אצבע מאשימה לטכנולוגיה? היא דווקא מסייעת רבות לתפקוד במלחמה

בעקבות אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר, יש שמפנים אצבע מאשימה לטכנולוגיה וטוענים שהיא בין האחראים למחדל הגדול שאירע בדרום, שהביא לטבח של 1,400 איש וליותר מ-220 חטופים. הדיון סביב זה בוודאי ימשיך להתנהל גם זמן רב אחרי המלחמה, ואין ספק שיש צדדים לכאן ולכאן. אבל, מאז שהחלה המלחמה הולך ומתחוור יותר ויותר שה-IT והטכנולוגיה מסייעים מאוד לתפקוד המדינה במצב החירום שנכפה עלינו. אנחנו, באנשים ומחשבים, עוקבים אחרי המעורבות והתרומה של ה-IT, שמסייע לעבודה של גופים שונים, אזרחיים וצבאיים, ומביאים לכם את הסיפורים.

אחד המגזרים שבהם הוכח באותה שבת שחורה, ומוכח מאז מדי יום, עד כמה החדשנות והטכנולוגיה קריטיות לפעילותם התקינה הוא משרד הבריאות. אתמול (ד') קיימנו וובינר שעסק בדיוק בנושא זה, שנשא את הכותרת "רפואה תחת מלחמה". השתתפו בו מנמ"רים מבתי החולים סורוקה וברזילי, שהיו הראשונים לקלוט את הנפגעים מהטבח שביצע החמאס, לצד המנמ"רים של שלוש קופות החולים הגדולות – הכללית, מכבי ולאומית – ואנשי מקצוע נוספים.

ניר גרווה, מנמ"ר בית החולים ברזילי. צילום: יח"צ

ניר גרווה, מנמ"ר ברזילי, סיפר במפגש המקוון כיצד נערך בית החולים למעבר לשעת חירום, זמן קצר לאחר שהאירועים החלו. הוא ציין שהאתגר הראשון היה פיזי – העברת הציוד ומערכות התקשוב לאזורים המוגנים בבית החולים, כחלק מהנוהל בתקופות חירום, שלמרבה הצער המרכז הרפואי הזה מורגל בהן. אלא שהפעם היה מדובר באירוע גדול ורחב מכל אירוע חירום אחר שידעו בברזילי, עם קצב אירועים חריג וכמות נפגעים גדולה, שחייבו מאמץ מיוחד של כל בית החולים, ובכלל זה של המנמ"ר וצוותו. בהמשך הוא סיפר כיצד מערכות הדיגיטל שמיושמות במחלקות ובתהליכי העבודה של בית החולים עזרו להציל חיים.

ערן ברבי, ראש מחלקת המחשוב ומערכות המידע בבית החולים סורוקה. צילום: רחל דוד, סורוקה

סיפור דומה הוצג בוובינר על ידי נציג בית החולים סורוקה. ערן ברבי, ראש מחלקת המחשוב ומערכות המידע בבית החולים, תיאר כיצד מערכות המידע סייעו לקליטת וקבלת הנפגעים בחדרי הטראומה של בית החולים הגדול בנגב. עם זאת, הוא ציין כי ההיקף הגדול של המפונים הקשה לתעד וליישם תהליכים דיגיטליים, שבדרך כלל נעשים על ידי הצוותים הרפואיים, תוך כדי הטיפול בחולה – שכן לא היה להם זמן לעשות זאת, כי הם היו צריכים לטפל בכמות בלתי רגילה של נפגעים בעת ובעונה אחת. זהו אחד הדברים שצריך ללמוד ולהפיק ממנו לקחים, כדי שמה שקרה בסורוקה לא יקרה שוב להבא – לא בו ולא בבתי חולים אחרים.

מנמ"רי קופות החולים ציינו כיצד הטכנולוגיה מסייעת להמשך הטיפול בקהילה – הן של המבוטחים הקבועים במרפאות, והן של המפונים, שפוזרו ברחבי הארץ. לצורך כך, תיקים רפואיים ומערכות שיש בהן מידע על מטופלים נפתחו לכלל הצוותים הרפואיים, כדי שהם יוכלו לתת טיפול מיידי לכל מי שמגיע אליהם, גם אם הוא גר במקום אחר. זה נצרך מאוד בימים אלה, שבהם המפונים מהיישובים בדרום ובצפון נמצאים במקומות שונים ומגוונים, בכל רחבי הארץ.

במשרד הבריאות, המתכלל את כל המידע והטיפול בשעת חירום, הקימו חדר מצב, שאליו מתנקז המידע באמצעות מערכות מחשוב שקולטות אותו מכל בתי החולים, קופות החולים וארגוני הבריאות האחרים. אין ספק שהפרויקטים ארוכי הטווח שבוצעו במשך השנים במשרד הבריאות, לרבות אלה שנעשו בזמן הקורונה, עזרו לטפל קצת יותר טוב באותם אנשים, שכל עולמם חרב בבוקר שבת אחת.

