יותר מ-80% מחברות ההיי-טק נפגעו עקב המלחמה
סקר של רשות החדשנות ו-SNPI מעיד עד כמה המלחמה משפיעה לרעה על ההיי-טק הישראלי: היא החמירה את המשבר בגיוסי ההון של חברות ומעמידה חלק מהן בסכנת סגירה, והגיוס למילואים פוגע בתפקודיות של רובן
המלחמה פוגעת משמעותית בהיי-טק הישראלי: יותר מ-80% מהחברות בענף נפגעו ממנה – כך עולה מסקר של רשות החדשנות ו-SNPI, שפורסם היום (ב'). בסקר נבדקה הפגיעה בחברות בהיבטים של הקושי בהשגת מימון (ביטול או עיכוב הסכמי השקעות, והקושי להגיע למשקיעים) וכוח האדם, עקב הגיוס הנרחב למילואים. יותר מרבע מהחברות דיווחו שהן נפגעו מאז תחילת המלחמה בשני ההיבטים הללו, 43% נפגעו עקב גיוס עובדים למילואים ו-14% – בהיבט המימון. רק 16% מחברות ההיי-טק ציינו כי הן לא נפגעו כלל מהמצב.
70% מהחברות שנסקרו דיווחו על פגיעה ברציפות התפקודית בפעילות החברה בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למילואים. בקרב החברות הרב לאומיות הנתון גבוה יותר ועומד על 80%. כמו כן, המשיבים הצביעו על ירידה בתפקוד של עובדים אחרים, בשל היעדר מסגרות לילדים או היעדר פניות רגשית.
המלחמה החמירה את הקושי בגיוס הון
יש להזכיר שההיי-טק הישראלי סבל מירידה בגיוסים ובהשקעות עוד לפני המלחמה, וזו החמירה את המצב. יותר מ-40% מחברות ההיי-טק המקומיות דיווחו על ביטול או עיכוב הסכם השקעה עקב המלחמה. השיעור גבוה עוד יותר בקרב חברות שנמצאות בסכנת סגירה מיידית (עד שלושה חודשי Runway), שם מעל 60% דיווחו על פגיעה במימון, ורק כ-10% מצליחות לייצר פגישות עם משקיעים. יש לקחת בחשבון שככל שה-Runway של החברה קצר יותר, כך היא נוטה לקיים פגישות תכופות יותר עם משקיעים, ובהתאם עולה הסיכוי לביטול פגישות בשל המלחמה.
בחינה לפי שלב ההשקעה האחרון של החברה מראה, כצפוי, שיעור גבוה יותר של חברות בשלבים מוקדמים שחוו ביטול או עיכוב עסקת השקעה בעקבות המלחמה (47%). עם זאת, קשיי המימון בולטים גם בקרב חברות בשלבים מאוחרים: כ-30% מהחברות בסבב B ומעלה דיווחו על אתגר דומה, על אף היותן בשלות יותר, עם סיכון מופחת ועבר עשיר יותר של השקעות.
כמו כן, יותר מ-70% מהחברות שהשיבו על הסקר דיווחו על דחייה או ביטול פרויקטים משמעותיים והזמנות. הפגיעה היא לאורך ולרוחב הענף, בחברות מסקטורים שונים. חברות רבות מעידות שהאתגר הוא לא רק מול לקוחות ושותפים מחו"ל, אלא בעיקר מול לקוחות ישראליים, שמקפיאים את פעילותם בעצמם.
לצד השאלות הסגורות, הסקר כלל גם שאלות פתוחות. כמחצית מחברות ההיי-טק המקומיות עשו שימוש בכך. מניתוח התשובות עולה כי קושי פיננסי הוא הקושי העיקרי של חברות בשלבים מוקדמים, בעוד שחברות בשלבים מאוחרים יותר הצביעו על אתגר התפוקה של העובדים שלהן. בחינה של התשובות המילוליות לפי אורך ה-Runway של החברה מעלה שככל שתקופת המזומנים של החברה מדולדלת יותר, נושאי יכולת הגיוס וההכנסות קריטיים יותר, לעומת הירידה בתפוקת כוח האדם.
"נעשה הכול כדי שההיי-טק הישראלי יצא מחוזק מהמלחמה"
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר כי "האטת תהליכי גיוסי הכספים וגיוס המילואים עקב המלחמה מהווים אתגר למספר משמעותי של חברות היי-טק. היה לנו חשוב לבצע 'בדיקת דופק' מקרוב של התעשייה, והבנו מיידית שהממצאים שבידינו מחייבים פעולה".
"סקר ראשוני זה ממשיך שיחות עומק רבות שערכנו מאז פרוץ המלחמה. ביחד, הם מצביעים על מספר משמעותי של חברות היי-טק עם אופק שרידות (Runway) קצר, שהמלחמה עיכבה או עצרה את סבב הגיוס שלהן. המשמעות היא שקיימות חברות שעומדות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים", הוסיף בין. הוא ציין כי "זוהי הסיבה שיצאנו עם ערוץ גישור מהיר, בהיקף ראשוני של 100 מיליון שקלים, שמיועד להזרמה מהירה של כסף – הן על ידי רשות החדשנות והן על ידי המשקיעים הפרטיים. המטרה היא להאריך את ה-Runway של החברות הללו".
הוא הבטיח כי "נמשיך לנטר את תעשיית ההיי-טק ונוסיף לספק מענים לצרכים שיתפתחו עם התארכות מצב הלחימה ולאחריו. זה הזמן לעבודה צמודה בין הרשות לתעשייה ולגמישות מרבית של כלי ההשקעה שלנו, כך שיתאימו לצרכים של החברות במצב הנוכחי. נעשה הכול כדי שגם ממשבר זה, כמו ממשברים קודמים, ההיי-טק הישראלי יצא מחוזק".
אורי גבאי, מנכ"ל SNPI, ציין כי "בימים קשים אלה עבור מדינת ישראל, המלחמה נותנת את אותותיה גם על הכלכלה הישראלית, שנדמה שהיא עומדת בפני משבר עוצמתי. עלינו לזכור כי החזרת החוסן הלאומי כוללת, מלבד הפן הבטחוני, גם את שיקום הכלכלה. ההיי-טק הוא הסקטור המוביל את המשק הישראלי והחזרתו לצמיחה במהירות האפשרית היא לא רק חיונית, אלא הכרחית".
"לאורך שנים", הוסיף, "אחת מנקודות החוזק של ההיי-טק הישראלי הייתה התבססותו על התרבות היזמית ומאות סטארט-אפים חדשים בשנה, אך בתקופות של אי יציבות ביטחונית וכלכלית, חברות ההזנק הן אלה הפגיעות ביותר. בכדי לדאוג שתעשיית ההיי-טק המקומית תשרוד את התקופה המאתגרת שלפנינו, נמשיך לעקוב מקרוב אחרי המצוקות והאתגרים שעולים בעת הזו, במטרה להוביל את הכלכלה ואת המשק הישראלי קדימה".
תגובות
(0)