"כל אישה זכאית לקלף מנצח"

לפניכם סוג של סטארט-אפ – חיובי ומעצים במיוחד: שלומית אוחיון-שנצר היא יוצרת שכמו סטארט-אפיסטים רבים וטובים, איתרה בעיה ומצאה לה פתרון. אלא שכאן, גם אם הפתרון הזה יכול להשפיע על אנשי – וליתר דיוק נשות – היי-טק, הוא לא טכנולוגי. מדובר בקלפים.

"לפני ארבע שנים פרשתי משירות בצבא קבע, לאחר 24 שנים", היא אומרת לאנשים ומחשבים. "בצה"ל הובלתי את תחום רציפות התפקוד וניהול הסיכונים של תשתיות הליבה והתהליכים האופרטיביים. לאחר השחרור השתתפתי בקורס מנהיגות בויצ"ו, ובעקבותיו התבהר לי שלילדות שלי אין סיפורים שמהווים מודל והשראה להצלחה והעצמה נשית. העמקתי בנושא והבנתי כמה הוא קריטי לאפשרויות הבחירה העתידיות שלהן. החלטתי שאני אהיה זו שאביא לילדותיי סיפורים על נשים פורצות דרך ומעוררות השראה. אז פיתחתי ובניתי את ערכת נשים טווות – קלפי השראה, הדרכה, אימון והפעלה. הערכה הזאת נוצרה בעקבות סיפורי חיים של נשים ישראליות פורצות דרך, שהקשיבו לליבן ובחרו לטוות ולהשפיע על מציאות חייהן ומציאות הסובבים אותן".

ערכת קלפים שתעודד נערות ונשים לכוון לעולם ההיי-טק? נשים טווות. צילום: מרינה וסרמן

אוחיון-שנצר, בת 47, נשואה ואימא לחמישה, מתגוררת במושב תלמי אלעזר. לדבריה, "גם בהיי-טק, הנוכחות הנשית מצומצמת, והיא יורדת עם העלייה בדרגת הבכירות. כ-30% מעובדי.ות התעשייה הן נשים, כשבהנהלה, שיעורן מגיע ל-15% בלבד. בנוסף, רק 9% ממנהלי.ות הסטארט-אפים הן נשים. חלקן היחסי מכלל ההון שזורם לסטארט-אפים בישראל נמוך אף יותר: רק 4% מסכום ההשקעות".

מקירה רדינסקי ועד ליעל ארד

"יש סיפורי נשים מנהיגות ומעוררות השראה רבים שחשוב להכיר ולהפיץ אותם, כי הם נוטעים מסוגלות ומראים לנערות ולנשים לאן הן יכולות להגיע", ציינה אוחיון-שנצר. "כך, למשל, סיפורה של סיון יערי, מייסדת ומנכ"לית Innovation: Africa. יערי, שהדליקה משואה בטקס בהר הרצל ביום העצמאות האחרון, חוללה שינוי בחייהם של ארבעה מיליון תושבים באפריקה: העמותה בראשותה הנגישה לכפרים נידחים טכנולוגיות סולאריות, חקלאות מתקדמת ומים".

היא הוסיפה כי "מודלים להשראה הם דבר קריטי. קח, למשל, את סיפורה של ד"ר קירה רדינסקי, שהיא בין היזמים.ות הישראלים.ות המוכרים.ות ביותר בעולם. הסיפור שלה – כמדענית מחשב, מומחית AI, אשת אקדמיה בכירה ומי שהייתה המדענית הראשית של אי-ביי ישראל – הוא לגמרי השראה, וחשוב להנגיש אותו לתלמידות תיכון, שלבחירות שהן עושות בתקופת הלימודים יש השפעה מהותית על המשך דרכן המקצועית ועל סיכויי כניסתן לתחום ההיי-טק".

ד"ר קירה רדינסקי. צילום: טל גבעוני

זה נכון, מן הסתם, לא רק להיי-טק: אוחיון-שנצר מצביעה גם על יעל ארד, שהייתה הספורטאית הראשונה מישראל שזכתה במדליה אולימפית, עוד באולימפיאדת ברצלונה ב-1992. "היא החליטה שהיא תהיה אלופה אולימפית כשראתה במחנה האימונים, במו עיניה, את אלופות העולם דאז, וחשבה לעצמה שאם הן יכולות – גם היא יכולה. בזכייתה, ארד הציבה מודל, שברה מחסומים מנטאליים של ארבעה עשורים. מאז, בכל האולימפיאדות, למעט אחת, ספורטאים.יות. מישראל חזרו עם מדליות. ארד גם שימשה השראה למדליסטית אחרת מתחום הג'ודו – ירדן ג'רבי", ציינה.

מהי הערכה?

ערכת נשים טווות כוללת 47 קלפי השראה, הדרכה, אימון והפעלה. בכל קלף יש תובנה או כלי ליישום, וכן סיפורה של האישה שהיוותה מקור להשראה. לדברי אוחיון-שנצר, "סיפורי הנשים מעוררות ההשראה יסייעו לנשים לפגוש את עצמן, להאזין לקול הפנימי שלהן, להיזכר בנתיב שלהן – ולצעוד בו". היא ציינה ש-"הערכה מיועדת לאנשי מקצוע, אבל למעשה, היא מיועדת לכולם, ולכולן. החוכמה המצויה בקלפים נכונה ורלוונטית לכל גיל ומגדר".

ערכת נשים טווות. צילום: מרינה וסרמן

אוחיון-שנצר היא בעלת שני תארים בלימודי משפטים, שאותם סיימה בהצטיינות. היא מורה לאזרחות, מנחה בעולמות בינוי קהילה, אושר ופיתוח מנהיגות, רכזת תוכניות תרבות, ומגדירה את עצמה "אופטימית חסרת תקנה, חולמת ומגשימה ללא גבול".

"אני רוצה לחיות במציאות שבה מתקיים שוויון הזדמנויות", סיימה אוחיון-שנצר, "שנערות יוכלו לממש את הפוטנציאל האישי שלהם מבלי שיוסללו או יצומצמו, כי הן לא ראו מודלים להשראה וזה מצמצם את אפשרויות הבחירה שלהן. חובה להרחיב את מנעד ההזדמנויות עבורן. המחסור בנשים בהנהלות בחברות ההיי-טק מצטרף למציאות שבה כמעט שאין מנהלות של מוסדות אקדמיים ויש 0 מנכ"ליות במשרדי הממשלה. זה יכול וצריך להיות אחרת. סיפורים כמו שמובאים במיזם שלי ירחיבו את גבולות הראייה של הנערות והנשים, יעוררו בהן רעיונות לגבי השאיפות שלהן בחיים, יטעו בהן תחושת מסוגלות ויגבירו בהן את האומץ לחתור להשיג אותם. יחד – אנחנו חזקות יותר. האנושות זקוקה לנו, נשים טווות".