"הממשלה, התעשייה והקרנות צריכות לתרום להצלת ההיי-טק בנגב"

"אנחנו מביטים על היום שאחרי תום המלחמה, על מנת לא לחזור למה שהיה, אלא לשפר אותו, לטובת עתיד טוב יותר. הכוונה היא להיי-טק לכל המדינה, אבל בעיקר בנגב, שמושפע קשות מהמצב. על מנת שהקטר הכלכלי של המשק, ההיי-טק, יעצור בתחנה בבאר שבע, נדרשת השקעה משמעותית, יש צורך בכיסים עמוקים – לא רק של הממשלה, אלא גם של קרנות ההון-סיכון ושל כלל התעשייה", כך אמר ארנון קולומבוס, מנכ"ל חממת אינגב.

קולומבוס דיבר בפתח וובינר שנערך היום (ב') ביוזמת אנשים ומחשבים – השביעי בסדרת וובינרים שעורכת הקבוצה מאז פרוץ המלחמה. המפגש המקוון נשא את הכותרת "היי-טק בנגב תחת אש – את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק", והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"חממת אינגב היא יוזמה של רשות החדשנות, שהחלה ב-2019, והיא ממנפת את כל העשייה הרבה והמבורכת שכבר יש באזור", ציין קולומבוס, חבר קיבוץ חצרים. "המטרה היא להביא סטארט-אפים לנגב ולשנות את המציאות, שבה חברות שכאלה לא יכולות להתקיים בדרום. כיום, רק אחוזים בודדים מכלל חברות ההזנק נמצאות בדרום, ואנחנו, באינגב, שואפים לשנות את הנתון הזה, לבנות בנגב את האקו-סיסטם ולחבר את כלל הגורמים. באמצעות שיתופי הפעולה, אנחנו שואפים להצליח היכן שלא הצליחו עשרות שנים – לחבר יזמות עסקית עם יזמות חברתית ולהרחיב מעגלים של צעירים שתהיה להם מוטיבציה להישאר בדרום, ושיעשו זאת. על מנת שזה יקרה צריך כלכלה חזקה".

"להפוך את הנגב לאומת הסטארט-אפ של אומת הסטארט-אפ"

קולומבוס ציין ביקור שערכו בשבוע שעבר אנשי רשות החדשנות ברובע ההיי-טק בבאר שבע, לאור ההשפעה הרעה של המלחמה על מצב הענף בדרום והפגיעה החמורה בסטארט-אפים שפועלים מהאזור. "הפגיעה היא בעיקר בסטארט-אפים שנמצאים בשלבים מוקדמים", אמר. "אנשי רשות החדשנות הבינו את זה, והביקור נועד להתוות דרך למה שצריך לקרות בנגב כדי שנוכל להמשיך את מה שהתחלנו. הפיכת הנגב להיות אומת הסטארט-אפ של אומת הסטארט-אפ היא משימה לאומית".

לדבריו, "בשנתיים האחרונות אנחנו רואים ניצנים חיוביים בדרום, בדמות פעילויות והשקעות של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ושל רשות החדשנות (שמהווה חלק ממנו – י"ה), מהלכים של אוניברסיטת בן גוריון, פעילויות בצה"ל – במודיעין ובתקשוב – ובחירה של עוד חברות בינלאומיות להקים בנגב מרכזי מו"פ או שלוחות. יש התחלה, ניתן לראות מגמה, עלייה אקספוננציאלית. כעת, לאחר המכה שקיבלנו, צריך לראות איך לא נסוגים לאחור".

"פיתוח הנגב בכלל והיי-טק בדרום בפרט צריך להיעשות בכמה היבטים: יש באזור חברות הזנק שעוסקות במגוון תחומים – קיימות, אנרגיה, פוד-טק, חקלאות ועוד. השאלה איך לוקחים את התחומים הללו, שאינם התחומים הקלאסיים להשקעה של קרנות הון-הסיכון, שפעמים רבות משקיעות בתוכנה ובסייבר – לכיוון הרצוי לנגב. עוד נדרשים תקציבים גדולים במיוחד, בנייה של יותר תשתיות ויצירה של יותר יוזמות למציאת עוד משאבים. כמו כן, יש לטפל ב-'התאמות' (מאצ'ינג – השקעה ממשלתית בגובה הזהה לזה של ההשקעה הפרטית; י"ה), כאשר חלק מהאנשים מפונים, מגויסים או עובדים במקומות שלא ניתן להגיע אליהם, בגלל המצב", הוסיף.

קולומבוס סיים באומרו כי "יש לאפשר לחברות שלא יכולות 'להגיע עם הסל לשוק' לקבל תמריצים על מנת שהן יוכלו לעשות זאת. הסטארט-אפים לא יודעים מהיכן להתחיל, בשל שפע הצעות, והבעיה היא לא תמיד כספית. בהקשר זה, ובכלל, יש לציין שהקמנו את חמ"ל-טק, על מנת לסייע לחברות הזנק דרומיות".