אמיר זיו, סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד החקלאות. צילום: יח"צ

מבריאות – לחקלאות

כעת למגזר אחר, גם הוא נדרש. המגזר שמהווה הדגל של הציונות, גם אם הוא נזנח בעשורים האחרונים: המגזר החקלאי. ה-IT סייע למקבלי ההחלטות במשרד החקלאות לקבל תמונת מצב על החקלאים, יצרני המזון ושרשרת האספקה, כדי לוודא קודם כל שלא יחסר מזון על המדפים. המערכות האלה הוקמו על ידי אגף מערכות המחשוב של המשרד בתוך 24 שעות מפתיחת המלחמה. אלה היו פתרונות אד הוק. שערו לעצמכם איזה בלאגן היה בטיפול בחקלאים (שחלקם יגידו שגם ככה יש בלאגן) אם המערכות האלה לא היו קיימות. אמיר זיו, סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד, שהצטרף אליו לפני פחות מחודשיים, אמר כי המערכות האלה ישמשו את משרד החקלאות גם בשיגרה, לאחר המלחמה.

יש משרדים מצטיינים, שיודעים לנצל עד תום את החידושים הטכנולוגיים, לעומת אלה שכושלים בכך. הרבה פעמים, הכישלון הזה הוא תוצאה של העובדה שראשי אותם משרדים לא חושבים שעליהם להתייעל טכנולוגית ולממש את מה שהיא יודעת לתת

פלי הנמר מעניק לאורן אריאב אות מנמ"ר מצטיין. צילום: קובי קנטור ז"ל (ארכיון)

דוגמה נוספת היא ברשות האוכלוסין וההגירה. מנמ"ר הרשות, אורן אריאב, סיפר לאנשים ומחשבים כיצד הוא, אנשיו ויתר אנשי הרשות הצליחו לתת מענה מהיר ביותר ויעיל, שלא מובן מאליו, בהנפקת תעודות זהות חדשות למפונים מהעוטף, שנמלטו מבתיהם לעיתים רק עם מה שהם לבשו באותו הרגע. זה חיוני, משום שרבות מהפעולות לביצוע מול גופים שונים, כולל ממשלתיים, מבוצעות דיגיטל ודורשות הזדהות.

בהתארגנות מהירה של רשות האוכלוסין, כולל אגף המחשוב שלה, הוקמו לשכות מרשם אוכלוסין בריכוזים שאליהם הם פונו. זה קרה בהתחלה באילת ובים המלח, ובהמשך התרחב גם לקיבוץ שפיים. בתוך יומיים, מקסימום שלושה, קיבלו המפונים תעודה חדשה. מי שבא להנפיק בשנים האחרונות תעודת זהות חדשה יודע שזה לוקח לפחות חודש עד שמקבלים אותה. רוח היצירתיות של עובדי רשות האוכלוסין, ואנשי המחשוב שלה בתוכם, מצאה פתרון עוקף ביורוקרטיה, כדי להנפיק את התעודות האלה במהירות.

זאת לא הטכנולוגיה, אלא הגורם האנושי

אי אפשר להתעלם מכך שניתן להביא דוגמאות רבות לעובדה שלמרות הטכנולוגיה, הטיפול בגופים ציבוריים רבים, ובעיקר ממשלתיים, עדיין מסורבל ומעצבן. שלא לדבר על הטענות על כך שיש מקומות שבהן המדינה פשוט לא קיימת, ובמקרה הטוב, האזרחים ממלאים את מקומה. על זה יש לומר שכמו בכל דבר שקשור בטכנולוגיה, מערכות המחשוב הן מאפשרות, הן כלי בידי מי שאמור לקבל החלטות ולבצע.

מדובר כאן בנקודה כאובה, שמאפיינת את תהליכי התקשוב בממשלה: יש משרדים מצטיינים, שיודעים לנצל עד תום את החידושים הטכנולוגיים, לעומת כאלה שכושלים בכך. הרבה פעמים, הכישלון הזה הוא תוצאה של העובדה שראשי אותם משרדים לא חושבים שעליהם להתייעל טכנולוגית ולממש את מה שהיא יודעת לתת. קוראים לזה משילות, שלא קיימת באותם משרדים, וזה ממחיש את האמרה השגורה שלפיה מה שלא עובד בשגרה לא יעבוד גם בחירום. או, יותר נכון, ודאי שלא יעבוד גם בחירום.

כך או כך, המנמ"רים וצוותיהם במשרדי הממשלה, בתי החולים ושאר הגופים הציבוריים עושים בזמני מלחמה אלה לילות כימים כדי לתת את השירות, ולאפשר למקבלי ההחלטות לממש את הטכנולוגיה, שמאפשרת את ההקלה על החיים. הם ימשיכו לעשות את עבודתם, ואנחנו, באנשים ומחשבים, נמשיך ללוות אותם.

השורה התחתונה: מאז תחילת המלחמה הוכח שהטכנולוגיה היא זו שאפשרה לצוותים לתת את הטיפול למי שצריך, ועד כמה היא קריטית בכלל, ובאותם גופים בפרט. וכמו בכל שעת חירום, אנחנו רואים מי דאג להשקיע מבעוד מועד בחדשנות ובדיגיטל, ומי דחה את זה למועד אחר.