"נתוני שילוב הנשים בהיי-טק לא טובים, אבל זו לא גזירת גורל"

בחודש יולי האחרון נבחרה ד"ר אסתר לוצאטו לתפקיד יושבת ראש המועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, הפועלת במסגרת משרד המדע והחדשנות.

ד"ר לוצאטו היא יזמית ואשת היי-טק ותיקה, מנכ"לית ועורכת פטנטים בכירה בתחום הכימיה בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים. מעבר לכך, היא עוסקת בפעילות ציבורית ענפה, בעיקר בנגב וביישוב עומר שבו היא גרה.

בראיון ראשון מאז נכנסה לתפקידה, מספרת ד"ר לוצאטו כיצד היא מתכוונת לשפר את מעמדן של הנשים בהיי-טק ובמדע על ידי הצבת יעדים לממשלה באמצעות המועצה, יעדים שלדבריה הם "ריאליים ובני השגה על פי מדדים ולוח זמנים", כל זה בתנאי אחד, שעליו ד"ר לוצאטו חוזרת בראיון: שהממשלה תציב את הנושא של קידום נשים במדע ובהיי-טק כיעד לאומי, ובהתאם לזה תפעיל משאבים ותתקצב את זה.

מהי המועצה שאת עומדת בראשה ומה סמכויותיה?

"המועצה הוקמה על ידי הממשלה בשנת 2000, פועלת דרך משרד המדע והחדשנות, והמנדט שלה להיות הגורם הממלכתי שימליץ לממשלה כיצד אפשר להגדיל את חלקן של הנשים במדע ובהיי-טק. המועצה היא גוף מייעץ, והיא עובדת רוחבית עם כל הגופים הממשלתיים. אין ספק שהנתונים היום לא טובים, אבל אני מאמינה שזו מציאות שאינה גזירת גורל. הגדלת נשים בהיי-טק, צריכה להיות משימה לאומית שכולם שותפים בה, כי לא רק הנשים ירוויחו, אלא הכלכלה והחברה הישראלית בכלל".

מהי תמונת המצב כיום ממה שאת יודעת?

"הנשים הן 50% מהאוכלוסייה, אבל בתחומי המדע והטכנולוגיה, ככל שמטפסים בסולם התפקידים אחוז השתתפותן הולך וקטן. זה נכון לגבי תארים מתקדמים, פרופסורים ותפקידי ניהול באקדמיה ובתעשייה. אנחנו מדברים על סדר גודל של 25%-30% שיעור השתתפות נשים, כלומר עדיין יש פער משמעותי בין חלקן באוכלוסייה לבין השתתפותן במדע והיי-טק. זה הפסד לא רק לנשים, אלא למדינה ולחברה כולה".

הנתונים האלו ידועים כבר שנים. איפה נכשלנו?

"כדי לטפל בנושא צריך לבדוק ולדעת מה הסיבות לפערים האלו, והן מגוונות. כאשר מסתכלים על הנתונים רואים, שהקריירה של נשים קורית בגילאי 30-50. אלה הגילאים שהן הופכות לאימהות, מנהלות משפחה וחלקן מוותרות על קריירה. כלומר ההורות, שרוב הנטל הכרוך בה לעיתים נופל על האישה – מהווה חסם.

"על אף שזוגות רבים מנהלים משק בית שוויוני, כפי שאמור להיות, כאשר אישה יולדת, נדרש מישהו שיביא פרנסה הביתה, זה צורך קיומי, והעובדה שבפעמים רבות זה הבעל, והאישה מוותרת מראש על שלבים בקריירה. זה דבר שלא צריך לקבל כמובן מאליו וניתן לשנותו".

 כיצד, כאשר צריכים לאסוף ילדים ממסגרות?

"אם המדינה תגדיר את קידום הנשים כיעד לאומי, אז צריך למצוא משאבים ואפשרות לאפשר לאימהות לפתח קריירה, ללמוד, לעבוד וגם לטפל במשפחה. חייבים לציין, שהיום המצב הרבה יותר טוב מאשר, למשל, כאשר אני ילדתי את ארבעת ילדיי. היום יש מגוון אפשרויות לילדי הגיל רך, תינוקות, אבל לא מספיק, וזה גם יקר כלכלית".

 אז מה המדינה יכולה לעשות?

"היא יכולה לאמץ מודל מאוד מצליח שעשינו ביישוב עומר, שבו אני גרה ואני חברת מועצה שם כבר שנים רבות. המועצה לקחה על עצמה להפעיל ולממן מעונות יום לילדים מגיל צעיר מאוד, כמה חודשים, והיא מלווה את כל המסגרות של מערכות הלימודים עד י"ב. כלומר, הורים ביישוב יכולים לפתח קריירה ולדעת שיש להן סידור הולם ומפוקח עד 16:30 אחר הצהריים, והכי חשוב – שזה במימון המועצה. מפה אני רוצה להשליך על הממשלה, שצריכה להחליט לאפשר לכמה שיותר נשים לצאת לעבוד ולדאוג לילדים. כאמור, יש שיפור עצום, זה מתקדם, אבל לא מספיק".

