פרויקט דאטה של יזהר שי ינסה לגלות מה הוביל למחדל ה-7.10

יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה, יוזם בימים אלה פרויקט תחקור לאומי מבוסס דאטה, שמטרתו להבין מהם התהליכים, ההחלטות והאירועים שהובילו לאסון ה-7 באוקטובר, שבנו, ירון אורי (נוני) ז"ל, נהרג בו. שי, ולא רק הוא, מכנה את האירוע "האסון הגדול ביותר שקרה לעם ישראל ולעם היהודי מאז אוקטובר 73'".

ירון אורי (נוני) שי ז"ל נפל ביום הראשון למלחמה בקרב בגזרת כרם שלום. הוא היה לוחם בסיירת הנח"ל, ויחד עם חבריו נלחם בגבורה מול מאות מחבלים שניסו לכבוש את הקיבוץ. שי ז"ל נפל לאחר קרבות עזים איתם. יזהר שי אמר בדברי ההספד בהלווייתו של בנו כי "אני אישית מבטיח לך, נוני – לא אנוח ולא אשקוט עד שנבין את הכול, לפרטי פרטים, מה קרה ואיך קרה. לא מתוך נקמה, להיפך – מתוך הצורך לתיקון, למען הילדים שלי שנשארו כאן, אחרי מותך, ולמען כל מי שגדל במדינה הזו, שהסבים שלך משני הצדדים היו שותפים להקמתה. זו תהיה משימת חיי, נוני".

ירון אורי שי ז"ל. צילום: עמודי הפייסבוק של דרכנו וכחול לבן

המיזם הוא חלק מקיום ההבטחה הזו. הוא נקרא חצבי אוקטובר 23' – שם שלדברי שי נבחר כי "החצבים מבשרים את בוא הסתיו. כלומר, הם מבשרים לנו מידע, ואנחנו רוצים במיזם הזה לנסות וללמוד מה ידענו ומה לא ידענו לפני האסון, כדי למנוע את האסון הבא".

הפרויקט מבוצע בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, בגיבוי נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריאל פורת. מי שיוביל אותו ברמת המחקר הוא פרופ' צבי רן, ואליו יחברו חוקרים וחברות היי-טק. הפלטפורמה שעל בסיסה הוא יוקם טרם נבחרה, והחלטה על זהותה תתקבל בימים הקרובים.

קריאה לציבור

במסגרת הפרויקט יתבקש הציבור הרחב לשתף כל מידע שיש בידו, שיכול ללמד על תהליכים, אירועים או דברים נקודתיים, שהובילו לקבלת החלטות שגויה, שגרמה לאסון הנורא. שי הסביר שמודל המחקר מבוסס על מושג השאול מעולמות ההיי-טק והניהול – אפקט הפרפר, שבעזרתו חברות מבקשות לתחקר ולהפיק לקחים, על ידי הבנת תהליכים התחלתיים, שמשפיעים על התוצאה.

לדבריו, "אירועי אוקטובר 23' לימדו אותנו חד משמעית שלקחי מלחמת יום הכיפורים לא נלמדו ולא הופקו, למרות הדו"חות השונים והוועדות, שכתבו המלצות. מבחן התוצאה באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר מראה שלא למדנו כלום מכך".

איך המיזם יעבוד?
"לתוך הפלטפורמה יישפכו כמויות של דאטה. אלגוריתמים חכמים וכלי AI וביג דאטה ידעו לנתח, לקטלג ולמיין את המידע, במטרה להבין מה קרה.

מי שירצה להשתתף בפרויקט ולשתף אתנו מידע יתחבר לממשק אינטרנטי, שבו הוא יצטרך להזדהות – לצורך וידוא פרטים בלבד, תוך שמירה על הגנת הפרטיות. המטרה היא מניעת שילוב של בוטים. אחר כך, המשתתף יוכל להכניס לפלטפורמה כל סוג מידע שהוא חושב שרלוונטי, בכל פורמט שהוא. המערכת תדע לזהות חריגים או טעויות אפשריות, ובמידת הצורך יצרו קשר עם המשתתף, אם הוא יסכים לכך מראש".

אתה מבסס את המידע על חוכמת ההמונים. מדוע?
"ראשית, מפני שהציבור יכול להביא הרבה מידע שיסייע למיזם, ושנית, כי כבר הוכח שלפעמים, ההמונים הרבה יותר חכמים ממקבלי ההחלטות".

שי הדגיש כי הוא מבקש מהציבור לשתף מידע ולא דעה פוליטית, והמערכת שתקלוט את הנתונים תדע למיין ולקטלג האם המידע אמנם מועיל לפרויקט או לא.

לדבריו, "התחקיר שלנו לא מוגבל במספר השנים אחורה, אבל אני מעריך שההתמקדות תהיה ב-5-6 השנים האחרונות. שאלת המחקר שכל משתתף יתבקש להשיב עליה היא במכוון פתוחה וכללית. אנחנו לא רוצים לכוון לשום דבר, אין לנו דעות קדומות ולא השערות שאותן אנחנו רוצים להוכיח, אלא אנחנו פשוט רוצים לדעת מה קרה, על סמך נתונים שהציבור יספק".

בית שנשרף באסון ב-7 באוקטובר. צילום: ShutterStock

חלק גדול מהדאטה הרלוונטי נמצא במאגרים של הממשלה ושל צה"ל. האם אתה חושב שהם יספקו לך את המידע?
"אני מעריך שהם לא יעשו זאת מרצון, אבל ננקוט בשיטות שונות, למשל בקשה לפי חוק חופש המידע, ואנחנו מאמינים שכך נוכל לקבל אותו".

יש לשי ביקורת על הדרג הפוליטי: "אין ספק שחלק מהסיבות לכך שלא הפקנו לקחים הוא המבנה הפוליטי שלנו. הממשלה הנוכחית גדולה מדי, לא יעילה, ואנחנו רואים כעת שהיא לא מתפקדת. יש בהחלט מצב שגם זה יהיה חלק מהפקת הלקחים, כדי שהאסון הבא לא יקרה".

האם אתה שותף לאלה שמטילים את האשמה לקרות הטבח על הטכנולוגיה?
"לא, אני שולל את זה על הסף. הטכנולוגיה קיימת והיא עבדה, הנתונים הוגשו, רק לא השתמשו בהם".