פתאום קם יזם היי-טק בבוקר ומוצא את עצמו יוזם מחאה

דמיינו סיטואציה: אתם כבר המון שנים בהיי-טק, יש לכם קריירה מצליחה של ניהול ואתם לא מעורבים מי יודע כמה בפעילות פוליטית. נכון, אתם מצביעים בבחירות, אבל הפגנות? זה פחות בשבילכם. אלא שאז מגיע משהו שמרתיח אתכם, ואתם מתחילים ליזום פעילות – הפגנה, עצרת, כינוס… לא ברור לכם עדיין מה יהיה עם זה, והחשש שלכם הוא שהפעילות הזאת תיכשל וכמעט אף אחד לא יבוא. אלא שאז אתם מגיעים למקום האירוע שקבעתם ורואים שהגיעו אליו מאות אנשים. איזו התרגשות תאחז בכם אז… נכון?

זה מה שקרה בתחילת השנה לדרור סלעי, שבימים כתיקונם הוא יזם היי-טק ותיק וסדרתי, ובתקופה הסוערת הזאת הוא ממובילי מחאת ההיי-טק נגד התוכנית המשפטית של הממשלה. המחאה הזאת התחילה בהפגנה הראשונה נגד התוכנית, שנערכה בכיכר הבימה בתל אביב – עוד לפני העצרות הגדולות שמתקיימות לא רחוק משם, ברחוב קפלן. סלעי ועוד כמה היי-טקיסטים שאכפת להם ראו בהפגנה מתכנת באנבידיה, שעמד עם שלט ובו הוא כתב, על גבי בד, "מחאת ההיי-טקיסטים". כך החל המותג הזה, שמשם הפך להתארגנות שכוללת כיום אלפי אנשים, שמפגינים במקומות שונים, ועשרות מהם פעילים ברמה היומיומית.

"התקבצנו כמה אנשים מההיי-טק סביב אותו מתכנת עם שלט ואמרנו שאנחנו רוצים להיות חלק מהדבר הזה", מתאר סלעי איך הכול התחיל. "החלפנו טלפונים ומשם התחלנו לבנות צוות, להתגלגל תוך כדי תנועה. כיום אנחנו ארגון גדול, שמפעיל מערכות מחשוב – מערכת גיוס ו-CRM, מחסני לוגיסטיקה, קמפייני גיוס המונים ותרומות מכספים אישיים. ממש הקמנו סטארט-אפ. עשינו את זה בעצמנו, ללא הכוונה מלמעלה".

ההיי-טק בכל מקום, גם כשזה נוגע לתנועת המחאה

מחאת ההיי-טקיסטים נמצאת בכל מקום שבו המחאה נגד התוכנית המשפטית פועלת – בהפגנות בקפלן, מול הכנסת ובמקומות אחרים, וגם מארגנת הפגנות ואירועים משלה – אם אלה ההפגנות השבועיות שהיו במשך כמה חודשים ליד מתחם שרונה בתל אביב ובעוד מוקדי היי-טק, כמה מיצגים מיוחדים שהם עשו, פעולות הסברה בחברות היי-טק ועוד. אלא שההתארגנות הזאת אינה היחידה של אנשים מהענף: ארז שחר מקומרה קפיטל ובכירים נוספים בהיי-טק פועלים נגד התוכנית ובעד הענף יותר מול בכירים, פוליטיקאים וקרנות ההון-סיכון. "אנחנו יותר ארגון שטח והם יותר עם משאבים ומעורבים בזירה הפוליטית", אמר סלעי.

