אורקל רצה ל-AI – בתשתיות ענן, בניהול דאטה וביישומים העסקיים שלה

בביקורו בכנס החברה שהתקיים באחרונה בלאס וגאס הסתבר לכתב אנשים ומחשבים, אופיר נחמני, שענקית המחשוב ומסדי הנתונים לא נשארת מאחור גם בתחום החם של התקופה ומתקדמת בצעדי ענק בזירת הבינה המלאכותית

הולכת בגדול על עולם ה-AI. אורקל.

במהלך שלושת הימים של כנס הענן של אורקל, בינה מלאכותית הייתה הנושא הבוער בכל הרצאה או שיחת מסדרון. אין ספק שענקית המחשוב ומסדי הנתונים שמה לה למטרה את התחום ומובילה אסטרטגיה של שינוי בכל אחד מהצעות הערך שלה, כולל ברמת תשתיות הענן, בשכבת מסדי נתונים ובכל השירותים והאפליקציות הארגוניות. 

אולם אולי האתגר הכי גדול היום של כל ספקית IT כדוגמת אורקל, הוא ליישם גישות ולבנות מערכות כך שללקוחות הקצה של החברה תהיה גישה ויכולת שימוש יעילה ונוחה בטכנולוגיה המתקדמת והמורכבת מאוד.

פאנל סמנכ"לים בנושא הבינה המלאכותית בכנס אורקל האחרון.

פאנל סמנכ"לים בנושא הבינה המלאכותית בכנס אורקל האחרון. צילום: אופיר נחמני

פאנל סמנכ"לים בנושא ה-AI

בפאנל שהתקיים בפורום של ארבעת סמנכ"לי החברה המנהלים את כל אחת מהשכבות, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה העסקית, הזכיר אחד המשתתפים כי בעצם אפשר לומר שהמסע של אורקל לעולם הבינה המלאכותית החל כבר לפני 25 שנה עם רכישת חברה Thinking Machines. אז אפשר היה לסמן את תחילתה של ההבנה שבאמצעות איסוף נתונים מאסיבי, ושימוש באנליטיקות מתקדמות, ארגון יוכל לחזות את ביצועיו העסקיים העתידיים. לפיכך ההיסטוריה העשירה של אורקל בעולם הדאטה, הניחה למעשה את השורשים ליכולות הבינה המלאכותית הנוכחיות והעתידיות לבוא שלה. 

כפי שרואים בתמונה, ובשקף שמציג המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות הידוע של אורקל, לארי אליסון, ברמת תשתיות הענן, אורקל מדווחת על היכולת של לקוחותיה לבנות אשכולות של שרתים (Clusters) המכילים עשרות אלפי GPUs של אנבידיה (NVIDIA). אלו נתמכים ברשת העברת מידע מהירה, באמצעות טכנולוגית ה- RDMA (ר"ת Remove Direct Memory Access). טכנולוגיה זו כבר היתה בשימוש של אורקל לפני הטרנד הנוכחי, ובעצם מאפשרת לשרת אחד לגשת ישירות לנתונים מאחר, ללא מעורבות מערכת הפעלה או מעבד, תוך שימוש ברוחב פס גבוה והשהייה נמוכה. נוסיף לזה את השימוש בשרתים ייעודיים פיזיים (Dedicated bare metal servers), ונקבל סביבה אידיאלית לאימון מודלים של בינה מלאכותית. 

במהלך הכנס, אורקל חשפה את Oracle Database 23c, שיאפשר חיפוש סמנטי במידע על ידי שילוב של דאטה בייס וקטורי עם דאטה בייס אוטונומי וגמיש. השילוב יאפשר ניתוח איכותי יותר ושיפור התובנות הנובעות מסוגי הדאטה השונים, אלו הציבוריים ואלו שקיימים אצל הלקוחות.

ברמת המודלים, אורקל בנתה שותפות אסטרטגית שלה עם חברת קוהיר (Cohere), המספקת לארגונים גישה למודלים (LLMs), כך שאורקל אחראית על ביצועי המערכת, ניהול המידע ואבטחתו. קוהיר למעשה מנהלת "מפעל של מודלים" עבור הלקוחות. המודלים נבנים, נבחנים, משתפרים ומותאמים לענפי התעשייה השונים. התוצאה היא יצירת יכולות חדשות המאפשרות ללקוח למנף תובנות מונעות בינה מלאכותית, אוטומציה והבנת שפה טבעית, ועל ידי כך לזהות תהליכים ולשפר את הפעילות העסקית שלהם במהירות רבה יותר.

