זוהר קלינטק היא הזוכה בארנה צ'אלנג'

בדיוק זמן שבו ועדת השרים לענייני חקיקה דנה (סופסוף) בחוק האקלים, ישנם כאלה שאינם מחכים ולוקחים אחריות על אתגרי האקלים ברמה המקומית, לרווחתם ובריאותם של תושבי הערים.
יוזמת ארנה צ'אלנג' (Arena Challenge), המשותפת לקבוצת ריאליטי, מרכז החדשנות של עיריית הרצליה HiCity ושותפים נוספים מהאקדמיה, המגזר הפרטי והציבורי, התקיימה בשבוע שעבר (ג') במתחם ארנה בהרצליה, וכללה ועידת פסגה בינלאומית, תערוכה טכנולוגית פתוחה לציבור ותחרות סטארט-אפים עם טכנולוגיות המסייעות לערים להיערך לאתגרי האקלים.

פתרונות טכנולוגיה מנסים להיאבק בו. משבר האקלים. צילום: BigStock

החברה הזוכה: הופכת פסולת לאנרגיה

בין 25 הסטארט-אפים שהציגו פתרונות פורצי דרך, זכתה בתחרות חברת זוהר קלינטק (Zohar Cleantech), אשר פיתחה מערכת קומפקטית ומודולרית שניתן להציב באתרים ייעודיים בסמיכות למקום היווצרות הפסולת (בערים, במרכזים מסחריים וכדומה).

המערכת קולטת פסולת לסוגיה ומייצרת ממנה אנרגיה לצריכה עצמית, חימום מים ועוד, לפי צרכי המשתמש. מעבר לכך שהמערכת חוסכת את הצורך באיסוף, בשינוע הפסולת ובהטמנתה, על כלל העלויות והמעמסה הלוגיסטית, היא גם הופכת את הפסולת הבלתי ממוינת למקור אנרגיה זמין, שחוסך במשאבים, כמו גם לחומרים מועילים לשימוש בתעשיית הבנייה.

בין המשתתפים והדוברים הרבים בכנס – בכירים ברשויות המקומיות, פורום ערי החוף, פורום ה-15, מומחים מהאקדמיה, רשות החדשנות, מנהלי קרנות הון סיכון ויזמים – הייתה תמימות דעים בעניין אחד: אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית המחייבת פעולה מיידית, כמו גם עבודה בשיתוף פעולה, תוך מינוף היתרון הטכנולוגי הגדול של ישראל והמסורת שלה בתחום החדשנות בקליימטק.

ראש העיר הרצליה, משה פדלון, ציין כי משרדי הממשלה צריכים להתאים את עצמם למציאות המשתנה  ולפשט את הבירוקרטיה המורכבת והמסורבלת. "תנו לנו, הרשויות המקומיות והחברות הממשלתיות, אחריות וסמכות להכניס חברות טכנולוגיות שמביאות חדשנות פורצת דרך לפתרון האתגרים המורכבים של משבר האקלים", אמר פדלון.

עיריית הרצליה השיקה בשנה שעברה את תוכנית 'הרצליה 2030', המנתחת את אתגרי האקלים ומציגה דרכי התמודדות. במסגרת זו, העיר מוכנה להיות בין היתר אתר ניסויים לכל סטארט-אפ, חברת היי-טק או מוסד אקדמי שרוצים לבחון כיצד סוגיות אקלימיות מתנהלות במרחב האורבני.

פיתוחים שיסייעו גם לאקלים העירוני. קליימטק. צילום: אילוסטרציה. ShutterStock

ישראל עוצמת עיניים ואיננה ערוכה למשבר

אבישי קימלדורף, שותף ומנהל פרויקטים ראשי בקבוצת ריאליטי: "השינוי צריך להתחיל מלמטה, ובשיתוף פעולה בין עיריות וגורמים במגזר הפרטי. עד היום עבדנו בדרך כלל בנפרד. אנו מקווים שהצלחה של הפיילוט עם זוהר טכנולוגיות תאפשר לנו להטמיע את הטכנולוגיה הזו, וגם טכנולוגיות חדשניות נוספות, בנכסים של ריאליטי בעוד ערים ברחבי הארץ. כגוף פרטי אנו יכולים לאמץ טכנולוגיות כאלה ולהוות זרז לתהליכים גם במישור האורבני". מנסיונו בעבר במגזר הציבורי כמהנדס העיר חדרה, הוסיף: "אני רואה היום הרבה יותר נכונות מצד הרשויות המקומיות לשתף פעולה עם המגזר הפרטי גם בתחום האקלים. אני מאמין שהבשורה תגיע דרך יוזמות כמו Arena Challenge, שצומחות מלמטה ובשיתוף פעולה, לצד תמיכת הרגולציה".

