"יש בפינטק את האקו-סיסטם המגוון ביותר בענף ההיי-טק"

"יש בתחום הפינטק את האקו-סיסטם המגוון ביותר בענף ההיי-טק. זה דבר ייחודי לו. זאת, משום שהוא עוסק בתחום שרלוונטי לכולנו – טכנולוגיה לענף הפיננסים, משום שמדובר בתחום חדשני, שמצריך יצירתיות, ומשום שמועסק בו מגוון רחב של אוכלוסיות", כך אמר מתן פתאל, מייסד משותף ומנכ"ל אייביקס.

פתאל דיבר במסגרת פאנל שעסק בנושאים שונים בעולם הפינטק: טרנדים בשוק, גיוס כספים ואסטרטגיות לחדשנות ולהגעה לשוק. הוא התקיים כחלק מכנס Fintech Showcase של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. מנחת הפאנל הייתה עדי לבנון, מייסדת ושותפת ניהול בסלה ונצ'רס.

לדברי פתאל, "האתגר הגדול של תחום הפינטק שונה מהאתגרים של חלקים אחרים בענף ההיי-טק. אחד מהם הוא גיוס המשקיעים, על רקע המשבר הכלכלי העולמי והמשבר בישראל. אתגרים נוספים נוגעים לליבת הפינטק, טכנולוגיות תשלומים וטנכולוגיות פיננסיות. כך, למשל, יש את נושא אימוץ הקריפטו. מתישהו הממשלה תחזור ליצור כסף ואני מאמין שנראה עוד לבלוב של תחום הקריפטו, הוא יהיה יותר מיינסטרים ויקבל אישורים חוקיים ביותר מדינות. אנחנו קרובים לאימוצו על ידי המיינסטרים, ונראה יותר ויותר שימושים בו לתשלומים של יום יום. שינוי שכזה, אם אכן יקרה, יהיה אתגר גדול ושיבוש רב לחברות רבות בתעשיית הבנקאות המסורתית ובחברות שמתבססות עליה, והן יצטרכו לשתף יותר מידע".

המלצתו לסטארט-אפים היא "להסתכל גם על המגזר הממשלתי, כהזדמנות. ראינו בשלוש השנים האחרונות שינוי גדול לטובת אימוץ חדשנות בממשלה. הקורונה הכריחה את הממשלה לפתוח את האפשרות לעבודה מרחוק ולעשות יותר חדשנות. בהרבה משרדי ממשלה, זאת הייתה הפעם הראשונה שבה השתמשו אפילו בווידיאו קונפרנס. יש שם הרבה יותר מוכנות לאמץ מוצרים, ולפתח שירותים לאזרחים, כגון תשלומים אונליין למשרדים ממשלתיים. בנוסף, החוזים בממשלה גדולים לפחות פי 10, מכל בחינה שהיא, לטובה ולרעה. מצד אחד, הרבה פעמים, היא מוכנה לשלם יותר, אבל, מהצד השני, תהליך מכירה לגורם ממשלתי הוא לא כמו מכירה ל-B2B (עסק לעסק – י"ה) קלאסי. יהיו שם לפחות 20 אנשים שצריכים לתמוך ברכישה ובדיקת ההיתכנות תהיה ארוכה מאוד – לפחות חצי שנה. אפילו המנכ"ל של הגוף הממשלתי לא יכול להחליט לבד על קנייה, אלא זה צריך לעבור ועדה. על החברות להתאים את עצמן לכך".

"המפתח להצלחה – לעבוד עם דיזיין פרטנר"

דוברת נוספת בפאנל הייתה רוני מטה, מנהלת המוצר הראשית במש פיימנטס. היא אמרה כי "האתגר של מי שנכנס לתחום הפינטק הוא בניית תשתיות, כולל לאבטחת סייבר. ככלל, השוק נעשה יותר קשה, אבל ככל שהוא נעשה כזה, הוא יוצר יותר הזדמנויות ויותר אתגרים".

