מהו הממ"ד של לחימה רב ממדית?

בתדרוכו היומי, אמר אמש (ג') תת-אלוף דניאל הגרי, דובר צה"ל, כי "כוחותינו נלחמים כעת בעומק רצועת עזה, מחסלים מחבלים, מהיבשה מהאוויר ומהים… זו לחימה מורכבת… מטוסי צה"ל יירטו מטרות… תגברנו את האזור בספינות וכעת אנחנו בהגנה רב ממדית".

היחידה הרב ממדית הוקמה ב-2019, במטרה לתעל את הכוחות של כמה יחידות חי"ר וסייבר, תוך פיתוח יכולות לחימה חדשות בצה"ל והצורך בשינויים ביחידות התמרון של הצבא. היחידה מאגדת לתוכה יכולות שהיו מבוזרות בצבא: חי"ר איכותי, תקשוב, מודיעין, עם שילוב זרועות האוויר והים. זו אינה רק יחידה רב ממדית, אלא גם גוף מתמרן, רב זרועי. על הקמת היחידה החליט הרמטכ"ל הקודם, אביב כוכבי, כחלק משינוי תפישתי שנועד להתכתב עם אתגרי העתיד – עם יכולת לפעול בכל זירות המלחמה, תוך איתור, תקיפה והשמדת האויב בכל הגזרות והממדים.

ב-2020 כתב אלוף עמיקם נורקין, אז מפקד חיל האוויר, כי "למהלומה הרב ממדית יש תפקיד מרכזי בתפישת הפעולה המתגבשת של צה"ל… זו תתבטא בשני אופנים: פגיעה באויב בממדים השונים… ושילוב כוחות רב זרועיים בצה"ל, ליצירת אפקט דרמטי של הלם אצל האויב… המהלומה הרב ממדית נועדה לרתום, לפתח ולמקד את כלל היכולות הקינטיות והלא קינטיות הנדרשות בצה"ל… (לטובת) קיצור הלחימה… המהלומה מתבססת על שילוב של ממדי לחימה… במגוון רחב של תחומים ושל פעולות – אוויר, ים, יבשה, סייבר, השפעה וספקטרום… (נדרשים) שינויים ספורים על-מנת לאפשר מאמץ רב ממדי, אפקטיבי ומסונכרן, באופן שייצור סינרגיה בין המרכיבים… השלמת מאמץ האש תביא לשילוב יכולות חדשות, שאותן לא ניתן להשיג באמצעים קינטיים. לשם כך נדרש להמשיך ולהעשיר את ארגז הכלים המבצעי ביכולות סייבר, ביכולות שליטה בספקטרום האלקרו-מגנטי וביכולות השפעה ותודעה משלימות… השילוב צריך להתבצע באופן שכלל הכלים והאמצעים ינגנו יחד, עם מנגנוני סנכרון ושליטה סינרגטיים".

חיסול האויב כמו בפנייה לתחנת מוניות: "מי פנוי בארלוזורוב?" הצבאי

תא"ל יריב ניר, לשעבר קצין הקשר והתקשוב הראשי באגף התקשוב וההגנה בסייבר, צה"ל. צילום: דובר צה"ל

ב-2020 אמר לאנשים ומחשבים מי שהיה אז קצין קשר ותקשוב ראשי, תא"ל יריב ניר, כי "צה"ל עובר שינוי משמעותי, מבוסס IT, שמעצים את יכולת הקטלניות שלו ומסייע לו להתנהל ביעילות רבה יותר ברמה התפעולית-מנהלתית. אנחנו מביאים יכולות רשתיות רב זרועיות עד הקצה, וזה משנה את היכולות המבצעיות של היחידה הלוחמת. לכל מפקדי המחלקות יש מערכת שו"ב (ר"ת שליטה ובקרה) בכף היד". לדבריו, "התקשוב מרחיב את יכולות הקישוריות הרב זרועית, ומקצר את הזמנים של מעגלי האש (Sensor2Shooter). אנחנו מספקים ל-'צרכנים' שלנו יכולת ניתוח של השטח, קבלת תמונת מצב מפורטת ומעמיקה, עם יכולת להערכות מצב מובחנות ופרטניות, ומאפשרים למפקדים לקבל החלטות בצורה מושכלת יותר, עם לוחות זמנים מדויקים יותר בהיבט המבצעי. הטיפול בחיסול האויב יהיה כמו בפנייה לתחנת מוניות: 'מי פנוי בארלוזורוב?' הצבאי ייענה על ידי שילוב של בינה מלאכותית ובן אנוש, שיחליטו אם היעד יחוסל מהקרקע, מהאוויר, או מהים – לפי שקלול של קרבה למטרה ופוטנציאל הפגיעה המיטבי בה".

