כך ה-IT סייע להנפקה מהירה של תעודות זהות למפוני העוטף

אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר הביאו לעקירה מבתיהם של אלפי אנשים, שהצליחו להימלט מתופת החמאס. האתגר הראשון, והדחוף, שעמד בפני גופי ההצלה, בתי החולים וגופים רשמיים של המדינה היה הצורך בזיהוי שלהם, כדי לנסות לקבל תמונת מצב – מי מתושבי היישובים שנפגעו נמצא והיכן.

המשימה הזו הוטלה, מיד עם תחילת האירועים, על רשות האוכלוסין וההגירה, שבידיה נמצא המאגר הרשמי על תושבי ישראל שמחזיקים בתעודות זהות.

"זה היה כאוס אמיתי וכואב", אמר אורן אריאב, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות האוכלוסין, בראיון לאנשים ומחשבים. "עבדנו מסביב לשעון, כי היינו צריכים לתת מענה ראשוני לכל גופי החירום, למועצות האזוריות ולגופים אחרים שחיפשו מידע על האנשים שם". לדבריו, "זה מידע שאנחנו מספקים גם בימי שיגרה, אבל מעולם לא חשבנו שנצטרך להתמודד עם אתגר כזה בשעת חירום, עם סדרי גודל כאלה של אנשים שצריך לאתר, כדי לאפשר לכל מי שמעורב לתת להם מענה ולטפל בהם".

פעולות האיתור כללו גם שימוש במאגר הביומטרי, באופן שמותר על פי תקנות שעת חירום. הפעולות הללו אף סייעו למשפחות לדעת מה קורה עם יקיריהן, וסייעו בזיהוי חללים. "המציאות הייתה קשה, גם בהיבט שלנו", אמר אריאב. "משפחות וקהילות שלימות נמחקו, והיה צורך לבצע פעולות שונות בתוך הדאטה, כדי לנסות ולהגיע לתמונת מצב מסוימת. לא בכל רשות מקומית יש מאגרים ברמות פילוח ודיוק נדרשות, מדובר בקהילות קטנות, ולכן, מלאכת איתור ושליפת הנתונים הייתה מאתגרת".

הנפקת תעודות זהות

השלב השני בפעילות של אגף הטכנולוגיה של רשות האוכלוסין באירוע זה, שנמשך עד היום, הוא הנפקת תעודות זהות חדשות לכל אותם אלפים שהצליחו להיחלץ מהתופת ומפוזרים במקומות שונים ברחבי הארץ. "יש לא מעט פעולות, בעיקר מול רשויות, מוסדות וגופים שונים, שכדי לבצע אותן חייבים להזדהות באמצעות תעודת זהות. זה נכון במיוחד כיום, בעידן השירותים הדיגיטליים של גופים אלה ושל הממשלה. רבים מהמפונים נמלטו מבתיהם לא עם הרבה ציוד, לעיתים כשרק בגדיהם עליהם, ולא היה להם אמצעי זיהוי. כאן נכנסנו למשימה השנייה שלנו – הנפקה מהירה של תעודות זהות למפונים", ציין אריאב.

פלי הנמר מעניק לאורן אריאב אות מנמ"ר מצטיין. צילום: קובי קנטור ז"ל (ארכיון)

ההיערכות של רשות האוכלוסין במקרה הזה הייתה מהירה ובוצעה באופן יעיל, שלא קיים בשיגרה. אריאב סיפר שכבר ביום השני למלחמה הוחלט להקים לשכות מרשם אוכלוסין ניידות במקומות הריכוז של המפונים – בעיקר אילת וים המלח, ולאחר מכן גם קיבוץ שפיים. "היה צורך לתגבר את הלשכות הקיימות שם, שבהתאם לגודל היישובים במקומות אלה הן קטנות, עם כוח אדם קטן, ולא מסוגלות להתמודד עם אלפי בקשות לקבלת תעודות זהות חדשות", הסביר.

צוותים של הרשות – בגיבוי אגף מערכות המידע, שאיפשר את ביצוע המהמך מהבחינה הטכנולוגית – התמקמו בלשכות והחלו לזהות את האנשים ולהנפיק את התעודות. "בדרך כלל, תהליך ההנפקה של תעודת זהות, לאחר שהושלם הזיהוי של המבקש, אורך זמן לא קצר", אמר אריאב. "בנינו 'כביש עוקף' לתהליך ה-'רגיל', בעזרת המאגר הביומטרי, וכיום, נציגים שלנו אוספים את התעודות מהלשכות ומגיעים למקומות הריכוז של המפונים, שם הם נותנים לכל אחד את התעודה שלו. זה תהליך מורכב, שמתאפשר בזכות ההירתמות של אנשי האגף שלנו, שעבדו ועובדים מסביב לשעון, כמו גם עובדי הרשות האחרים – והכול כדי לספק למפונים את אמצעי הזיהוי הבסיסי, שהם כל כך זקוקים לו". התהליך נמשך גם בימים אלה.

הפעילות הזו של האגף המחישה שוב את הקריטיות של מערכות המידע וה-IT לטובת תפקוד תקין של הרשויות השונות.

לדברי אריאב, "הטיפול של רשות האוכלוסין לא יכול היה להתקיים ללא הטכנולוגיה והפעילות שלנו. הרשות כולה בנויה סביב הטכנולוגיה, וה-IT היה המנוע שאפשר לה להנפיק תעודות זהות חדשות למפוני העוטף בשעות הקשות שלהם ושל כולנו, ואנחנו גאים על כך".