תחקיר: המהפכה המשפטית תרמה לצניחה בהשקעות בסייבר הישראלי

השמות צ'ק פוינט וגיל שויד, סייברארק ואודי מוקדי ואלון כהן, ואימפרבה ושלמה קרמר, עמיחי שולמן ומיקי בודאי – מוכרים לכל מי שבקיא.ה בסצנת הסייבר המקומית. ישראל היא האזור הגיאוגרפי השני בעולם בהיקף הגיוסים וההשקעות בתחום – לאחר ארצות הברית. אבל המספרים המדאיגים מצביעים כי לא לעולם חוסן, וכי אומת הסטארט-אפ, ובתוכה אומת הסייבר, החלו בנפילה כואבת.

תחקיר של קראנץ' בייס מעלה כי היקף המימון המצטבר של סטארט-אפים ברבעון השני השנה צנח ב-87%. ישראל "תרמה" ו-"הובילה", כלשון התחקיר, לחלק ניכר מהירידה המשמעותית של כלל מדינות אסיה במימון ובגיוס כספים לחברות הזנק ברבעון האחרון. עוד נתונים מראים שהסטארט-אפים הישראליים חוו צניחה של 67% בהיקף המימון שהם גייסו משנה לשנה – מ-2.7 מיליארד דולר ברבעון השני של 2022 לפחות מ-900 מיליון ברבעון השני של 2023.

בתוך כלל הירידה בהיקפי ההשקעות והגיוסים, תחום שצריך להדאיג במיוחד הוא הסייבר הישראלי, שישראל ידועה במצוינותה ובמובילותה בו, ולחברות הסייבר הישראליות יש לקוחות רבים בעולם – בין אם הן עוסקות בסייבר הגנתי ובין אם בסייבר התקפי.

לפי הנתונים, חברות סטארט-אפ ישראליות בתחום הגנת הסייבר חוות ירידה בהיקף המימונים שלהן זה כבר חמישה רבעונים רצופים. כך, ברבעון הראשון אשתקד הושקעו בסטארט-אפים שכאלה 638 מיליון דולר. ברבעון השני של 2022 ירד הנתון ל-514 מיליון דולר, ואילו ברבעון המקביל השנה הוא עמד על 69 מיליון בלבד – צניחה "מדהימה" של 87%.

"המתיחות הפוליטית גרמה לכמה משקיעים לסגת"

מחברי הכתבה מציינים כי למרות חומרת הירידה המשמעותית בהיקף הגיוסים של החברות הישראליות, יש להביט בתמונה הכוללת, שמראה שכמעט בכל העולם חלה ירידה בהשקעות בסטארט-אפים. אלא, נכתב, "ייתכן שלישראל יש סדרה משלה של בעיות בכל הנוגע לתחום היי-טק בכלל והגנת הסייבר בפרט, שכן המדינה עומדת בפני טלטלה פוליטית משמעותית, שנראה שגרמה למשקיעים לפעול במשנה זהירות בבואם להשקיע בחברות ישראליות. מוקדם יותר השנה החלו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וממשלת הימין שלו לפעול לשינוי של מערכת המשפט במדינה – שינוי שרבים חוששים שיערער את היסודות הדמוקרטיים של המדינה ויעניק יותר כוח לממשלת נתניהו. נראה כי המתיחות הפוליטית גרמה לכמה משקיעים לסגת, ואף גרמה לסטארט-אפים לשקול מחדש היכן הם שמים את כספם".

"הירידה בהיקף ההשקעות בישראל", ציינו עורכי התחקיר, "החלה לפני שהחלו השינויים הפוליטיים האמורים". כך, היקפי הגיוסים וההשקעות חוו ירידות בכלל ששת הרבעונים האחרונים. ייתכן כי הרבעון השביעי, שצפוי להסתיים בעוד פחות משבועיים – בדרך, לאחר שבמהלכו, סטארט-אפים גייסו רק יותר מ-800 מיליון דולר.

שני סבבי הגיוס הגדולים ביותר של סטארט-אפים ישראליים השנה כוללים מימון של חברת הפינטק איטורו, שבחודש מרץ הודיעה כי השלימה סבב גיוס בהיקף של 250 מיליון דולר, שנעשה לפי שווי חברה מוערך של 3.5 מיליארד; והסבב של AI21 Labs – סטארט-אפ שפועל בתחום הבינה המלאכותית, שגייס 155 מיליון דולר. על מנת לשבץ את הנתונים של הירידה בהיקף הגיוסים בפרספקטיבה טובה יותר, בקראנץ' בייס ציינו כי היו בשנה האחרונה רק ארבעה סבבי גיוס של חברות ישראליות בסך של 100 מיליון דולר או יותר. זאת, לעומת 18 גיוסים בהיקף דומה בשנה שלפני כן.

עורכי התחקיר כתבו כי "אבטחת הסייבר מדשדשת. אפילו תעשיית אבטחת הסייבר, המפורסמת בישראל, חוותה פגיעה והגיעה לשפל. הירידה בהיקף ההשקעות בסייבר הישראלי מעט מזעזעת: בעוד שמימון חברות הגנת הסייבר ירד בכל מקום, הרי שהירידה של החברות הישראליות בולטת יותר".