"הממשלה והעומד בראשה חייבים להציל את ההיי-טק – בדחיפות"

"ההשתתפות של המדינה בהשקעה במו"פ הלאומי נמוכה. יש מחסור כרוני בסטודנטים להנדסה ולמדעי המחשב. חלה בחודשים האחרונים עלייה של 80% בחברות בענף שנרשמו בחו"ל ויש ירידה דרסטית בהיקף החברות שנפתחות בישראל. ישראל מדממת, ומפסידה גם קניין רוחני וגם הון אנושי, כי הרילוקיישן הפך למגפה. אם המצב הנוכחי יימשך וענף ה-ICT המקומי יוסיף להידרדר – בתוך שלוש שנים לא יהיה היי-טק ישראלי. הממשלה והעומד בראשה חייבים להציל את ההיי-טק המקומי, ולעשות זאת בדחיפות", כך אמר ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר ועדת המשנה לענייני ההיי-טק של הכנסת.

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ומי שהיה בעבר סגן ראש הממשלה, שר האוצר, שר הביטחון ושר החוץ, היה באחרונה אורח מערכת אנשים ומחשבים. הוא אמר בראיון כי "אחד הדברים שאני מצר עליהם הוא שכאשר הייתי שר האוצר, בממשלה הקודמת, לא הספקתי לעבוד על תוכנית אב להיי-טק הישראלי, ולקדם אותו, ובתוכו את תחום הבינה המלאכותית".

"בכל שנה מייצרים מחצית מכוח האדם הנדרש להיי-טק"

"הבעיה שלנו, כמדינה, היא שאין לנו תשתיות. התשתיות חסרות בממד ההון האנושי, צריך לייצר עוד סטודנטים.יות רבים.ות למדעי המחשב ולהנדסה. בכל שנה אנחנו מייצרים מחצית מכמות כוח האדם הנדרש, וזה צריך להיעשות בשיתוף הממשלה. גם בארצות הברית זה עובד יחד. צריך להיות אקו-סיסטם אחד, שכולל את הכול – והמדינה חייבת לממן זאת", אמר ח"כ ליברמן.

הוא ציין ש-"כיום, השתתפות המדינה במו"פ ברמה הלאומית עומדת על 9% בלבד. זה השיעור הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD, שעומד על 26%. הממוצע של האיחוד האירופי עומד על השקעה ממשלתית במו"פ בשיעור של 30%, ושל נורבגיה – על 45%".

במה צריך, לדעתך, לטפל בדחיפות?
"בשורה של דברים. אני עובד עם כל הגורמים הרלוונטיים על מנת לגבש תוכנית, שתהיה מוכנה ליישום כבר בסוף השנה. המרכיב המרכזי הוא שהמדינה צריכה להיות המשקיע העיקרי בתחום. יש לחפש גורמים נוספים לקידום הענף, כמו התעשיינים. מעבר לכך, יש בעיה של מימון לחברות סטארט-אפ בשלב הראשוני שלהן, הן נחנקות. אנחנו מטפלים גם בכך. מסלול הטבה מס' 43, להגנה על השקעות של גופי השקעה מוסדיים בהיי-טק, לא היה אטרקטיבי, ואני מנסה, יחד עם רשות המיסים ורשות החדשנות, לעשות משהו טוב יותר. החלופה היחידה לירידה בהשקעות הזאות היא השקעה של המוסדיים, אבל אין מספיק תמריצים שיעודדו אותם להשקיע. להערכתי, למוסדיים יש סכום כולל במדינה של 2.5 טריליון שקלים, והענף צריך פרומיל מסכום זה – 2.5 מיליארד שקלים. זה יכול להציל את כל הסטארט-אפים במדינה.

דבר נוסף הוא שהתחרות בתחום ההיי-טק אינה בין אנשים, או חברות – אלא בין מדינות, ויחד עם התאחדות התעשיינים נראה כיצד לתת יותר בהשוואה למדינות אחרות. המדינות מעניקות הטבות ומענקים, ומעודדות חברות טק בשטחן. עלינו להוביל בתחרות זו".

מי תוקע לנו כף שהתוכנית שלך תמומש?
"אני מניח שהיא תמומש, כי אין לנו ברירה אחרת, החשש הוא מפיצוץ: אמרתי בעבר – שר האוצר רוצה לחסוך כסף, אולם תפקידו לא לחסוך, אלא לייצר כסף. בפועל, שר האוצר הוא בנימין נתניהו, והמציאות תחייב אותו למצוא פתרון".

מה שנתניהו עושה שגוי בעיניך? סדר העדיפויות שלו שגוי?
"בהחלט. הוא רוצה להיחלץ מהעניינים האישיים שלו ומקריב את העתיד של המדינה על מזבח השותפים, שלא אכפת להם דבר. ש"ס ויהדות התורה לוקחות אותנו אחורה. זה מזכיר לי שכשהייתי שר האוצר, הצעתי לחרדים הסכם, שלפיו אם הם יכניסו לתוכנית הלימודים שלהם לימודי ליבה במלוא ההיקף, הם יקבלו הרבה כסף. אין בושה בעבודה לצד לימוד תורה – גם הלל הזקן חטב עצים".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock

ח"כ ליברמן ציין כי "הנושא הכי דחוף הוא הצורך להעמיד מימון לסטארט-אפים, כחלופה למשקיעים זרים. לטווח הארוך יותר חייבים לבנות חבילת תמריצים שכוללת גם הטבות מיסוי – כזו שתוכל להתחרות מול דובאי, קפריסין, יוון ופורטוגל. רק כך, אני חושב, ניתן יהיה להציל את הענף. צריך לתת קצת יותר. לפני שנים רבות למדתי מול הכנסת, בגבעת רם, כלכלה. שם נחשפתי למושג 'יתרון יחסי'. היתרון היחסי שלנו הוא המוח, ואנחנו חייבים להשקיע בתחום. הישועה למדינה לא תגיע מענפי הטקסטיל או היהלומים – העתיד שלנו הוא בהיי-טק. צריך לשים גז על כל התחומים בו: סייבר, מחשוב קוואנטי, בינה מלאכותית ועוד. הכול שלוב זה בזה".

לסיכום אמר ח"כ ליברמן: "שום דבר טוב לא מאיים עלינו. אנחנו צוללים ומידרדרים ממש לעבר התהום, אבל יש שני סימנים אופטימיים: האחד הוא הנחישות והעקביות של אנשי המחאה, ועל כך מגיע להם כל הכבוד. והנחמה השנייה היא שעדיין, ולמרות הכול, רוב אנשי ההיי-טק עדיין מעדיפים להישאר פה, על אף כל הרוחות הרעות והמחיר שהם נדרשים לשלם".