"הצילו את אומת הסטארט-אפ שלנו" – שלט בהפגנה מול הכנסת בירושלים. צילום: מחאת ההיי-טקיסטים

למה הצטרפת לזה? אתה כבר 26 שנים בענף, ייסדת חברות כמו גארדיקור, עבדת באנוביט, אפל, אקמאי ועוד… מה אתה צריך את כאב הראש הזה?
"משום שהתוכנית המשפטית של הממשלה מהווה איום מיידי על עצם קיום המדינה כדמוקרטית וליברלית. כששר המשפטים, יריב לוין, הציג את השלב הראשון בתוכנית המשפטית שלו ושל הממשלה, הרגשתי שהכול השתנה. חשתי זעזוע, כאילו חטפתי שוק חשמלי. כמו רבים, התחלתי לראות את המציאות בצורה שונה. הבנתי שבזמן שאני עסוק בהיי-טק, מישהו עסוק בלהביא את המדינה למקומות מאוד לא טובים. שיריב לוין עסוק בלחסל את הדמוקרטיה הישראלית".

אתה מעיד על עצמך שמעולם לא היית איש פוליטי וכמעט שלא הלכת להפגנות, אז כנראה שחווית וואחד שוק…
"נכון. הפעם האחרונה שהלכתי להפגין הייתה במחאה על יוקר המחיה ב-2011. הרגשתי שליחות בעבודה שלי בעולם הטכנולוגי-עסקי, הרגשתי שאני תורם למדינה משם. החברות שהייתי מאוד משמעותי ביצירה ובגידול שלהן יצרו אלפי משרות, הכניסו מאות מיליונים ישירות ממיסים והכנסות עקיפות של מיליארדים. חשתי שאני עושה את שלי, אלא שאז, כמו שאמרת, אירע השוק".

ואולי זה לא היה צריך להיות כזה שוק? אולי צודקים הכלכלנים, וגם כמה אנשי היי-טק, שאומרים שהתוכנית לא תביא למצב חמור?
"היא כבר מביאה למצב חמור. תראה את ההאטה הדרמטית בהשקעות, את ההערכות של כמעט כל הכלכלנים ואנשי ההיי-טק. נכון שיש כלכלנים ואנשי היי-טק שהם בעד התוכנית, אבל המספר שלהם הוא כמו המספר של מדעני האקלים שטוענים שפליטת גזי החממה מיטיבה עם האקלים, או הרופאים שטענו שהקורונה היא לא יותר משפעת עם יחסי ציבור. הם קיימים, אבל מעט".

אני רוצה לערער על ההנחה הזאת: אנשי ההיי-טק שתומכים בתוכנית הם לא מעטים. הם פשוט שותקים, מפחדים להביע את דעתם.
"זה לא נכון. אין הרבה תמיכה בממשלה הנוכחית ובתוכנית שלה – לא בציבור הרחב, ועל אחת כמה וכמה לא בהיי-טק. נכון שגם בהיי-טק יש תומכים ברפורמה, זה ענף פלורליסטי ולא קולטים אליו אנשים על פי עמדותיהם הפוליטיות – יותר מזה, אני שמח לקלוט לעבודה אנשים שחושבים אחרת ממני, אבל המספרים חד משמעיים".

שוב אני אומר: ההיי-טקיסטים שבעד התוכנית לא אומרים את זה. הם מפחדים.
"אני לא יכול לדבר בשמם. נכון שזה תלוי בתרבות הארגונית, אבל מהניסיון שלי, במרבית חברות ההיי-טק לא סותמים פיות. יש בחברה שלי עובדים שחושבים אחרת ואף אחד מהם לא מרגיש מאוים על מקום העבודה שלו".

ואולי הם לא אמרו לך?
"זאת לא ההתרשמות שלי".

כשההיי-טק התחיל לצאת מהבועה. אחת ההפגנות הראשונות של עובדים ומנהלים בענף, ליד מתחם שרונה בתל אביב. צילום: מחאת ההיי-טקיסטים

מה קרה שההיי-טק יצא מהבועה?
"ההיי-טק עד היום חי בבועה, והוא יצא ממנה כי אנשי ההיי-טק הבינו שהגרזן מונפת גם עליהם. התורה הכלכלית מראה מתאם ישיר בין חוזק ועצמאות המוסדות במדינה לגידול בתל"ג. המומחים הצליחו להראות, במדינות כמו פולין והונגריה, שככל שהמוסדות האלה פחות עצמאיים, כך התל"ג יורד או קצב הגידול שלו קטן עד מאוד, בעיקר בגלל השחיתות והעובדה שמערכת משפט חזקה גורמת לכך שיהיה פחות ממנה.

