"אתה בא לעזור למפונים לפתור בעיות טכנולוגיות – ומבין את הטרגדיה"

המלחמה שאנחנו חווים בשבועות האחרונים, ובמיוחד הטבח הנורא שפתח אותה, הביאו לגל מרגש של התנדבויות של ארגונים שונים ואנשים פרטיים, כולל מההיי-טק. המראות המזעזעים מהדרום, ההרוגים והחטופים הרבים וההבנה שאנחנו עומדים בפתחה של מלחמה ארוכה גרמו לנו, הישראלים, להראות את הצד היפה שלנו – מתרומת אוכל וציוד לחיילים ועד לפעילויות למען המפונים מיישובי הנגב המערבי.

אחד המיזמים, שהוא בין הייחודיים בנוף ההתנדבויות והתרומות, מסייע למשפחות מהעוטף (ולמרבה הצער גם יחידים, שנותרו ללא שאר בני המשפחה שלהם) טכנולוגית. כלומר, עוזר לאלה שפונו מבתיהם בפתרונות טכנולוגיים – החל מבעיות פשוטות יחסית כגון שינוי הגדרות באפליקציה ועד לפתרון באגים מורכבים. מי שיזם את הפרויקט הוא גיא דגן, מנכ"ל משותף בקונסנייטה מקבוצת יעל, שמתמחה בפתרון בעיות מורכבות הרבה יותר, בפרט בכל הנוגע לגורם האנושי בארגונים, ומציעה סימולציות למשברים טכנולוגיים, תוכניות מודעות ותיקי הפעלה להנהלות. דגן רתם לצורך העניין מומחים מחברות טכנולוגיה אחרות (הפירוט בהמשך), והיו גם כאלה ששמעו על המיזם והצטרפו בעצמם. בסך הכול, לוקחים חלק במיזם 120 מתנדבים.

הכול התחיל כשדגן נסע לפני כשבועיים וחצי לאחד המלונות בים המלח, שאליו פונו חברים אישיים שלו מהקיבוצים מגן ובארי. "עם אחד מהם הייתי על הקו באותה שבת שחורה של הטבח, כשהוא מחזיק את הידית של הממ"ד ושומע יריות", אמר. "לאחר שהגעתי", ציין דגן, "נפוצה השמועה בקרב המפונים שמשתכנים במלון שאני מומחה בתחום הסייבר, והם התחילו לשאול אותי שאלות: למה המכשיר שלי מצפצף? איך אני שומר על החשבון שלי ברשת החברתית, או על חשבון הבנק שלי, לאחר שהמכשיר שלי נגנב לעזה? ולמה אני שומע הרבה התראות על אזעקות אף על פי שאני בים המלח? התשובה לשאלה האחרונה היא: כי אותו משתמש לא העביר את ההגדרות של אפליקציית פיקוד העורף מעוטף עזה למיקומו החדש".

זה נשמע דבר פשוט לעשות.
"כן, אבל אין לאנשים האלה, שלפני רגע עברו חוויה טראומטית ופונו מהבית שלהם, את הפניות הרגשית להתעסק בדברים האלה. הם מפחדים, וכשאתה מפחד אתה לא תמיד חושב למה הטלפון שלך מצפצף יותר מדי. הבנתי שיש צורך במישהו שירגיע אותם גם בצד הזה".

מה עשית?
"דיברתי עם גדי עברון ואוהד זיינברג מחמ"ל הסייבר האזרחי IAC4, שריכזו קבוצה שתראה אם אפשר לעשות משהו. הם חשבו להקים מוקד טלפוני ואמרתי להם שלא כדאי, כי למפונים אין את הקשב להתקשר, לחכות על הקו וכדומה. אמרתי להם שכדאי שאנחנו נרד לשטח ונפתור את הבעיות של המפונים בעצמנו – והם הסכימו. אנחנו פותרים להם שלל בעיות – מהחלפת סיסמה ועד להתקנת הלפטופ החדש שהם קיבלו כתרומה במקום זה שהלך להם או נגנב בטבח, מדברים בסיסיים ועד לפתרון בעיות מסובכות יותר של אבטחת מידע. בתוך כמה ימים, באופן מופלא, הקמנו צוות של מתנדבים, ובתוך שבוע ירדנו ארבעה צוותים של מתנדבים לארבעה מלונות באזור ים המלח".

אחת המפונים מיישובי הנגב המערבי, שהסתייעו במתנדבי הפרויקט. צילום: יח"צ

דגן ציין כי בביקורים שלהם, הם שומעים את הסיפורים הנוראיים ומסמרי השיער של ניצולי הטבח – שמה שהם רוצים הוא לא רק פתרון בעיות טכנולוגיות, אלא גם, ואף בעיקר, שישמעו אותם. כדי להכין אותם למפגשים המטלטלים, דגן וצוותו התייעצו בפסיכולוג.

