"השפעת עצירת ההשקעות תורגש בשנים הבאות, אבל אני אופטימית"

איילת נחמיאס ורבין, יו"רית מכון היצוא וסגנית נשיא התאחדות התעשיינים, משדרת אופטימיות לגבי עתיד ההיי-טק, על רקע המשברים הפנימי והעולמי, והירידה התלולה בהשקעות הזרות. "אני אופטימית מטבעי, כי תעשיינים תמיד צריכים להיות אופטימיים, אבל כמובן שאי אפשר להתעלם מהמצב וכמובן שיש דאגה", היא אומרת בראיון לאנשים ומחשבים לרגל ראש השנה.

נתוני היצוא של ההיי-טק מספקים עוד סיבה לאופטימיות, אם כי זהירה: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היצוא של שירותי הענף שמר ברבעון הראשון של השנה על היקפו שהיה בשנה שעברה והסתכם בכ-19 מיליארד דולר, שהם כ-53% מסך היצוא הכללי. בראיון מסבירה נחמיאס ורבין מדוע נתוני היצוא החיוביים לא מנבאים את מה שעלול להיות כאן בחמש השנים הבאות, בעיקר בגלל הצניחה בהשקעות, ובמקביל היא מספרת כיצד המכון והממשלה נערכים לתת רשת ביטחון לחברות היי-טק וסטארט-אפים, שעלולים להיקלע למשבר אם המצב יימשך.

האם החששות למצב של ההיי-טק הישראלי והיצוא עקב השפעת התוכנית המשפטית של הממשלה והמשבר הכלכלי העולמי התבדו?
"לא ממש. נכון שהנתונים לרבעון הראשון טובים יחסית, אבל יש חוסר ודאות לגבי העתיד – דבר שלא ישתקף בנתוני היצוא של 2023. אולם, מהצד השני, צריך להסתכל על המציאות לא רק דרך העיניים של המחאה, אלא לזכור שאנחנו בסך הכול שנה אחרי סיום הקורונה וחזרת המשק לפעילות מלאה. אז היצוא התעשייתי גדל, כמו גם זה של ההיי-טק, ולצערי לא ידענו לשמר אותו עוד לפני המשבר".

אז בעצם ההיי-טק הישראלי ממשיך לעשות חיל, ומהווה 53% מסך היצוא מהמדינה.
"זה נכון, אבל 47% האחרים, שהם יתר ענפי התעשייה, לא פחות חשובים, כי הכול קשור להכול, ובוא לא נשכח שהם מעסיקים הרבה יותר עובדים מההיי-טק, שמהווה 11% מהתעסוקה במשק. יש סינרגיה ברורה בין הטכנולוגיה לייצור, ולא הייתה פורחת בישראל, למשל, תעשיית פוד טק ללא החקלאות ותעשיית המזון שאבות המדינה הקימו. מה שצריך כיום הוא לעשות את הכול כדי לשמר את התעשיות האלה, לעזור להן לשרוד, להגביר את האוטומציה בהן ולפתוח להן שווקים חדשים, שזה בין התפקידים העיקריים של מכון היצוא.

ישראל הייתה ועדיין מהווה מקור להתעניינות בהשקעות – אמנם לא בחצי השנה האחרונה, אבל אני מאמינה שזה בסופו של דבר יחזור, וגם זה מחייב אותנו להיות ערוכים ולעשות פעולות ביחד עם הממשלה לסייע לאותן חברות שיצטרכו סיוע. כרגע אנחנו עדייו לא שם".

האם נראה ירידה ביצוא ההיי-טק בשנים הקרובות? צילום: ShutterStock

אז נתוני היצוא לרבעון הראשון מנבאים שהשנה תסתיים יותר טוב ממה שחושבים?
"אני לא בטוחה שתהיה ירידה ביצוא ב-2023. נכון שלא נוכל לחזור על השיאים של 2022, אבל עדיין, התוצאות של 2023 לא ישקפו את מה שיקרה הלאה. האתגר יהיה בחמש השנים הבאות. יש דאגה לגבי האמון של המשקיעים בחברה הישראלית, ולא רק בהיי-טק. התדמית של ישראל עדיין טובה, רק מדאיגות אותי התבטאויות שונות של נציגי ציבור, שמשחקים לידיהם של אנשי ה-BDS, ובעצם מצדיקים את כל הטיעונים שלהם נגדנו ועוזרים להם להטיל חרם על הכלכלה והתעשייה מישראל. אני נלחמת בזה שנים וזה ממש מדיר שינה מעיניי".

