"למרות העלבון, ה-IT הממשלתי התאושש מהר מאירוע ה-7.10"
ד"ר נחמן אורון, אחד המנמ"רים הוותיקים בארץ ויועץ בכיר לתקשוב הממשלתי, נותן את הפרספקטיבה שלו לתפקוד של ה-IT בממשלה בימים שלאחר פרוץ המלחמה
אנחנו, אומת ההי-טק, עם חיישנים, מצלמות, עם הצבא הכי טוב בעולם… איך? איך הגענו למצב שבו אלפי מחבלים של החמאס פורצים אלינו, מבצעים טבח ביישובים שלנו וחוטפים אנשים? איך נתפסנו עם המכנסיים למטה? דומה שהשאלות האלה עולות אצל כל אחד מאיתנו מאז ה-7 באוקטובר. ההרגשה היא של עלבון צורב, שלא לומר מפלה.
אולם, אם להפוך את הפתגם הידוע – קוץ ואליה בו: "המלחמה הזו החלה בהרגשה של עלבון, אבל עם ישראל מתאחד ומתגייס באירועים כאלה בהמוניו. כולם מדברים על התגייסות המגזר השלישי, אבל אני מדבר כאן על ההתאוששות המהירה של מערכות המידע בממשלה ועל העשייה המרשימה של חברותינו וחברינו, המנמ"ריות והמנמ"רים", כך אמר ד"ר נחמן אורון, יועץ תקשוב בכיר למגזר הממשלתי.
ד"ר אורון, המשמש יו"ר פורום המנמ"רים בממשלה, דיבר בפתח וובינר שעסק בתקשוב הממשלתי ובפעילות הדיגיטל בממשלה במלחמה ובשעת חירום. הוובינר, השמיני במספר בסדרה של מפגשים אונליין בימי המלחמה הנוכחית, שנערכים ביוזמת אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (ד'), והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.
בפתח דבריו שאל ד"ר אורון: "איך פותחים אירוע כזה בעת הקשה הזאת? בימים כתיקונם הייתי עולה לבמה ובאופטימיות האופיינית לי, מקדם בחיוך גדול ובברכה עוד פעילות מקצועית איכותית ומעשירה שמוצעת לנו, המנמ"רים והמנמ"ריות של הממשלה, ומבטיח שהכול יהיה יוצא מן הכלל. אבל, ה-7 באוקטובר שינה את הכול".
"כקצין קרבי בחטיבת גבעתי נפל בחלקי להילחם בהרבה ממלחמות ישראל", אמר המנמ"ר הוותיק. "מלחמת ששת הימים – בפרט בירושלים, שם לחמתי – הייתה מלחמה הרואית, עם הרגשה של הרבה גאווה ויהירות. במלחמת יום הכיפורים, בתעלת סואץ, הייתה זו מלחמה קשה, אחרי מחדל הקונספציה. חוויתי אובדן של הרבה חברים טובים. היו שם גבורה וניצחון. כמו כן, השתתפתי במלחמות לבנון הראשונה. אבל הפעם, בשמחת תורה – איך זה יכול היה לקרות לנו?".
"המצב קשה לעיכול", ציין ד"ר אורון, "הוא מכיל דאגה וצער נורא, הלוויות, בתי קברות צבאיים, והפעם, למרבה הצער, אני הולך לנחם חברים טובים בשל רצח של הנכדים או הנכדות שלהם. אבל אנחנו ננצח, כי אין לנו ברירה אחרת!".
"חשוב לשמוע ולהשמיע את ההתגייסות של מנמ"רי הממשלה"
"ביום ראשון שלאחר שמחת תורה, שהיה היום השני למלחמה, תוך כדי האזנה לחדשות המזוויעות ניסיתי להשיג את חברי, ניר גרווה, מנמ"ר בית החולים ברזילי", אמר ד"ר אורון. "שלא כדרכו, הוא חזר אליי רק כעבור יומיים. ולא בכדי – הוא סיפר לי שכאשר התייצב בבית החולים בשבת בצהריים, זרם הפצועים היה ללא תקדים, ופגיעה ישירה הרסה אגף בו. גרווה נרתם מיד לעבודה ולא יצא משם עד ליום רביעי בלילה, כשהבין שהוא צריך ללכת לראות את בתו הקטנה".
"חשוב לנו לשמוע ולהשמיע את פרטי ההתגייסות של מערך הדיגיטל הלאומי ושל חברותיי וחבריי, המנמ"ריות והמנמ"רים, למשימות מיוחדות בעיצומה של המלחמה. נייחל לימים טובים יותר", סיים ד"ר אורון.
תגובות
(0)