"התיאום בין גופי ההסברה טוב יותר – אבל רחוק ממושלם"

אנשי מקצוע, משפיעני רשת ולא מעט מאתנו, האזרחים, מתלוננים שוב ושוב במלחמה הזאת על ההסברה הישראלית. או על התקשורת הזרה ודעת הקהל בעולם, שמוטה נגדנו בין היתר בגלל בעיות בהסברה הישראלית. גם בממשלה יש מי שמודה שיש בעיה, אם כי אומר שהמצב טוב יותר מבעבר.

יש כמה סיבות לכך שההסברה הישראלית לוקה בחסר גם במלחמה הזאת, והן פורטו כאן. אחת מהן נוגעת לקיום, הלקוי או המלא, או לאי קיומו בכלל של תכלול של כל הגופים שמבצעים את ההסברה ושל הפעילויות שלהם, בהם מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד התפוצות, דובר צה"ל וגופים נוספים. רון ברומר, ראש אגף בכיר ליוזמות ולמלחמה באנטישמיות במשרד התפוצות, מעיד על המצב ממקור ראשון: "המטרה היא לייצר תכלול טוב ככל הניתן. בסבבי עבר, התכלול לא היה במיטבו. במלחמה הזאת, סוגיית התיאום בין הגופים השונים טובה משמעותית. חל שיפור משמעותי, אבל זה עדיין רחוק מלהיות מושלם".

רון ברומר, ראש אגף בכיר ליוזמות ולמלחמה באנטישמיות במשרד התפוצות. צילום: פרטי

ברומר דיבר בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך ביום ה' האחרון ועסק בהסברה בשעת חירום. את האירוע, שהיה הוובינר ה-12 במספר שעורכת אנשים ומחשבים מאז תחילת המלחמה, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי ברומר, "'הסברה' היא מונח ארכאי, שאנחנו לא משתמשים בו, כי אם ב-'תודעה למטרת השפעה'. אנחנו רוצים להשפיע על קהלי יעד מובחנים ויוצרים מסרים מובחנים לכל אחד מהם. הפנייה שלנו לצעירים פרוגרסיבים בארצות הברית שונה מהפנייה שלנו לארגוני עובדים בבריטניה, למשל".

"סוגיית התודעה וההשפעה היא חלק אינטגרלי ומשמעותי בכל מלחמה שהיא, ולא בכל משרדי הממשלה בהכרח מבינים את זה. אלמנט ההשפעה הוא קריטי לטובת קבלת יותר אשראי מדיני. זאת סוגיה סופר מהותית, שאנחנו מנסים להביא לידיעת מקבלי ההחלטות", ציין.

מה נעשה במשרד התפוצות מאז תחילת המלחמה?

ברומר פירט אודות הפעולות שנקטו במשרד התפוצות, כחלק מהפעילות הממשלתית, מאז תחילת המלחמה על מנת לעשות הסברה טובה לישראל. או לפחות לנסות, כי התוצאות של ההסברה הישראלית בשטח הן, כאמור, לא מי יודע מה. "לאורך השלבים השונים במלחמה מיקדנו את המסרים, ואני מזהה תהליכים שונים בהתפתחות האבולוציונית שלנו בכל הנוגע למסרים ולתפיסת ההפעלה", אמר. "זיהינו בשלב מסוים שהסרטונים עם מראות הזוועה מייצרים אנטגוניזם אצל הקהלים השונים, אז שינינו תפיסה. מותם של יהודים וישראלים לא מעניין אף אחד בקרב קהלי היעד שלנו ואנחנו צריכים להתחבר למה שמעניין אותם. כך, למשל, העברנו להם מסרים שלפיהם אם את.ה בעד טרור וטבח – את.ה צריך.כה לתמוך בחמאס, ואם את.ה בעד לפנות אזרחים לפני מבצע צבאי ובעד מנהיגים שמאמינים באנושיות ובאמת – את.ה צריך.כה לתמוך בישראל".

צילום מסרטון שהממשלה הפיצה ברשתות החברתיות. צילום: צילום מסך

"כבר לא אפקטיבי לדבר עם האנשים בעולם על זוועות ה-7 באוקטובר, כי הם הולכים ונשכחים", אמר ברומר אמירה נכונה, אבל כזו שמעוררת צער מסוים. "מה שכן אפקטיבי לדבר איתם הוא על סוגיית החטופים". וכך אמנם נעשה: גלישה ברשת, ולו אקראית, וצפייה בערוצים זרים מעלות שסוגיית החטופים נמצאת על ראש סדר היום לא רק של הציבור בישראל, כי אם גם של ההסברה הישראלית לעולם. כך, למשל, מודגש סיפורם של ילדי משפחת ביבס, כפיר בן ה-10 חודשים ואריאל בן ה-4, שנחטפו על ידי החמאס או בעלי בריתו יחד עם אימם, שירי, ושגם אביהם, ירדן, נחטף – בנפרד. גם סיפורה של אביגיל עידן בת ה-4, שבינתיים שוחררה, תפס את הכותרות – אבל כאן סייעה ההתייחסות של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לחטיפתה של הילדה הקטנה, בעלת האזרחות האמריקנית. "להראות לעולם שנחטפו ילדים תמימים – זה אפקטיבי", ציין ברומר.

"אנחנו מתחילים ממינוס 30"

ברומר עמד על נקודת ההתחלה הבעייתית של ההסברה הישראלית: "אנחנו מתחילים בנקודה של מינוס 30. ישראל היא מותג חלש ובעייתי, שמקושר לדברים בעייתיים. ב-7 באוקטובר, נוצרה לנו הזדמנות להתחיל מנקודה טובה יותר. אלא שהאשראי הבינלאומי נשחק, ובעוד שלעומת דעת הקהל, מקבלי ההחלטות בעלם בגדול אתנו, אנחנו מתקרבים לנקודת שיא, שבה התסיסה כלפי ישראל ברחובות תתחיל לחלחל גם אליהם, והלגיטימציה שלנו כבר הולכת ומתערערת".

הוא ציין את יוזמות ההסברה האזרחיות ואמר כי "אנחנו, כמשרד התפוצות, מסייעים להן, על ידי מנגנונים לתמיכה כספית שהקמנו. אחד היעדים המרכזיים שלנו הוא העצמה של אותן יוזמות אזרחיות מופלאות".

"אני מתפעל לטובה ממידת ההשפעה של היוזמות האזרחיות, כמו גם מהתיאום והתכלול בנושא ההסברה בתוך הממשלה", אמר ברומר לסיכום. "איך אנחנו יודעים שזה עובד? על ידי שני אמצעי מדידה – כמות חשיפות וסקרים בקרב קהלי יעד. הסקרים סייעו לנו לכוונן את המסרים".