בהיי-טק יש משהו יותר ספציפי, כי הוא חלק מתעשייה גלובלית, שתלויה בסחר בין מדינות ומקדמת ליברליות".

אבל יש תעשיות היי-טק פורחות גם בדיקטטורות.
"זה נכון, אבל אלה בדרך כלל מדינות שיש להן יכולת לממן את עצמן עם תעשייה לוקאלית. אצלנו, התעשייה המרכזית היא ההיי-טק, שבגלל הגלובליות שלה, היא מאוד ניידת.

חייתי במקום הכי מתקדם ופלורליסטי – קליפורניה, ומבחינה מקצועית הייתי במרכז העניינים. אפל הציעה לי תפקיד שאי אפשר לעשות מהארץ, אבל סירבתי, כי רציתי לחזור לישראל. קח מישהו כמוני: אם הוא יראה שבישראל יש הדרת נשים, אין תקשורת חופשית, שרים בממשלה וח"כים מתבטאים נגדו, הוא לא יוכל לגדל את הילדים שלו בסביבה פלורליסטית ועוד – הוא לא יחזור לכאן".

שאלה ל-ChatGPT: מה זו דמוקרטיה? צילום: יניב הלפרין

מתי המשקיעים יחזרו לכאן?
"זה ייקח זמן. זה יקרה, אבל נגרם נזק שייקח שנים לתקן אותו".

סלעי התריע בראיון, בהקשר זה, שישראל כבר עומדת במקום באחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות של השנים האחרונות – לימוד המכונה. "הסטארט-אפים בתחום הזה שיכולים היו לקום בישראל לא קמים כאן, כאשר בכל העולם קמים סטארט-אפים שיידעו לנצל את לימוד המכונה כדי לייצר דברים מדהימים. נוצר בתעשייה שלנו דור אבוד, וזה נזק שלא ייעלם במהרה. אבל כמו שבנינו את התעשייה אחרי המשבר של ראשית שנות ה-2000, כך נבנה אותה שוב. אחרי המשבר תהיה התגייסות גדולה לבנייה".

ברמה האישית, איזה אירוע הכי ריגש אותך במחאת ההיי-טק עד עכשיו?
"שני אירועים: הראשון הוא ההפגנה הראשונה שהרמנו בתור היי-טקיסטים. לא ידענו כמה אנשים יבואו, ולפתע ראינו מאות אנשים, עובדים ומנהלים בחברות עם הלוגו של החברה. ראית את האנשים יוצאים מהקיוביקלס שלהם וצועדים. האירוע השני הוא ליל גלנט. הבן שלי נעצר על נתיבי איילון וזה היה חתיכת אירוע. חטפתי קצת אלימות משטרתית וראיתי אנשים אחרים חוטפים הרבה יותר ממנה – וזה הותיר בי חותם רב. כולל השוטר שחנק את המפגין ואחר כך האשים אותו. בנוסף, חטפתי אלימות מאנשים מהצד השני, שצעקו עליי שאני נאצי ואיימו עליי באלימות פיזית".

מה יצמח מהמחאה של ההיי-טק ביום שאחרי?
"התוכנית היא שכשהחקיקה תיעצר, נמשיך עם פעילות בתחומים אחרים, כגון חינוך. המטרה שלנו היא לצמצם פערים ולייצר הבנות בחברה, לסייע לשדרג את מערכת ההפעלה של מדינת ישראל ולתת מקום לכל השבטים בה, לרב תרבותיות".