"אנחנו לא רק יושבים לתקן את הטלפון או המחשב של המפונים, אלא גם שומעים את הסיפורים, כי הם צריכים לדבר. אנחנו שומעים סיפורים הכי קורעי לב – למשל, מקרה של טאבלט עם השגחת הורים, שאחד הילדים ביקש לפתוח, אבל ההורים שלו נרצחו, והיינו צריכים לפרוץ לו את המכשיר, או מקרה של אישה שקיבלה טלפונים מאנשים מתים – מהמחבלים שגנבו את המכשירים שלהם אחרי שהם רצחו אותם, או הטרלות ברשתות החברתיות מפרופילים שהמחבלים שרצחו את בעליהם השתלטו עליהם. אתה בא לעזור למפונים בפתרון בעיות טכנולוגיות – ומבין את הטרגדיה שהם עברו ואת גודלה", אמר.

מה עם בעיות שלא ניתן לפתור במקום?
"הקמנו מוקד לצורך כך, שמיועד למתנדבים. שכשראש צוות לא מצליח לפתור בעיה, הוא מעלה טיקט והאנשים במוקד אחראיים להפוך את העולם כדי לפתור אותו ולחזור עם תשובות. אין מצב שאנחנו לא נותנים תשובה. 'נשגע' את מי שצריך עד שנקבל את התשובה".

שורת חברות ואנשי היי-טק התגייסו לפרויקט

כמה וכמה גופים התגייסו לצורך הפרויקט, לצד קונסיינטה וחמ"ל הסייבר האזרחי: "אני רוצה לציין בהקשר זה את צ'ק פוינט, שנתנה לנו רישיון ל-Zone Alarm לכל מכשיר שנרצה להתקין ולהגן; פיירבלוקס, שתרמה כסף לצרכי ההדפסה של ברושורים שאנחנו מחלקים להם, עם עצות פשוטות; מיקרוסופט, שארגנה לנו רישיונות ל-Office; בזק, שתרמה דונגלים ל-Wi-Fi עבור הצוותים שלנו; וקבוצת יעל, שנתנה לי את היכולת להתנדב, כמנכ"ל חברה. הפרויקט הזה גוזל הרבה מאוד, וקבוצת יעל וקונסיינטה שחררו אותי לצורך הפרויקט. בנוסף, הצוותים הטכניים של קבוצת יעל ושל פיירבלוקס התגייסו למיזם". דגן ביקש בנוסף להודות לכמה אנשים באופן ספציפי, וגם אנחנו כאן כדי לפרגן: גלעד אנגלברג, הפסיכולוג שמלווה את המתנדבים; אסתי רובינשטיין מיבמ; עומרי אילוז, מייסד שותף של מריט; עדי בלינקוב מ-מיטיגה; ישראל פנדו; אלון בינמן; רן הראל; וכפיר דמרי.

גיא דגן, מנכ"ל משותף של קונסיינטה מקבוצת יעל. צילום: יח"צ

התחלתם את הפרויקט במלונות בים המלח. אני מניח שהרחבתם אותו מאז…
"כן. ראינו כי טוב ולפני שבוע וחצי הגענו לעוד שני מלונות בים המלח. לאחר מכן נסענו גם למלון שפיים, שגם לשם פונו מפונים.

המטרה שלנו היא להגיע לכל אחד מהמפונים – בהתחלה מיישובי הנגב המערבי, ומשם להגיע לכל מפונה שצריך אותנו. השבוע אנחנו מתכננים להגיע גם למלונות באילת שאליהם המפונים פונו. ככלל, אנחנו מתכננים להגיע להתנדבות הזאת בכל שבוע, בהתאם ליכולות שלנו".

אילו תגובות אתם מקבלים?
"תגובות מצוינות, אחרת לא היינו עושים את זה. רוח הדברים היא: תודה רבה, עזרתם לנו מאוד, הרגעתם אותנו, הצלתם לנו את החשבונות…".

מה זה נותן לך ברמה האישית?
"זה ממלא אותי מאוד. כל עזרה הופכת אותי לבן אדם מאושר יותר. הנתינה והידיעה שכל עזרה של כל אחד מאתנו היא עולם ומלואו נותנת הרגשה של עולם ומלואו".

יש לציין שגם אתם יכולים להצטרף ליוזמה – דרך חמ"ל הסייבר האזרחי, באפליקציית דיסקורד. הנכם מתבקשים לציין שהגעתם דרך כתבה זו.