 ואתם תציעו שהמדינה תסבסד את זה?

כן, בהחלט. זה אפילו עלה בדברים שאמר ראש הממשלה נתניהו על סבסוד מעונות יום, שאמנם עדיין לא יצא לפועל, אבל אני מאמינה שזה יקרה. אין ברירה. כפי שאמרתי, הרווח אינו רק של הנשים כחלק מהעצמה אישית, אלא של כל החברה הישראלית".

 מה עוד ניתן לעשות לדעתך?

הקורונה לימדה אותנו את המושג היברידיות. מעסיקים גילו שאפשר לעבוד גם מהבית וזה מאפשר לשני בני הזוג לחלק טוב יותר את העומס בגידול הילדים. נושא נוסף שהמדינה צריכה לעודד טוב יותר הוא לגרום לכך שיותר ויותר בנות יפנו ללימודי מדעים, זאת כדי שתהיינה מועמדות ליחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל, ומשם הדרך שלהן תהיה סלולה לקידום וקריירה מתגמלת. זו שרשרת שלמה, כאשר צה"ל הוא אחד ממקורות ההזנה של תעשיית ההיי-טק. בעמותת בוגרי 8200 יש עמותת משנה, שתפקידה לעודד נשים ללמוד את מקצועות ההיי-טק כדי שיגיעו ליחידות האלו.

"לעומת זאת, הנתונים מראים שיש גידול עצום במספר הסטודנטיות שלומדות רפואה, ובפקולטות מסוימות הן מהוות 50% מהלומדים. זה מנבא שינוי משמעותי בתחום חשוב כל כך, וזה מראה שאסור לוותר.

אנחנו עושים קצת הנחה לגורם נוסף, המעסיקים. מה חלקם בנושא?

"אתה צודק. אני מכירה את זה באופן אישי מההיי-טק. אבל גם כאן יש שינוי עצום בין מה שהיה לפני הקורונה ומה שקורה אחרי, ואנחנו חוזרים לעניין ההיברידיות. ברמה העניינית אני חייבת לומר את הדברים הבאים: רוב המעסיקים הם פרטיים, הם מחפשים תפוקה, ונכון לעכשיו, בגלל החסמים שציינתי, יש סיכוי סביר שהתפוקה של נשים תהיה נמוכה ובהתאם לשכר. אני משוכנעת שאישה יכולה למלא כל תפקיד לא פחות טוב יותר מגבר, והיא אפילו יכולה למלא כמה משימות במקביל, וברגע שהחסמים יוסרו אני בטוחה שהשכר שלה יהיה זהה.

"כלומר התפיסה שלי אומרת, שצריך לתת מענה משולב לאורך כל השרשרת – החל מהתיכון, דרך עידוד בנות ללכת ליחידות טכנולוגיות בצה"ל, לעודד נשים ללמוד תארים מתקדמים, תוך כדי הקריירה ומשפחה, זאת על ידי מתן מלגות מהמדינה. ההון האנושי הוא היתרון הגדול שלנו, ואנחנו צריכים לוודא שכמה שיותר נשים יהיו חלק מההצלחה של ההיי-טק והמדע".

איך את רואה את המצב בהיי-טק, והמשבר המקומי הנוכחי?

"אני לא חושבת שיש קשר ישיר בין המשבר החברתי שקיים והוויכוח הציבורי לבין מה שקורה בהיי-טק. היה משבר עולמי, שלטעמי זה תיקון מתבקש וחיובי לבועה ענקית, שהיה ברור שהיא תתפוצץ. לא מקבלת את זה שיש התאוששות ורק אצלנו לא. נכון הוא שהבורסות אולי עולות, אבל לא הבורסות משקיעות בהיי-טק, אלא קרנות הון, שחטפו מכה קשה בכל העולם. מעבר לזה אני מאמינה ביסודות המוצקים של תעשיית ההיי-טק, שאחת מהן היא התעשיות הביטחוניות. מדינת ישראל משקיעה משאבים ענקיים בחיילים משרתי היחידות הטכנולוגיות, שאחר כך גם מגיעים לתעשיות הביטחוניות, שהן מהמובילות בעולם בייצוא ביטחוני. העוגן השני הן 450 חברות רב-לאומיות, שממשיכות להשקיע בישראל, מעסיקות כ-300 אלף עובדים כאשר כל עובד מפרנס שלוש משפחות לפחות. גם זה עוגן שלא ניתן לערעור כל כך הרבה. נכון שיש עצירה בכסף הפרטי, אבל אני אופטימית ומאמינה שנתגבר על זה. טוב שיש ויכוחים, אבל לא צריך לרתום את ענף ההיי-טק לתוך זה. זה לא טוב לאף אחד".

ד"ר אסתר לוצאטו תשתתף בפאנל בכירי המשק שיתקיים במסגרת ועידת הפסגה של אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-15/10/2023.