"גם בהסברה, אנחנו דוד מול גוליית, מעטים מול רבים"

"ההסברה, או ההשפעה, של העידן החדש נעשית בעיקר ברשתות החברתיות, בתנאים חדשים, שונים ומשתנים. את חוקי המשחק קובע האלגוריתם, שהאינטרסים שלו הם קודם כל כלכליים, והם לא שקופים לנו. זאת זירה של לייקים ואנחנו מעטים מול רבים בהפצת המסרים, התגובות להם ועשיית הלייקים. אנחנו דוד מול גוליית. דינמיקת ההמון של הרשתות החברתיות לא משרתת את המטרות שלנו, כי אנחנו כמה מיליונים אל מול כמה מאות מיליוני ערבים", כך אמר עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחבר באיגוד האינטרנט.

רינג דיבר בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') ועסק בהסברה הישראלית במלחמה הנוכחית. מנחה הכנס הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

איגוד האינטרנט – או, בשמו המלא, איגוד האינטרנט הישראלי – נמצא עמוק בנבכי הרשתות החברתיות, מתוך ניסיון לשמור על הבטיחות של הגולשים ברשת. כחלק מזה, האיגוד מפעיל קו לאינטרנט בטוח, שניתן לפנות אליו ולדווח על תוכן פוגעני.

לדברי רינג, "הבנו מיד עם תחילת המלחמה שהיא מתנהלת בכמה ממדים, כולל בממד הדיגיטלי. זה בלט ביום הראשון של המלחמה, על רקע הסרטונים המזעזעים שהחמאס הפיץ מהטבח. הוא תכנן וביצע את הטבח כך שהוא יהדהד ויפגע באזרחים בישראל, באמצעות הרשתות החברתיות. בכלל, הסושיאל הוא זירה של לחימה לכל דבר ועניין".

"מאז פרוץ האירועים", הוסיף, "נתקלנו בכמות ענקית של תוכן פוגעני. בשלב מסוים הבנו שלא רק החמאס מציף תוכן בעייתי לבטיחות המשתמשים הישראלים, אלא גם ישראל. התוכן שישראל מציגה הוא קשה עד כדי כך שהוא משפיע לשלילה גם על הגולשים הישראליים, גם אם צריך להראות אותו, למטרות הסברה".

האם הפצת תכנים גרפיים קשים משרתת את ההסברה?

"אחד החסרונות המרכזיים של הרשתות החברתיות הוא שאין בהן כמעט אימות של תוכן ובדיקה. כמו כן, קופצים שם מנושא לנושא הרבה יותר מהר מאשר במהדורות החדשות. זה מביא לרדיקליזציה. כדי להיות יותר בולט ופופולרי, וכדי לקבל הרבה יותר חשיפות, אתה צריך להעלות את רף הריגוש והגירוי, עם מסרים יותר ויותר מזעזעים וקיצוניים", אמר. "לכן, יש לישראל דילמה במלחמה הזאת בין יצירת חשיפה, השפעה ו-ויראליות לבין בטיחות ומוגנות, אמון ולגיטימיות".

"אנחנו, בצד הישראלי, מתמודדים עם המון דיסאינפורמציה. יש נרטיב חזק של הכחשת הטבח והאשמת ישראל בפשעי מלחמה, כמו גם שימוש בתמונות מפוברקות או ממוחזרות והתגייסות של משפיענים עם הרבה כוח ונכסים ברשתות החברתיות נגד ישראל. זה מכריח את גורמי ההסברה הישראלים לנקוט בשיטות יותר בעלות סיכון, פזיזות ורדיקליות. כך, למשל, עליהם להתלבט האם להפיץ תוכן גרפי, שעד לפני שמונה שבועות נחשב למחוץ לתחום ברשתות החברתיות. כדי לתת מענה להכחשת הטבח ולפייק ניוז בנושא, ישראל וגורמים מטעמה פרסמו תכנים מאוד קשים, שמהווים סכנה גם לגולשים ישראלים, שגם הם יכולים לראות אותם – כולל לילדים, שעלולים להיתקל בהם בטיקטוק. בנוסף, תוכן קשה יוצר אפקט בומרנג ואנטגוניזם בעולם", ציין.

"סיכון נוסף הוא שגורמי ההסברה הרשמיים והלא רשמיים יפיצו מיסאינפורמציה, פייק ניוז – וזה קורה, גם אם לא בכוונה. תוכן שקרי ברשתות נחשף ככזה מאוד מהר", אמר רינג.