לארי אליסון, מייסד וה-CTO של אורקל, מציג את תשתיות הענן של החברה, המאפשרות את הבינה המלאכותית.

לארי אליסון, מייסד וה-CTO של אורקל, מציג את תשתיות הענן של החברה, המאפשרות את הבינה המלאכותית. צילום: אופיר נחמני

בינה מלאכותית כחלק אינטגרלי באפליקציות ה-SaaS הארגוניות

כשעולים מהתשתיות הענן והמידע ליישומים עצמם, אורקל מבטיחה את יכולות ה-AI שלה למשתמשי הקצה כחלק אינטגרטיבי באפליקציות הארגוניות שלה, כגון Fusion ו-NetSuite. כמות המידע העצומה שאורקל מנהלת והפידבק החוזר שמקבלת מערכת הבינה המלאכותית באופן אוטומטי מלמעלה מ-14,000 לקוחות, הם מפתח לשיפור המודלים ולכן לשיפור משמעותי ומהיר בתוצאות למשתמש הקצה.

במהלך הפאנל, הובהר כי אורקל רואה את יכולות הבינה מלאכותית שמוצגות לדוגמה ב-Fusion כחלק מהצורך המתמיד שלה לשפר את חווית השימוש של הלקוח, וכמו שחיפוש הוא יכולת סטנדרטית, כך גם המודלים המובנים מהווים חלק סטנדרטי מהעבודה השוטפת של המשתמש עם המערכת. לפיכך הם לא רואים לנכון למכור את היכולות האלו בנפרד, אלא כחלק מהרישיון לשימוש במערכת כולה. זה כמובן כחלק ממטרת העל לפשט למשתמש את השימוש במערכות ה-AI המורכבות מאוד.

יחד עם היתרונות יש לציין כי במערכות Multi-tenant SaaS על ספק התוכנה מוטלת האחריות למנוע זליגה של מידע בין לקוחות שונים, שיכולים להיות אפילו מתחרים, ושהמדע שלהם בעצם נמצא באותה סביבת שרתים. חברי הפאנל דאגו להדגיש את נושא אבטחת המידע ופרטיות המידע של הלקוח. הנתונים של כל לקוח מופרדים בקפדנות, כאשר הלקוחות שומרים על שליטה מלאה והם אלו שמחליטים האם המידע שלהם יכול להיות משותף (בצורה אנונימית) על מנת לעזור לשפר מודל מסוים, או שלא. כמו כן קיימת האבחנה בין מודלים ייעודיים ללקוח מסוים למודלים משותפים.

לֹסיכום ניתן לכתוב כי החזון של אורקל בנושא הבינה המלאכותית סובב סביב שיפור חווית הלקוח, השימושיות, וכן פישוט האינטגרציה ויצירת תשתית מחשוב חזקה. ההתמקדות בערך למשתמש הקצה בשכבת האפליקציות רק תתרום לאימוץ מהיר ונכון יותר של הבינה המלאכותית בעולם העסקים. כבר היום ההתמקדות בהתאמה אישית ניכרת במגזרים כמו שירותי בריאות, שבהם AI מאפשרת טיפולים מותאמים בחולים.

יהיה מעניין לראות איך הטכנולוגיות האילו יוטמעו גם בשוק הישראלי, בהתחשב במגוון הלקוחות העשיר שיש לאורקל בארץ, כולל חברות ביטוח, חברות תקשורת, תשתיות חברת החשמל, ועוד. זאת בהתחשב שלכל ענף בעצם הצרכים המאוד ספציפיים שלו.

בהשוואה לספקיות הענן האחרות, ובהתחשב בזה שאורקל הגיעה מאוחר לשוק, ההתקדמות של שחקנית הענן היא לא פחות מפנומנלית. שנים רבות של ניהול מידע מאסיבי, שורשיה העמוקים של אורקל בלקוחות האנטרפרייז, והשותפויות האסטרטגיות עם שחקנים חזקים כגון מיקרוסופט, כל אילו מציבים את אורקל כשחקנית מרכזית בעולם מחשוב הענן בכלל והבינה המלאכותית בפרט.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים