמבורגים צריכים לעבוד 16 דקות בחודש כדי להרשות זאת לעצמם).

מעניין לגלות עם זאת כי בכל העולם, האינטרנט זול יותר כעת מאשר בשנה שעברה.

מחירו הממוצע של האינטרנט הקבוע בעולם זול יותר ב-11% מאשר בשנה שעברה – כשבממוצע, אנשים צריכים לעבוד 42 דקות פחות בחודש השנה, כדי להרשות זאת לעצמם.

האינטרנט הסלולרי זול יותר ב-26% מאשר בשנה שעברה – ואנשים צריכים לעבוד 41 דקות פחות בממוצע כדי לשלם עליו כיום.

באבטחה אלקטרונית המצב סטטי; בממשל האלקטרוני – במקום ה-18

עוד ניתן ללמוד מהממצאים של סרפשארק כי ישראל נמצאת במקום ה-32 בעולם בתחום האבטחה האלקטרונית – כמו בשנה שעברה.

המחקר בנוגע לאבטחה אלקטרונית מודד עד כמה מדינה מוכנה להתמודדות עם פשעי סייבר, כמו גם עד כמה מתקדמים חוקי הגנת המידע של המדינה. בעמודה זו, ישראל עולה על טורקיה (53) וסעודיה (42), אך גם בהשוואה למדינות אחרות, ישראל ערוכה להילחם בפשעי סייבר, ולמדינה יש חוקי הגנת מידע טובים.

עוד ממצא הוא שישראל התמקמה במקום ה-21 בתשתית אלקטרונית. תשתית אלקטרונית מתקדמת מקלה על אנשים להשתמש באינטרנט לפעילויות יומיומיות שונות, כגון עבודה, לימודים, קניות וכדומה. פרמטר זה מעריך את מידת חדירת האינטרנט במדינה מסוימת, כמו גם את מוכנות הרשת שלה (במובנים של מוכנות לרשת ולניצול טכנולוגיות המידע והתקשורת). חדירת האינטרנט בישראל גבוהה (90% – במקום ה-41 בעולם), והמדינה מדורגת במקום ה-15 במוכנות שלה לרשת.

הממשל האלקטרוני של ישראל נמצא הרבה מעל הממוצע העולמי – המדינה ממוקמת במקום ה-18 בתחום הממשל האלקטרוני, מבין 120 המדינות שנסקרו.

הכוונה במינוח 'ממשל אלקטרוני' היא עד כמה מתקדמים השירותים הדיגיטליים של הממשלה ורמת המוכנות שלה לבינה מלאכותית (AI).

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים