ההיי-טק צריך להיות הקטר גם בביטול האפליה נגד נשים

בתחילת השבוע צוין ברחבי העולם יום הנשים בעמדות מפתח בעסקים. לרגל היום הזה, חברת הייעוץ מק'ינזי פרסמה מחקר שממנו עולה המסקנה הלא מפתיעה, שלפיה "נשים שאפתניות מתמיד, והן מוכיחות את עצמן בכל מקום, ואולם עדיין, הייצוג שלהן בתפקידי מפתח אינו הולם".

המחקר הקיף 276 ארגונים ממגזרים שונים, שמעסיקים יותר מ-10 מיליון עובדים. השיבו לו 27 אלף עובדים ומנהלים, ו-270 מנהלי משאבי אנוש. הוא מראה אמנם על שיפור בייצוג הנשים בדרגות הניהול הבכירות (C Level), אבל עדיין, שיעור הנשים שהצליחו לעלות אליהם מדרגות הביניים – קטן.

אחד הדברים החשובים במחקר של מק'ינזי הוא הפרכה של כמה תירוצים מקובלים, שגברים, אבל, למרבה הצער, גם נשים, משתמשים בהם על מנת להסביר למה הייצוג הנשי חלש – בפרט בדרגי ההנהלה הבכירה, אבל לא רק שם: ניהול חיי משפחה כמחסום לקריירה, דרישה לגמישות יתר בשעות עבודה, העדר מוטיבציה ראשונית של נשים לעשות קריירה, היותו של הבעל זה שמפרנס ועוד. עורכי המחקר מציינים שהגברים המעסיקים יכולים להוריד את החסמים האלה על ידי שינוי התרבות הארגונית. האם הם עושים זאת? זוהי כבר שאלה אחרת, שלמרבה הצער, במקרים רבים מדי התשובה עליה היא לא.

ההתקדמות למעלה איטית – אך יציבה

עוד מגלה המחקר כי ההתקדמות של נשים לתפקידי מנכ"ליות ודירקטוריות היא איטית, אך יציבה. עם זאת, הוא מראה שלנשים שכיום הן מנהלות בדרג הביניים ויכולות להיות מועמדות לתפקידי הנהלה בכירה יש חסמים שהן צריכות לעבור, וחלקן נוטשות בדרך. המחקר מראה עוד שאחוז הנשים המנהלות בדרגי הביניים שעוזבות גבוה יחסית לגברים, בין היתר מפני שהן מאבדות את התקווה להגיע לצמרת.

דבר נוסף שהמחקר עוסק בו הוא האפליה בין נשים כהות עור לנשים לבנות. הוא מראה שגם בתחום זה, האפליה עדיין קיימת, אם כי גם כאן יש מגמת שיפור מסוימת.

ומה אצלנו?

גם בישראל, תת הייצוג של נשים במגזרים השונים ובמוסדות השלטון עדיין נמשך ובולט לעין, אבל יש יסוד להאמין שמציאות זו תשתנה לאחר המלחמה. הסיבה היא שהמלחמה הראתה באופן ברור את תפקידן החשוב של נשים ואת יכולותיהן בצה"ל, והרי צה"ל הוא, במידה לא מעטה, מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית וכלי לקידום חברתי בה. חיילות, קצינות ואף אזרחיות הצילו רבים מהטבח בדרום ביום הראשון של המלחמה, הן שותפות ללחימה בעזה ומצטיינות גם בעורף. שלא לדבר על תפקידן של התצפיתניות, שהולך ומתברר שהתריעו שוב ושוב שמשהו קורה מעבר לגדר ברצועת עזה, אבל אף אחד לא באמת הקשיב להן, ובמקרים מסוימים פטרו אותן בהערות שוביניסטיות. חלק מאותן תצפיתניות נהרגו בטבח שהן עצמן הזהירו מפניו.

כך או כך, הלוחמות נמצאות עם הלוחמים ולוחמות איתם שכם אל שכם, והן נועזות לא פחות מהם. ברבים ממקצועות הלחימה הן לא נופלות בכישוריהן מהלוחמים.

ענף ההיי-טק, שגם בו הייצוג הנשי חלש אבל הוא מקדם גיוון והכללה, יכול להיות הקטר שיוביל את השינוי, על ידי הוכחה שנשים לא נופלות ביכולותיהן ובעבודה שלהן מגברים, ומתן יותר אפשרויות קידום לנשים

ועדיין, מספר המגויסים למילואים בימים אלה גבוה בהרבה מזה של המגויסות. ובמציאות הזאת, נשים ממלאות את מקומם של הגברים, ולו זמנית, בתפקידי ניהול במקומות עבודה, בארגונים ציבוריים וממשלתיים, במגזרי החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד.

ועוד לא דיברנו על היתרונות שארגונים יכולים להפיק מגיוון והכלה בכלל, ומהעסקת נשים בפרט. צילום: ShutterStock

גם בהיי-טק, שהוא הענף עם שיעור המתגייסים הגבוה ביותר, נשים תפסו פיקוד, ומשמשות בתפקידים בכירים בחברות קטנות כגדולות. תורמת לכך גם העלייה בעבודה מרחוק, שמאפשרת להן לאזן בין הקריירה לבית.

אבל, לא כך המצב תמיד בארגונים ממגזרים אחרים, שבהם חלק מהמעסיקים מתחילים לגלות חוסר סבלנות ודורשים מהנשים לשוב לעבודה מלאה במשרד. זוהי אחת הסיבות לנתונים המדאיגים שלפיהם נשים נפגעות כתוצאה מהמשבר הכלכלי שהחריף עם פתיחת המלחמה יותר מהגברים. כך, לפי מחקר של מרכז אדווה, 59% מתוך 44 אלף דורשי העבודה בחודש אוקטובר היו נשים.

רק שרה אחת חברה מלאה בקבינט

דבר חשוב וזועק במיוחד הוא שכמעט שאין נשים ליד שולחנות מקבלי ההחלטות בממשלה ובכוחות הביטחון. כך, בקבינט המלחמה המצומצם אין ולו אישה אחת, ובקבינט הרחב, רק שרת התחבורה, מירי רגב, היא חברה מלאה. יש בו עוד שתי שרות משקיפות: שרת המודיעין, גילה גמליאל, והשרה ד"ר יפעת שאשא-ביטון. מדובר בייצוג של פחות מ-20% מהקבינט ליותר מ-50% מהאוכלוסייה. אם מסתכלים על פורום המטה הכללי של צה"ל רואים שיש בו רק שלוש נשים מתוך מספר גדול מאוד, של 31 חברים. גם הייצוג של הנשים בגורמי הטיפול בחטופים ובנעדרים לוקה בחסר, עד כדי כך שקואליציית ארגוני הנשים נאלצה לפרסם פנייה דחופה בבקשה לתקן את המצב.

השורה התחתונה: המלחמה הנוכחית צפויה להביא לשינויים רבים בחברה הישראלית, בין היתר בהתייחסות לנשים בתעסוקה – וכבר יש סימנים לכך. מיתוסים שהם למעשה תירוצים מדוע הייצוג של נשים קטן ביחס לחלקן באוכלוסייה מתחילים להישבר, לאור מעורבותן בתחומים רבים, כולל ובמיוחד בלחימה. ענף ההיי-טק, שגם בו הייצוג הנשי חלש אבל הוא מקדם גיוון והכללה, יכול להיות הקטר שיוביל את השינוי, על ידי הוכחה שנשים לא נופלות ביכולותיהן ובעבודה שלהן מגברים, ומתן יותר אפשרויות קידום לנשים.