ב-2021 השיק האגף את פרויקט מפעל האש. זהו מרחב מבצעי משותף לאמ"ן ולחילות הים, האוויר והתקשוב. הוא מייצר יכולות טכנולוגיות ראשונות מסוגן עבור צה"ל, שמסייעות למפקדים בקבלת החלטות, לטובת יכולת להשמדת אלפי מטרות בהספק גבוה. הפרויקט מביא להפעלת כוח קטלני נגד אויב, באופן רב זרועי ובתיאום כלל צה"לי: להפוך את האש הצה"לית ליעילה, מדויקת ומועילה יותר, מבוססת IT. כך, צה"ל יכול לתכנן תקיפת אלפי מטרות, כשההחלטה מי ומה יותקף תיעשה בשילוב מכונה-אדם. "ה-IT מסייע בתעדוף וחלוקת המשימות לגופים השונים. הטכנולוגיה תתמוך בהחלטות המפקדים", ציין תא"ל ניר, "המצב החדש מאתגר אותנו מאוד, כי ברור שהצד השני לא קופא על השמרים. הסייבר הופך למרחב לחימה משמעותי, וזה מחייב התייחסות אחרת. צריך להבין את הסייבר ולנהלו כעוד מרחב לחימה… ה-IT מוסיף אנרגיה ותחכום לחוד החנית של הצבא. כיום, קציני התקשוב יותר דומיננטיים בשיח המבצעי – הם שותפים מלאים להחלטות. הסיסמה של פעם, 'המברק עבור יעבור', עודכנה ל-'המידע עבור יעבור"'.

בשבוע הראשון ללחימה, אמר רב סרן נ. מאגף התקשוב לאנשים ומחשבים: "בשל פלטפורמת הענן המבצעי, שיש מי שיאמר שהוא הכי גדול במזרח התיכון, אנחנו מצליחים לייצר רצף עבודה דיגיטלי. במלחמה הזאת, ביתר שאת, הזירה הקיברנטית לוקחת חלק חשוב במאמץ המלחמתי".

"המטרה שלנו היא להניח תשתית, פלטפורמה מבצעית וטקטית, בשגרה ובחירום, מהמפקדות וחדרי המלחמה – ועד לקצה הלוחם. אותה פלטפורמה תדבר ותבין את כולם – מטוס, טנק ולוחם. זו המשמעות האמיתית של הרב זרועיות".

בעשור הקודם הוקמה בצה"ל פלטפורמה עננית מודרנית, מבוססת קוד פתוח, עם מערכות IT חדשות או מחודשות, וכיום יש לענן הצבאי אלפי משתמשים מבצעיים, מאות מפתחים ועשרות מדעני מידע. הענן נועד לשמש תשתית למערכות מבצעיות רב זרועיות והוכנסו אל הענן מערכות של זרוע האוויר ואגף המודיעין, ובהמשך הוכנסו לענן מערכות מבצעיות של זרועות היבשה והים. כך, הקמת הענן נועדה לא לעוד קישור בין הזרועות, שאורך זמן, אלא כמערכת מבצעית, רב זרועית. כך, צה"ל מקבל מרחב אחד, מבצעי ודיגיטלי, עם יותר ערך מבצעי משמעותי, 'מפעל אספקה' של השירותים שעובד מהר יותר, קצב הנגשה מהיר, יכולות למיצוי מידע, אפליקציות מודרניות ורמת הגנה חדשנית בסייבר.

"נמשיך לסייע להגדלת התפוקות המבצעיות. הפלטפורמות שלנו רב זרועיות ומחברות את כלל המערכות המבצעיות – ים, אוויר, יבשה ואמ"ן. נמשיך לנהל את המלחמה בהקשרים הדיגיטליים הטכנו-מבצעיים", סיכם רס"ן נ. 

בצה"ל הבינו כי התקשוב הצבאי עבר שינוי במהלך השנים. אם עד מבצע 'צוק איתן' הוא היה לאפשר את הלחימה – הרי שכעת הוא במצב של מעצב לחימה – וככזה הוא מכפיל כוח מבצעי בצורה איכותית ומשמעותית יותר. עד 'צוק איתן', ה-ICT הצבאי שימש כזרוע הפו"ש, פיקוד ושליטה, למפקדי הצבא בדרגים השונים. כיום, הוא הפך, בראשונה – למעצב לחימה: התקשוב מאפשר את השילוב של כלל הכוחות – מודיעין, חיל אוויר, חיל ים, חילות הרגלים, השריון וההנדסה בשטח – לדבר זה עם זה, לזהות מטרות משותפות, וככזה הוא מנפיק יתרון מבצעי מבוסס רשת טכנולוגית. צה"ל עבר שלב: מ'צה"ל ברשת' ל'צה"ל רשתי', בו יש מימוש תפישת השילוביות הבין זרועית, עם קישוריות ויכולות מבצעיות משופרות, המדברות טוב יותר זו עם זו. ככזה, התקשוב הוא מעין ממ"ד של הלחימה הרב ממדית, ויוצר ראייה משותפת כלל צה"לית.