"סטארט-אפים צעירים צריכים חבל הצלה כדי לשרוד את המלחמה"

"אחד האתגרים הכי משמעותיים עבור סטארט-אפים צעירים בכלל ומהפריפריה בפרט הוא כסף. זה נכון בכלל, ובפרט בתקופה הזו של המלחמה, שבה חברות הזנק רבות מוצאות את עצמן במצב שבו תזרים המזומנים שלהן הולך ומצטמצם, והן לא מצליחות להכניס כסף ואף לשלם משכורות. הן צריכות חבל הצלה כדי לשרוד את המלחמה. לכן, הקמנו קרן שתסייע למצוא מענה לבעיה", כך אמרה הילה חדד חמלניק, ממקימי קרן סייף דום (Safe Dome).

חדד חמלניק, לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, השתתפה בוובינר שנערך אתמול (ב') ביוזמת אנשים ומחשבים תחת הכותרת היי-טק בנגב תחת אש – את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. זהו השביעי בסדרת וובינרים שעורכת אנשים ומחשבים מאז פתיחת המלחמה והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"את קרן סייף דום הקמתי בשבוע הראשון של המלחמה, עם תא"ל (מיל') אהוד שניאורסון, לשעבר מפקד יחידה 8200, ואיציק פרנפס, שותף מנהל בקרן הון-הסיכון באטרי ונצ'רס", ציינה חדד חמלניק. "זוהי קרן חירום להשקעות קטנות, שתאפשר לסטארט-אפים צעירים לשרוד את המלחמה".

היא הוסיפה כי "רבים מהסטארט-אפים שפועלים בדרום הארץ הם בתחומי הקיימות והחקלאות. יש לכך יתרונות, אולם במלחמה עלה הקושי. החלטנו על הקמת הקרן כדי לשמש מעין זרז לשוק הפרטי, ולעשות זאת כתרומה לקהילה. המטרה היא לקצר תהליכים ולהזרים כספים לסטארט-אפים צעירים. אין לחברות אלה מה להתחיל תהליכים של הערכות ומשאים ומתנים כשהן לא במצב המיטבי. נדרש מהלך 'פרו בונו' על מנת שהכסף יגיע אליהן".

לדברי חדד חמלניק, "המשקיעים, בצדק לשיטתם, רוצים לצמצם את הסיכון הכרוך בהשקעה. אותן קרנות ממילא נוטלות סיכון כשהן משקיעות בחברות בתחום הבריאות, למשל, ולכן הסיכוי שהן ישקיעו בחברות אלה, נמוך – ועוד יותר בשל מצב החירום".

מה עם המדינה? לדבריה, "יש ציפייה שהמדינה, דרך רשות החדשנות, תשלים את ההשקעות באותן חברות הזנק שפועלות בתחומים הקשים יותר. קיים חוסר התאמה בין ההשקעה של המדינה בהן להשקעות הפרטיות, ויש לגשר על הפער הזה".

חדד חמלניק סיימה בקוראה "להיערך ליום שאחרי המלחמה. יש לבחון כיצד בונים מערך 'עוטף' שיתמוך בהיי-טק בדרום. התחלנו ממקום מאתגר ועל כולנו לוודא שכל החוליות בשרשראות לא יפלו. שמחנו לגלות שכבר קיבלנו, בזמן הקצר שבו אנחנו פועלים, 400 בקשות למימון, רבות מהן מהדרום וחלקן מעוטף עזה. אנחנו עושים מאמץ לתת משקל גדול לפגיעה במלחמה, שהרי יישובי הנגב המערבי, ובמיוחד עוטף עזה, נפגעו משמעותית. גם לפני המלחמה עבדנו קשה כדי לשכנע ארגונים, עובדים ומנהלים לגור בדרום. צריך להעלות שוב לקדמת הבמה את החשיבות של הפריפריה ואת הצורך לתעדף אותה".

פרופ' דן בלומברג, אוניברסיטת בן גוריון. צילום: דוברות האוניברסיטה

לפרופ' דן בלומברג יש כמה תפקידים: הוא סגן הנשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ראש המעבדה לחישה מרחוק ולהדמאות פלנטריות באוניברסיטה ויו"ר סוכנות החלל הישראלית. לדבריו, במוסד האקדמי "יש שילוב מופלא בין אנשים שבונים משהו חדש, והוא מעניק תחושת שליחות מאוד גדולה. לנגב יש מה להציע".

פרופ' בלומברג ציין כי "אוניברסיטת בן גוריון מונה כ-6,000 עובדים ומלמדת כ-18 אלף סטודנטים, כ-6,000 מתוכם תלמידי מחקר לתארים גבוהים. היא מהווה את אחד ממנועי הצמיחה הגדולים בישראל: שליש מהמהנדסים בארץ הם בוגרי אוניברסיטת בן גוריון. האוניברסיטה קמה לפני 50 שנים, עם החזון שלפיו עליה להשפיע על סביבתה – והיא מממשת אותו".

הוא אמר כי "כשליש מהסטודנטים מגויסים למילואים. נדע להתארגן ולהתמודד עם המצב, אבל בסוף יש לכך השפעה. הקושי הכי גדול, מאז ומתמיד, היה להשאיר את הבוגרים להתגורר בנגב בכלל ובבאר שבע בפרט – לאחר סיום לימודיהם. עמדנו במשימה לאחר מגפת הקורונה. אינני יודע מה יהיה מחר, אבל אין ספק שסטארט-אפים רבים ייסגרו או יעזבו את האזור אם הם לא יקבלו עזרה מהמדינה. לכן, נדרשת חשיבה חדשה, שתתגבר על המכשולים, ותביא לתרומה לכלכלה הישראלית בכלל ולנגב בפרט".