"הסייבר יכול להיות שובר אי-השוויון בשילוב צעירים ערבים בהיי-טק"

"בשנים האחרונות מסתמנת מגמה חיובית של שילוב צעירים מהחברה הערבית בתעשיית ההיי-טק. למרות זאת, השיעור של הערבים בהיי-טק עדיין קטן ועומד על כ-2% בלבד. מרביתם עדיין משתלבים בתחומי הבריאות הדיגיטלית, המסחר האלקטרוני והפודטק, ואילו חברות הסייבר נותרו מועדון סגור בפניהם. הסייבר יכול להיות שובר אי-השוויון בשילוב צעירים ערבים בהיי-טק הישראלי", כך אמר עלי זינאתי, מייסד ומנכ"ל סייבר גיין סנטר (Cyber Gain Center), מרכז להכשרות וקורסים בתחום, שמתמקד בהכשרות בחברה הערבית וממוקם באבו סנאן שבגליל המערבי.

מרכז ההדרכה העביר קורס, ראשון מסוגו לדברי זינאתי, לתלמידי בתי ספר בחטיבות הביניים בחברה הערבית באזור הצפון. "הקורס פועל בשיתוף רשות החדשנות, והוא נועד לשנות את המציאות שתיארתי ולהקנות ידע והיכרות עם מקצועות הסייבר, כמו גם של אפשרויות התעסוקה הקיימות בתחום. זאת, במטרה לעודד כבר בשלב מוקדם את בני הנוער מהחברה הערבית להשתלב בהמשך בתעשיית הסייבר בישראל", אמר.

"לאור ההצלחה, אנחנו בוחנים להרחיב את התוכנית"

"לקורס שתי מטרות עיקריות: הראשונה, ההדרכות שלנו, שהותאמו במיוחד לבני הנוער, אפשרו הבנה ומודעות רבה יותר בקרב בתלמידים בנוגע לסכנות בגלישה ברשת – במיוחד לאור השעות הרבות שהם מבלים מול המחשב והסמארטפון. התלמידים הכירו מושגי יסוד באבטחת מידע, סוגי מתקפות ודרכי התגוננות, וכלים ראשונים בפיתוח קוד אבטחה. המטרה השנייה הייתה ליצור רצון ולעודד את הסקרנות בקרב התלמידים להמשיך ללימודי מדעי המחשב ולהשתלב בעתיד בתחומי הסייבר", ציין זינאתי.

בשלב הראשון, הסביר, התוכנית פעלה ב-10 בתי ספר במגזר הערבי, בין היתר בישובים מראר (או מע'אר, בכתיב התקני – י"ה), אבו סנאן, ירכא וראמה. "לאור הצלחת ההכשרה והתגובות שקיבלנו, מהתלמידים וגם מהמורים, אנחנו בוחנים כעת להמשיך את התוכנית גם בערים נוספות במגזר", הוסיף.

מהם החסמים שעומדים בפני הצעירים הערבים להשתלבות בסייבר?

החסמים של צעירים ערבים להשתלב בחברות סייבר, ציין זינאתי, הם מגוונים. "מעבר לחסמים שמקשים על השילוב של צעירים ערבים בהיי-טק, דוגמת פערי שפה ונגישות גיאוגרפית, הרי שמאפייני הסייבר מקשים עוד יותר על השילוב שלהם", אמר. "מרבית חברות הסייבר, ובמיוחד הסטארט-אפים, פועלות בשיטת 'חבר מביא חבר', שמבוססת על רשתות חברתיות מהשירות הצבאי המשותף – ורוב רובם של הערבים לא משרתים בצבא. רוב החברות שואפות לקלוט עובדים בעלי רקע של 'פס הייצור' של היחידות הטכנולוגית בצה"ל ולהעדיף אותם על פני האחרים. התמונה מעט שונה בחברות הבינלאומיות, דוגמת מיקרוסופט או גוגל. מעבר לכך, בקרב הצעירים הערבים קיימת תפיסה שהסיכוי להתקבל לחברות הסייבר הוא ממילא נמוך, ולכן הם יעדיפו מראש להימנע מכישלון. כך, רבים מהם מוותרים על הגשת מועמדות לחברות בתחום ופונים לתחומים טכנולוגיים אחרים, או למסלולי הוראה".

"ניתן לשנות מצב זה ולהביא לכך שנראה יותר צעירים מהחברה הערבית עובדים בחברות סייבר", סיכם זינאתי. "שילוב יותר צעירים מהמגזר הערבי בתעשיית הסייבר חייב להתחיל כבר בשלב מוקדם, בבית הספר. יש להעניק לצעירים הערבים את הכלים והמיומנויות בסייבר, וגם את הביטחון והתחושה שהם מסוגלים. תהליכים אלה חייבים להתקיים בשיתוף פעולה עם התעשייה. חברות הסייבר צריכות לבצע מהלכים שיאפשרו שוויון הזדמנויות גם לצעירים מהחברה הערבית. חשוב ששיתוף הפעולה יתבצע בשילוב תוכניות ממשלתיות, שיעודדו חשיבה חדשנית ויזמית שמתאימה לצרכים ולידע של החברה הערבית. אין ספק שהמגזר הערבי הוא משאב אדיר שלא מנוצל בסייבר. עשרות בוגרים שלנו כבר השתלבו בתפקידים שונים בתחום – וזה הסיפוק הגדול ביותר עבורנו".