ביקורת בכנסת על הרשתות החברתיות: "לא מסירות תכני טרור"

הכנסת דנה היום (ב') בהסתה נגד ישראל, בפייק ניוז ובתכנים תומכי הטרור שמתפרסמים ברשתות החברתיות בכלל, ובפרט מאז שפרצה המלחמה בין ישראל לחמאס. הביקורת מובעת מאז תחילת המלחמה בפורומים שונים, כולל על ידי משפיענים שלטענתם הרשתות קשות באכיפה נגדם ומקלות עם משפיענים פרו-פלסטינים (טענות שהרשתות מכחישות), והיא עלתה היום לדיון בוועדת הקליטה של הכנסת.

"במקביל למלחמה בחמאס מתנהלת מלחמה על האמת. הפייק ניוז ברשתות החברתיות, שתומך בחמאס, וההסתה נגד ישראל מתחילים להיות דומים לפוסטים של מכחישי השואה. לצערי, הרשתות החברתיות למיניהן לא עושות מספיק כדי להסיר את התכנים הללו. זאת ועוד, פוסטים של שנאה נגד יהודים נשארים ולא מורדים, ואילו פוסטים של תמיכה בישראל מוסרים כעבור זמן קצר", כך אמר יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו).

נציגי המדיה החברתית הוזמנו לדיון… אז מה?

ח"כ פורר מתח ביקורת קשה על נציגי הרשתות החברתיות, שהוזמנו לדיון בוועדה אך לא הגיעו אליה. "אני רואה תופעה זו בחומרה רבה", אמר. "בעבר הם היו כאן, אבל הפעם הם העדיפו לא להגיע, בתירוץ שהם עסוקים בהסרת תכנים. אילו היינו מקיימים דיון בוועדת הכספים על הטלת מיסים על הרשתות, הנציגים שלהן היו מתייצבים".

הוא ציין כי "צריך להיות ברור שהיעדרותם של מנהלי החברות המפעילות את הרשתות החברתיות פה, בארץ, לא תמנע מאיתנו לקדם את הרגולציה המתאימה, שתאלץ אותן להסיר את התכנים הפוגעניים ולא להעדיף תכנים פרו-פלסטיניים".

יו"ר ועדת הקליטה של הכנסת, ח"כ עודד פורר. צילום: רונן אקרמן ז"ל

בהמשך מתחו חברי הכנסת שהשתתפו בדיון ביקורת על המדינה, לאחר שלאורך שנים, הממשלות השונות נמנעות מלהטיל סנקציות על מנהלי הפלטפורמות. "האיחוד האירופי מטיל סנקציות כאלה, ואני לא מבין למה אנחנו לא עושים את זה", אמר ח"כ פורר. לדבריו, "החברות האלה לא פועלות בהתנדבות ולא מעניין אותן שיהיה קשר בין קהילות. הן באות לעשות פה כסף, ומרוויחות הרבה מפרסום. אנחנו חייבים לשנות את המצב ולהכין את התשתית החוקית כדי להטיל עליהן קנסות, בדיוק כמו באירופה".

הממשלה פונה – הרשתות לא תמיד מסירות

בדיון השתתפו נציגי מטה פורום המשפחות של החטופים בעזה, שהדגישו את העובדה שיש ברשתות החברתיות הצפה של תכני שנאה, תמיכה בחמאס ופייק שלפיו הסיפורים על מעשי הטבח והחטיפה שאירעו בשבת שעברה בדרום לא נכונים ומהווים "תעמולה ציונית".

במהלך הדיון התברר, שוב, שהיכולת של ישראל לגרום להסרת תכני שנאה והסתה ברשתות החברתיות היא מוגבלת ובסופו של דבר, זה תלוי ברצון הטוב שלהן. כך, נציג משרד התפוצות, עמית אפרתי, אמר כי מאז תחילת המלחמה חלה עלייה של 450% בתכני שנאה שהמשרד ניטר בערוצי המדיה ברחבי העולם, לרבות ברשתות החברתיות. לדבריו, המשרד מדווח על התכנים שהוא מנטר לחברות הסושיאל מדיה ועל פי הנתונים שבידו, חלק גדול מהם מוסר, במיוחד בפייסבוק. עם זאת, הוא ציין שאין לישראל כל מנוף שהוא שיכול לחייב אותן להסיר יותר תכנים ולפעול יותר למניעת הסתה נגד ישראל.

לדברי אפרתי, משרד התפוצות עובד בשיתוף עם מחלקת הסייבר בפרקליטות, שמטפלת בתכני ההסתה, ואין לה כל אינדיקציה כמה מתכני ההסתה הוסרו.

משפיענים ישראלים נגד טיקטוק

אחת הרשתות שספגו מאז תחילת המלחמה את הביקורות הכבדות ביותר מצד ישראלים בכלל ומשפיענים ישראלים בפרט היא טיקטוק. רוב המשפיענים משתמשים ברשת זו ובאינסטגרם כדי להפיץ את התכנים שלהם, שלמעשה מהווים את ההסברה הישראלית במלחמה הנוכחית, לעוקבים הרבים שלהם ברחבי העולם.

טיקטוק הוציאה אתמול הודעת גינוי חד משמעית לטבח בדרום, ומסרה כי "מאז אירועי הטרור האכזריים ב-7 באוקטובר הסרנו יותר מ-500 אלף סרטונים וסגרנו 8,000 שידורים חיים באזור ישראל, הגדה ועזה, לאחר שהפרו את כללי הקהילה שלנו".

עוד הודיעה החברה כי היא הקימה חמ"ל ייעודי למלחמה, עשתה התאמות במערכות הזיהוי ומדיניות התוכן שלה, והגדילה את מספר בודקי התוכן.