נפאל הטילה חרם על טיקטוק: פוגעת ב"הרמוניה החברתית"

נפאל הפכה באחרונה למדינה נוספת שהחליטה להחרים את אפליקציית המדיה החברתית הפופולרית טיקטוק (TikTok). 

עד כה, בנוסף לנפאל, נקטו מספר מדינות אחרות בצעדים להגביל או לאסור את השימוש בטיקטוק במחוזותיהן. הודו, פקיסטן, בנגלדש ואינדונזיה הטילו כולן חרמות על האפליקציה – שנמצאת בבעלות החברה הסינית בייטדאנס (ByteDance) – תוך ציון דאגות לגבי פרטיות, אבטחת מידע והפצת מידע שגוי. בארצות הברית, מספר מדינות אסרו את השימוש ברשת החברתית מבוססת הסרטונים הקצרים במכשירים של גורמי ממשלה, ובאופן יותר נרחב – האפליקציה נמצאת כעת בחקירה של הוועדה להשקעות זרות בארה"ב, ה-CFIUS בשל חששות שהיא עלולה לשמש את ממשלת סין לריגול ואסוף נתונים על משתמשים אמריקנים.

שר התקשורת וטכנולוגיית המידע של נפאל, רייחה שארמה, הסביר כי ההחלטה לאסור על פעילות טיקטוק במדינה התקבלה בישיבת ממשלה אתמול (ב'). "הקולגות עובדים על החסימה הטכנית", אמר שארמה לרויטרס.

סוכנות הידיעות גם ציטטה את יו"ר רשות הטלקום של נפאל שאמר לה כי ספקיות שירותי האינטרנט התבקשו לחסום את האפליקציה פיזית. לדבריו, "חלקן כבר סגרו, בעוד שאחרות יעשו זאת מאוחר יותר היום".

יצוין כי החרם הנפאלי על טיקטוק מגיע בתוך שינוי מדיניות רחב יותר בגישה של נפאל לרגולציה של המדיה החברתית. הממשלה יישמה לאחרונה מדיניות המחייבת חברות מדיה חברתית להקים משרדי קישור מקומיים, מהלך שמטרתו להגביר את הפיקוח על הרשתות החברתיות כמו גם את הדרישה מהחברות העומדות מאחוריהן לאחריות גדולה בהרבה על התוכן המופץ דרכן.

עלייה בפשעי סייבר הקשורים ל-טיקטוק

אם לחזור לנפאל – ההצדקה של הממשלה לחרם שהוטל כעת על היישום מתמקדת בפוטנציאל שלו לשבש את ה"הרמוניה החברתית", כך נמסר מטעם הרשויות, תוך ציון עלייה שנרשמה במדינה במקרי פשעי סייבר הקשורים לפלטפורמה. ממשלת נפאל הסבירה כי התוכן של האפליקציה, שכולל לרוב סרטונים שנוצרו על ידי המשתמשים, עלול לתרום להפצת מידע מוטעה, דברי שטנה וצורות אחרות של תוכן מזיק.

פקידי ממשל מנפאל הסבירו כי במדינה חוששים מתוכן טיקטוק ש"מפיץ שנאה דתית, אלימות והתעללות מינית, ושהוביל להתנגשויות בעולם הלא מקוון, אשר כופה עוצר ופריסת המשטרה".

מנגד, מבקרים של המהלך טוענים כי החרם הזה פוגע בחופש הביטוי ואינו מצליח לטפל בשורשי הסכסוך החברתי בנפאל.

כאמור, ההחלטה של נפאל על החרם נובעת גם מחששות לגבי הפוטנציאל של האפליקציה להחמיר את פשיעת הסייבר. דיווחים בתקשורת המקומית מצביעים על כך שבארבע השנים האחרונות נרשמו למעלה מ-1,600 מקרי פשעי סייבר הקשורים לטיקטוק. על פי הדיווחים מקרים אלה כוללים הטרדה מקוונת, הפרות פרטיות ואפילו תופעה של הונאות פיננסיות.

טיקטוק לא פרסמה התייחסות רשמית בנוגע לחרם בנפאל. עם זאת, החברה מתחה בעבר ביקורת על חרמות דומים במדינות אחרות, ותייגה אותם כ'מוטעים' ומבוססים על 'תפישות שגויות'.

יפה וענייה. קטמנדו, בירת נפאל. צילום: ויקיפדיה ושאטרסטוק (בהתאמה)

על מה רבים ביניהם הנפאלים?