הדברים נאמרו בפאנל שהנחתה יפעת זמיר, מנכ"לית HiCity.

"הדבר הכי גרוע שאנחנו יכולים לעשות הוא לחכות שמישהו אחר יפתור את הבעיה", אמר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, באוניברסיטת רייכמן. "המזרח התיכון מתחמם הרבה יותר מהר משאר העולם, כך שנתחמם בכמעלה וחצי עד 2050, וזה שינוי רציני. הדברים כבר קורים לנגד עינינו במקומות שונים בעולם, כמו גל החום הקיצוני בפניקס אריזונה בארה"ב, שהתיך כבישים וערער תשתיות, תופעות כמו הגירת אקלים ממדינות מוכות בצורת, עלייה ברמת האלימות – כאשר נמצא קשר ישיר בין עליית הטמפרטורה לבין עלייה ברמת האלימות ברחבי העיר, תפוצה גוברת של טפילים נושאי מחלות טרופיות שמגיעים גם לאזור שלנו, ועוד". הוא הוסיף כי מדינת ישראל עוצמת עיניים ואיננה ערוכה למשבר, אם כי, במצב הנוכחי שינוי האקלים צריך להיתפש כאיום ממשי של ביטחון לאומי. "שום אויב לא הצליח להשבית כל כך הרבה מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי, כפי שקרה לפני שלוש שנים בבסיס חצור, כאשר שמונה מטוסי קרב נפגעו בהצפות קשות כתוצאה מסערה", אמר.

שותפים ודוברים נוספים ב-Arena Challenge היו: Netzero – חממת האקלים הטכנולוגית זוכת פרס החדשנות, ביה"ס לקיימות באונ' רייכמן; חברת הייעוץ הפיננסי ברוקס קרת; חברות סולאראדג'; הפניקס, מזרחי טפחות, סטארטאפ ניישן סנטרל; רשות החדשנות; מלון ריץ קרלטון ואחרים.

סטארט-אפים נוספים שהתחרו והציגו פתרונות קליימטק לערים

BioShade – מערכת לפריסה של תשתית הצללה ירוקה וצומחת במהירות במרחב הבנוי והעירוני, למניעת "איי חום עירוניים". ההצללה מפחיתה את הטמפרטורה במרחב בכ-10 מעלות וחוסכת כ-80% מהמים בתהליך ההשקיה.

Smartflow – ברז חכם לניקוז מים בסביבה עירונית באירועי גשם קיצוניים, המאפשר לשלוט בקצב הניקוז של מי הגשם מאותו גג ולשחרר את מי הגשם מהגגות השונים בצורה מבוקרת באמצעות אלגוריתם.

SoliDrip – פתרון המסייע ליירוק מהיר של הסביבה הבנויה במרחב העירוני, באמצעות טפטפות אוטונומיות המאפשרות לכל צמח לקבל את כמות המים האופטימלית עבורו בכל רגע נתון.

Solight – מערכת סולארית יעילה וסטטית להולכת אור שמש טבעי בצינורות רפלקטיביים אל תוך מבנים.

Bing Klima – פיתחה מערכת מודולרית המשלבת חקלאות אורבנית עם ייצור אנרגיה באמצעות טכנולוגיה דו-שימושית המאפשר לגדל גידולים חקלאיים ללא אדמה על גגות, ובמקביל לייצר חשמל סולארי.

Smartcon (מקבוצת אלומיניום קונסטרקשיין) – פיתחה ומייצרת פאנלים פוטו-וולטאיים אדריכליים חדשניים, שמפיקים אנרגיה סולארית מחזית הבניין.

Eco City Green – פיתחה את מערכת Ecodrum לטיפול בכל סוגי הפסולת האורגנית, ומספקת פתרונות להתמודדות עם אתגרים סביבתיים באמצעות המרת פסולת מטרידה לדשן, תוצר בעל ערך, ביעילות ובמהירות.

סטארט-אפים נוספים שהשתתפו היו TomGrow, CET Enviro Exelerate Global Turbulence, Solutum, Flower Turbines, WeCreate, Rplace ואחרים.

*בתמונה הראשית מימין לשמאל: שרי יוגב, ראש תחום ESG, קבוצת ריאליטי-ארנה; יפעת זמיר, מנהלת HiCity, מרכז החדשנות; מורן קירשנר-גולדברג, מנכ"לית זוהר קלינטק; רונן שרון, מנכ"ל ארנה בקבוצת ריאליטי; גיל ברנע, מנהל טכנולוגיה ראשי NetZero; ונעמה אמיר, מנהלת Deal Flow ב-NetZero.