אבל עדיין, לפי נתוני האוצר יש ירידה של 60% בהשקעות הזרות בישראל. איך מטפלים בזה?
"צריך לעודד חברות לחפש מקורות השקעה במדינות שעד היום לא השקיעו בנו, כמו יפן, דרום קוריאה וסינגפור. שר הכלכלה, ניר ברקת, וצוותים שלנו ביקרו במדינות אלה באחרונה, כמו גם בהודו ובמדינות נוספות במזרח. אלה מדינות מתפתחות שמחפשות את הטכנולוגיות הישראליות ומוכנות להשקיע. כמובן שזה לא יהיה תחליף להשקעות מארצות הברית, אבל זה בהחלט יכול להיות מקור חשוב לפעילות של חברות ישראליות שם וגם להשקעות זרות כאן".

מה המדינות הללו מחפשות אצלנו?
"המשקיעים והחברות משם מתעניינים בנושאים המרכזיים שאנחנו מקדמים – אגרוטק, פודטק, ערים חכמות, סייבר ועוד. יש להם כספים והם מוכנים להשקיע פה".

כיצד, אם כן, מדינת ישראל תוכל לסייע ליצואנים, אם וכאשר יזקקו לעזרה?
"הסיוע הוא משולב בין פעולות שלנו, כמכון היצוא, של גופי ממשלה ושל התעשייה עצמה. אחד הרעיונות שעלו במשרד האוצר הוא הקמת קרן סיוע לחברות שייקלעו למצוקה בגלל הפסקת ההשקעות. כמו כן, צריך להוסיף כלים שיעזרו לחברות לשווק טוב יותר בחו"ל ולהגדיל עוד יותר את תקציב רשות החדשנות. זאת, לצד השירותים שלנו, כמכון היצוא – אנחנו מסייעים לכל יצואן, באמצעות חיבורים ומתן כלים שיסייעו לו".

האם התוכניות שאת מציינת כבר יצאו לדרך?
"אנחנו עדיין לא שם. לא קיבלנו פניות כי החברות ממשיכות לעבוד, ונתוני היצוא מראים את זה. אבל לאורך כל התקופה, מנכ"לית המכון, נילי שלו, ואנוכי עסוקות בהיערכות לתוכניות ופעולות שיסייעו לחברות, אם וכאשר נידרש לכך. ביו היתר, פיתחנו פלטפורמה לחיבור בין משקיעים לחברות. בשוטף, אנחנו מסייעים לסטארט-אפים בקשרים עם גורמי השקעה בארץ ובחו"ל".

מה את שומעת מהיצואנים? יש מעבר של חברות היי-טק לחו"ל.
"זה לא מדויק. יש דאגה באופן טבעי, אבל אני לא שומעת דיבורים של 'אני קם והולך'. החברות רוצות להישאר פה, אבל יש להן שלל אתגרים, בהם גם מחסור בכוח אדם וסביבה שלא יציבה. רוב אנשי ההיי-טק רוצים בסך הכול דבר אחד: שישראל תמשיך להיות מדינה יהודית ודמוקרטית, עם ערכים ליברליים, כפי שהיא הייתה ב-75 השנים האחרונות".

את מכהנת בתפקיד שנתיים. כיצד את מסכמת את השנתיים האלה?
"קודם כל, הגינו והוצאנו לפועל תוכניות, הנהגנו מדדים של תוכניות מול ביצוע, התעיילנו בדברים רבים והגדלנו את ההכנסות מפעילויות שונות. בנוסף, המשכנו את הפעולות שעשו קודמיי בתפקיד. תפיסת העולם שלי היא שלא צריך לבכות כל היום שצריך עוד תקציבי ממשלה. זה תמיד נכון, אבל הדרך היא לחפש שיתופי פעולה, לייצר מקורות הכנסה כדי לסייע לכמה שיותר חברות ולהשתתף בכמה שיותר תערוכות בעולם".