נפאל היא מדינה מתפתחת המתמודדת עם מספר בעיות חברתיות, כולל עוני, עבודת ילדים, אנאלפביתיות, אי שוויון מגדרי ואפליה מעמדית. בעיות אלו קשורות זו בזו ויש להן השפעה משמעותית על חייהם של הנפאלים, והקשיים הללו מתבטאים גם ברשתות החברתיות.

העוני הוא נושא משמעותי במדינה, כשלמעלה מ-25% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני הלאומי ולפיכך מתקשים בהשגת צרכים בסיסיים כמו מזון, מחסה וחינוך. העסקת ילדים גם היא בעיה נפוצה בנפאל, כאשר קטינים רבים נאלצים לצאת לעבוד בתנאים מסוכנים או נצלניים, כדי לעזור בפרנסת משפחותיהם. בנוסף אי שוויון מגדרי נחשב גם הוא כבעיה חמורה במדינה – לעתים קרובות נמנע מנשים שוויון הזדמנויות בחינוך, תעסוקה ופוליטיקה. ולבסוף, אפליה של מעמדות היא בעיה מושרשת בנפאל, ואנשים ממעמדות נמוכים נתונים לרוב לדעות קדומות ולאפליה גורפת. בעיות חברתיות אלו מהוות, כמובן וכפי שמכירים הישראלים, קרקע פוריה לעימותים וריבים ברשתות החברתיות, כשבמקרה של נפאל, בשל העוני, המדיה החברתית – כך הואשמה טיקטוק ספציפית – מסייעת אפילו לפשיעה ולא רק לליבוי יצרים.

ואולם, מי שמסנגר על האפליקציה המוחרמת טוען כי ההשפעה של טיקטוק על החברה הנפאלית הייתה מורכבת ורב-גונית. האפליקציה, כך דווח, מילאה תפקיד משמעותי בהעצמת נשים ועסקים קטנים והיא מספקת פלטפורמה לביטוי יצירתי, לקידום עצמי ולעשייה יזמית.

יחסי טיקטוק וישראל – והדאגות מפניה בארה"ב

מעניין לשים לב כי מאז פרוץ מלחמת ישראל-חמאס, טיקטוק הואשמה בנטייה אנטישמית, כאשר חלק מהמשתמשים הישראלים דיווחו שהאשטאגים ותוכן פרו-פלסטיני מקודמים בפלטפורמה. החברה הכחישה כי היא אנטישמית, ואמרה שהיא נוקטת בצעדים להסרת תוכן שנאה מהפלטפורמה שלה. עם זאת, ההאשמות עוררו חששות לגבי מחויבותה של החברה למתינות ויכולתה למנוע הפצת דברי שטנה.

טיקטוק – פלטפורמה שבה פעילים יותר ממיליארד בני אדם, כך לטענת החברה – העבירה באחרונה מסר למדיה הישראלית כי פעלה מאז מלחמת ישראל-חמאס כדי שכל המשתמשים יוכלו להביע את עצמם בחופשיות בה. לדברי החברה: "אנו אוכפים מדיניות מקיפה, במטרה לעזור לאנשים להרגיש בטוחים ליצור ולשתף בפלטפורמה שלנו".

החברה הוסיפה וציינה בהודעתה לתקשורת כי "למרבה הצער, כמה פרשנים בעלי מידע מוטעה אפיינו באופן שגוי את עבודתנו למניעת הפצת דברי שנאה ומידע שגוי בפלטפורמה שלנו, סביב המשבר בישראל ובעזה, במיוחד בכל הנוגע לאנטישמיות. אנחנו מייחסים משמעות מרבית לנושאים הללו, וחשוב לנו להציג עובדות כדי להעמיד דברים על דיוקם".

בארצות הברית, כזוכר, הרשת החברתית הצעירה והתוססת נבחנת כבר שנים בשל קשריה עם סין. ממשל טראמפ פעל באופן מובהק נגדה וכמעט גרם לה להימכר לאורקל, אבל אז הפסיד דונלד טראמפ בבחירות – והמהלך נעצר. כיום עם זאת, ממשל ביידן עודו סקפטי בנוגע לבייטדאנס ולטיקטוק, ואילו ה-CFIUS חוקרת את אמיתות החששות שהיישום משמש את ממשלת סין לאיסוף נתונים על משתמשים אמריקנים. בייטדאנס הכחישה שהיא חולקת נתוני משתמשים עם הממשל הסיני הקומוניסטי, אך החקירה נמשכת.