היא דיברה גם על האתגר של המוצר בתחום הפינטק. "כדי שמוצר יצליח, בכל תחום, על המשווקים אותו למצוא את הכאב הגדול ביותר של הלקוח ולתת לו מענה, על מנת לצמצם או להעלים אותו. במיוחד ב-B2B, צריך לשכנע חברות מסחריות, בפרט כאלה שמהססות, להתחיל לעבוד עם סטארט-אפים. על חברות ההזנק להיות מאוד ממוקדות במה שהן רוצות להשיג. המפתח להצלחה הוא לעבוד עם דיזיין פרטנר. זה יקל על החברה לעשות אימפקט ולהתגבר על התחרות", הוסיפה.

מה יזמי פינטק צריכים להבין?

גליה באר-גאבל, שותפה בזרוע הפינטק של Team8, ציינה כי "יש שני אתגרים בולטים שהשתנו באחרונה בתחום הפינטק: הראשון הוא התאמה למציאות החדשה של הרווח, כאשר צמיחה היא כבר לא הדבר העיקרי שהמשקיעים מחפשים, והשני הוא ה-AI וה-GenAI. אלה משנות לחלוטין את הדרך שבה חברות פועלות והחדשנות בהן, ובכלל, הרבה יותר מהירה מבעבר. הן גם מצריכות להידרש לאספקטים שונים מבעבר – למשל, איך בונים אסטרטגיה שתבדל אתכם מהמתחרים? זה כיום חשוב ומשפיע הרבה יותר מבעבר, ויוסיף להיות כך".

לדבריה, "יזמים בתחילת דרכם צריכים להקדיש מספיק זמן כדי לדמיין את המציאות. עליהם להבין כמה דברים: שהמתחרים שלהם כיום לא יהיו המתחרים שלהם מחר; מה הם יכולים לעשות מחר, כדי שתהיה סיבה להמשך קיומם; איך החברות באקו-סיסטם יגיבו לחדשנות שהם מנסים להכניס לשוק; וכיצד הם יכולים ללבלב עם המוצר שלהם".

"גדר הכניסה לפינטק גבוהה יותר מלתחומים אחרים"

צביקה גרוס, שותף וראש תחום השירותים הפיננסיים ומיקור-החוץ ב-BDO, ציין כי "מה שייחודי לחברות הפינטק הוא שגדר הכניסה לתחום זה גבוהה יותר מאשר זו שעל חברות מענפים אחרים לעבור. בנוסף, השוק מאוד תנודתי, דברים משתנים בו מהר – חברות רבות היו חברות קריפטו ועכשיו השוק הזה יבש. זה קורה גם בענפים אחרים, אבל רואים את זה בפינטק יותר מאשר בהם".

גרוס הרחיב במעט על המגמות בעולם הון-הסיכון. "האנליסטים הבכירים יוצרים רעיונות חדשים, הם מקימים קרנות הון-סיכון משלהם", אמר. "בנוסף", ציין, "אני רואה יצירתיות גם בקרנות. אם לפני כמה שנים, הקרנות עבדו בערך אותו הדבר, מאז הן שברו את הדרך שבה הן עובדות והביאו מבנים חדשים, שמשנים את השוק ויוצרים יותר הזדמנויות. הן כבר לא פסיביות. הקרנות ממנות חברים בדירקטוריונים של חברות שהן משקיעות בהן, מעלות בפניהן רעיונות חדשים, מפקחות יותר על פיתוח המוצר וכדומה".

"האוויר החם יצא מהפינטק"

שניים מהדוברים התייחסו גם למצב הכלכלי ולהשפעתו על עולם הפינטק. באר-גייבל אמרה כי "אנחנו מתחילים לראות תנועה חיובית בשוק, אבל עדיין לא ראינו את ההשפעות המלאות של המשבר, בעיקר על סטארט-אפים בשלבים מוקדמים. נראה עוד פיטורים וחברות נסגרות".

לדברי גרוס, "עדיין יש ירידה, אבל אנחנו בדרך לעלייה. נכון שבתקופה הקרובה יהיו יותר חברות שיפטרו עובדים ואף ייסגרו, אבל המגמה עומדת להשתנות – לעלייה".

"האוויר החם כבר יצא מתחום הפינטק וחזרנו לבסיס, להשקעה בדברים אמיתיים. כשחוזרים לבסיס זה יותר קשה, אבל גם יוצר יותר הזדמנויות", הוסיף.