"ההיי-טק חייב להתאושש אחרי המלחמה – הוא המנוע העיקרי לכלכלה"

סקר שערכה רשות החדשנות בשבועיים הראשונים של המלחמה הראה, ש-80% מחברות ההיי-טק נפגעו מהמלחמה, כאשר הפגיעה היא בעיקר בגלל גיוס עובדים בצו 8, וחלק לא מבוטל מתמודד עם בעיית מזומנים עקב עצירת גיוסים החל מה-7 באוקטובר

בראיון לאנשים ומחשבים מספר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, כיצד המדינה מתכוונת לסייע לחברות שנקלעו לקשיי מימון, האם זה יספיק, וכן על המאמצים לשמר את המוניטין המובילים של ההיי-טק הישראלי בחו"ל, ומה הוא צופה ליום שאחרי תום המלחמה.

סקר שערכתם באחרונה הראה ש-80% מחברות ההיי-טק נפגעו כתוצאה מהמלחמה. איך הממשלה, דרככם, מסייעת להם?

"אנחנו פועלים בשלוש חזיתות. אחת היא המשכיות עסקית, השנייה היא החזית הבינלאומית והשלישית היא להתחיל לתכנן את היום שאחרי. בהקשר של המשכיות עסקית, המסקנות מהסקר שהראה ש-80% מהחברות אמרו שנפגעו, הן שזה נובע בעיקר מבעיית כוח אדם, בגלל גיוסים של עובדים בצו 8. הבעיה השנייה, הלא פחות אקוטית, של עצירת גיוסים – יכולה להשפיע על המשך הקיום שלהן. לפי ההערכות שלנו, על סמך הסקר, כ-15% מעובדי ההיי-טק מגויסים בצו 8. ויש עוד עובדים שמרותקים לבית, עם ילדים או מסיבות אחרות, וזה נתון שקשה לנו להעריך".

איך ניתן לסייע לחברות שההשקעות בהן נעצרו?

"נקטנו שורה של מהלכים, שנועדו לפשט יותר את הדרכים שבהן החברות עובדות איתנו, כדי לאפשר לתת להן סיוע מהיר יותר. למשל, הודענו על שורה של הקלות בכל מה שקשור לדיווחים של החברות שקיבלו מאיתנו מענקים. במקום דיווח רבעוני, כל שלושה חודשים, חברות ידווחו על ביצועים אחת לחודש, ובתוך חמישה ימים יקבלו את החלק היחסי של הכסף, ויש עוד שורה של תהליכים שפישטנו".

בעיית המימון לא פחות קשה וגם קריטית, איך מונעים קריסת חברות?

"לגבי סוגיית המימון, הקמנו בלו"ז די מהיר יחסית קרן חדשה, בסך 400 מיליון שקלים, עבור אותן חברות שאופק הקיום שלהן מבחינת מזומנים הוא בין שלושה לשישה חודשים. בסך הכל, ביחד עם מימון עצמי שלהן (מאצ'ינג) אני מעריך שבתוך שלושה חודשים נזרים כמיליארד שקלים לענף ההיי-טק, וזה אמור להספיק ל-400 חברות, כאשר כל חברה יכולה להגיש בקשה עד 7.5 מיליון שקלים, כאשר המימון שלנו הוא בערך חצי".

אבל כרגע אין השקעות ואין משקיעים, אז איך הם יוכלו ליהנות מהסיוע?

"כל הרעיון הוא, שהכסף של הממשלה נועד להוריד את רמת הסיכון ממשקיעים שיושבים כעת על הגדר. אם יש חברה, שבדרך כלל יש לה כמה משקיעים, ואף אחד מהם לא מוכן להשקיע, לצערי זה מראה 'דגל אדום', כנראה שהם לא מאמינים בחברה ולכן לא ניתן להשקיע בה. אין לנו דרך אחרת לסייע".

האם ידוע על פיטורים בחברות בגלל המלחמה?

"חברות התוכנה עובדות מהבית, אבל הן מתמודדות עם גיוסים של אנשים. יש אתגר לא פשוט עם חברות שיש להן מוצרים מוחשיים, צורך במעבדות שחלקן בעוטף, ופה אנחנו מנסים לסייע, גם בעזרת מתנדבים ואנשים בנגב ובעוטף. מעבר לזה, חשוב לציין, שהקרן החדשה לסיוע נותנת תוספת של עד 20% לחברות שנמצאות בפריפריה, כולל העוטף. הייתי בסוף השבוע בדרום, ואני חייב לומר שממש מרגש היה לראות את ההתגייסות של עובדים, שמתנדבים לסייע לחברות שעובדיהן גויסו, כולל מנהלים, כדי למלא את מקומם ולאפשר לחברות לעבוד".

איך משמרים את המובילות של ההיי-טק הישראלי בזירה הבינלאומית?

"מצד אחד אנו עדים לתמיכה המוסרית של העולם בפעילות של ישראל בהיבט הצבאי, ומצד שני, למאמץ לשמר את הנרטיב של הטק הישראלי. בסך הכל, למרות הרעשים ששומעים מסביב, להערכתי 80% מחברות הטק תומכות בנו, והם מביעות מחויבות להמשיך להשקיע בנו. גם קרנות בינלאומיות שלחו מכתבי תמיכה בישראל, כאשר גם אנחנו משוחחים עם רשויות חדשנות מקבילות לנו בעולם וזוכים בדרך כלל לאהדה".

"מה אתה צופה ביום שאחרי המלחמה, איפה יהיה ההיי-טק?

"קשה לי לחזות בנקודת הזמן הזו, אני יודע שבכל המשברים הגדולים שהיו לנו בשנים האחרונות, ההיי-טק יצא מחוזק יותר, ויש לכך הסבר. אחרי המלחמה יהיה צורך בשיקום הכלכלה שנפגעה מהמצב, וההיי-טק הוא המנוע המרכזי שמניע צמיחה, כפי שראינו גם בשנה האחרונה לפני המלחמה. ברמה הפרקטית, אני חושב, שיהיה צורך בחשיבה מחדש על כל תפיסת הפעילות שלנו. נצטרך לעשות מהלכים שיחזירו את המצב של הקמת חברות סטארט-אפ חדשות באותם תחומים טכנולוגיים שהמדינה צריכה לסייע להם, נוסף על תמיכה ביתר התחומים שהוגדרו כתוכנית לאומית.

 לסיום, אתה אופטימי?

"כן. אני מאמין וגם יודע שנצא מחוזקים מהאירועים".