איך מתנהלת מנמ"רית מהדרום במלחמה כשלצידה רק טכנאי יחיד?

"בזמן שהמצב שלנו בשגרה לא מדהים, בחירום הוא עוד יותר בעייתי. כדי לענות לכלל צרכי המחשוב של העיר, לרבות האתגר שבמחסור של ציוד מחשוב – יש אותי ואת הטכנאי לצדי. נדרשנו לענות גם להמון בקשות לעבודה מהבית, כדי לספק לתושבים רציפות תפקודית", כך אמרה עדי לסרי, מנמ"רית עיריית נתיבות.

לסרי דיברה בפתח וובינר שערכה קבוצת אנשים ומחשבים, בנושא "מנמ"רים בשלטון המקומי והמרכז לשלטון מקומי – תחת אש". את הוובינר הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי לסרי, "נולדתי, גדלתי ואני גרה בנתיבות. בבוקר שבת ה-7 באוקטובר היינו אצל הורי, גם הם תושבי נתיבות. האזעקות תפסו אותנו בהפתעה. זו חוויה שלא אשכח לעולם, הגם שהמחבלים נעצרו בכניסה ליישוב".

לסרי משמשת זה שש שנים בתפקיד. "הוא כרוך בהתמודדות למול כמה חזיתות", סיפרה, "עם מחסור בכוח אדם – מחלקת ה-IT מונה אותי ועוד טכנאי. בחירום המצב יותר בעייתי".

"אין לנו מלאי של ציוד", ציינה לסרי. "לא היו לנו מחשבים. נאלצנו להתפשר על היבטי אבטחת מידע ולבקש מהעובדים להשיג מחשבים ניידים מסביבתם. עליהם התקנו מייל ארגוני, וחיברנו אותם לסביבת העבודה של העירייה. זה בעייתי, אבל לא הייתה לנו ברירה".

"אנו למודי ניסיון לפעול ככה, למרות שהפעם זה היה שונה", ציינה לסרי. "בין סבבי הלחימה בשנים האחרונות שיפרנו ושדרגנו את המערכות. העברנו את המייל הארגוני ל-365 ובדרך זו העובדים יכולים להתחבר למערכות בכל זמן ומכל מקום. זה חשוב, כי חלק מהעובדים פונו. כך, גם מערכת הנוכחות פועלת מכל מקום".

"אפשרנו לרבים מתוך 250 העובדים להתחבר למערכות המשרד מרחוק", אמרה, "ולצד התמיכה, יצרנו עבורם הרגשה כאילו הם עובדים במקום העבודה. גם אחרי המלחמה נסיק מסקנות, נפיק לקחים, נציף קשיים ונבחן אילו מערכות אנו יכולים לשפר כדי שבסבב הבא נהיה מוכנים יותר. המטרה היא לספק מענה למשתמשים עם רציפות תפקודית לצד שיח עם התושבים".

"העבודה ממשיכה ואנו מטפלים בנושאים לבד", סיכמה לסרי. "אין תקנים למערכות מידע ברבות מהרשויות. אין הכרה במנמ"ר כתפקיד סטטוטורי. אנו רוצים עוד, ויש מכשולים רבים בדרך, בין השאר בהיבט התקציבי. ישנן רשויות רבות בהן מערכות המידע לא מתוקננות ומאורגנות עד תום. סיפקנו מענה דיגיטלי וזה עבד. הצטברו המון פניות של תושבים, דרישות דחופות, והמחשוב סייע לצמצום כמות הפניות ולהגדלת המענה להן".

בשדרות מערכת חגי תיאמה בין מתנדבים

בלה מיכאלוב, מנמ"רית שדרות, אמרה כי היא תושבת המקום מאז עלייתה ארצה לפני יותר משני עשורים. "בבוקר אותה שבת הייתי בדרכי לעשות ספורט. זה היה יום קשה, שבוע קשה וגם חודש קשה. לאחר שניתנה רשות לצאת מהבתים, כלל העובדים הלכו לחמ"ל ונותרו שם ימים כלילות".

"לא משנה כמה נערכנו לקראת סבבי הלחימה, מה שקיבלנו ב-7 לאוקטובר זה לא משהו שיכולנו לצפות ולהיערך לקראתו".

מיכאלוב אמרה כי "מתנדבים עזרו לנו להקים את מערכת ניהול ההתנדבות 'חגי'. זו סייעה לניהול של מאות מתנדבים, תושבי העיר ומחוצה לה. היתה דרישה לריכוז כל השירותים במקום אחד – גם בגלל האיומים מבחוץ וגם בשל הרצון לראות את כולם לטובת עבודה אינטגרטיבית. מערכת 'חגי' מכילה המון מידע עליהם. אנשי העמותה נענו לבקשות שלנו ופיתחו לנו פיתוחים ייעודיים בתוך יומיים. יותר מ-1,500 פניות טופלו על ידי המערכת. אחים לנשק הקימו את החמ"ל שלהם בצמוד לשדרות. רוב התושבים פונו בעזרת 'אחים לנשק'. נתקלנו באתגרים שלא היו לנו בסבבי עבר, בין השאר כי הפינוי היה בממדים גדולים יותר".

"לטובת ה-IT קיבלנו גן ילדים ממוגן", סיפרה. "נדרשנו בזמן אפס להקים תשתיות פיזיות בגן בלא קליטה סלולרית… הקמנו את כל שנדרש בין השאר עם מתנדבים שהגיעו מחריש. מנמ"רים עמיתים מרשויות מקומיות סייעו לנו רבות, זה שיתוף פעולה מטורף. אנשי בינת סייעו לנו להקים מוקד טלפוני בתוך פחות מ-48 שעות. בינת הביאו את כל מה שנדרש".

"האתגר שלנו לעתיד הקרוב", סיכמה מיכאלוב, "הוא כיצד לתת מענה נכון וייעודי לתושבים, גם אלה הפזורים בארץ אחרי שהם פונו. כשנכנסתי לתפקיד לפני שלוש שנים, עבד בעירייה טכנאי אחד. כיום בשל תקציב שקיבלנו מישראל דיגיטלית לשיפור המערך הטכנולוגי – יש לי כבר חמישה עובדים בצוות".