AI במלחמה: שוב ההיי-טק נחלץ לעזרה

הבינה המלאכותית, שקיימת כבר שנים רבות, חוותה פריצה אדירה לפני כשנה עם ה-GenAI – הבינה המלאכותית היוצרת, שהוגדרה כאחת הטכנולוגיות החדשניות המשבשות, שישפיעו על כל תחום בחיינו. אבל צריך להודות שגם התסריטים הכי מרחיקי לכת לא כללו השפעות של חדשנות זו בזמן מלחמה וחירום.

אתמול (ב') ערכה קבוצת אנשים ומחשבים וובינר שעסק בבינה מלאכותית במצב מלחמה. מומחים בתחום הציגו במהלך כנס האונליין דוגמאות לשילוב ה-AI במלחמה שנכפתה עלינו, ובמיוחד בתוצאות של אותה שבת שחורה, שבה נטבחו 1,400 אנשים. זאת, לצד יישומים שמסייעים למפקדים שמנהלים את הקרבות בחזית ולחייליהם-חיילינו.

היישומים, המעניינים והכואבים, הם אלה שקשורים בטיפול בזיהוי קורבנות הטבח, החטופים, הנעדרים והפצועים הרבים. גם כאן, חברות ואנשי היי-טק רתמו את הטכנולוגיה כדי לסייע במלאכת הזיהוי הקשה והכואבת של ההרוגים והנעדרים. הם פעלו שם, מסביב לשעון, על מנת למצוא פתרונות מבוססי אנליטיקה, שיסייעו לצוותים בשטח לזהות נעדרים או חללים, למשל במקרים שבהם אי אפשר היה לזהות את הקורבנות על פי הפנים שלהם, או אי אפשר היה לקחת טביעות אצבע. הדוגמאות והתיאורים שניתנו בוובינר היו, בחלקם, קשים לשמיעה ולצפייה, ובאופן טבעי, בחרנו לחסוך אותם מכם, הקוראים.

כלי לכל דבר בשדה הקרב

המוסכמה שעלתה בוובינר היא שה-AI היא כלי מלחמתי לכל דבר בשדה הקרב, ושהוא מסייע לנהל את הקרבות ואת הזירות בדרכים שונות. כיום, כשלכל מפקד יש טאבלט, שאיתו הוא מתמודד עם ים של מידע משתנה בזירת הקרב, סנכרון ותיאום עם זרועות אחרות, והפעלת כלים שונים, היכולת האנליטית המהירה היא זו שמהווה את היתרון שלו על פני האויב. והיכולת הזאת מתאפשרת באמצעות AI.

בשש אחרי המלחמה, מחובתם של הגופים שאמונים על החדשנות וקידום ההיי-טק לחשב מסלול מחדש, ולהפנות משאבים גדולים ונקודתיים לבינה המלאכותית, כדי שאם, חלילה, נדרש לעוד מצב חירום כמו זה שאנחנו חווים בימים אלה, היא תסייע לבינה שאינה מלאכותית לצלוח את המשבר בצורה טובה יותר

השימוש החכם ביכולות הבינה המלאכותית, שהודגם באירוע, הבליט את העובדה שאם מדינת ישראל הייתה מיישמת המלצות של ועדות מקצועיות, שמונו על ידי הממשלה, ומשקיעה הרבה יותר משאבים במחקר, בפיתוח ובסטארט-אפים בתחום ה-AI, כוחות הביטחון והגופים הרלוונטיים הנוספים היו יכולים להיעזר בבינה המלאכותית הרבה יותר. ללא ספק, זה היה תורם רבות לתפקוד בשדה הקרב ובחזית העורף, מעבר למה שזה כבר תורם.

התחרות כיום היא לא בין חברות או טכנולוגיות, אלא בין מדינות, כשהמדד הוא מי משקיעה יותר בחדשנות ובבינה מלאכותית על כל יישומיה, ומי מייצרת הרבה AI לטובת כלל המדינה. ישראל, למרבה הצער, לא שם, אלא נמצאת הרבה אחרי מדינות אחרות, והעובדה שגורמים אזרחיים, מתנדבים, הם אלה שמספקים פתרונות חכמים כדי לטפל בפצועים, נעדרים וקורבנות היא תופעה לא בריאה ולא נכונה. בשש אחרי המלחמה, מחובתם של הגופים הלאומיים, שאמונים על החדשנות וקידום ההיי-טק בישראל, לחשב מסלול מחדש, ולהפנות משאבים גדולים ונקודתיים לבינה המלאכותית, כדי שאם, חלילה, נדרש לעוד מצב חירום כמו זה שאנחנו חווים בימים אלה, היא תסייע לבינה שאינה מלאכותית לצלוח את המשבר בצורה טובה יותר.