"ישראל משקיעה מעט בהסברה – ורואים את התוצאות בשטח"

הבעיה המרכזית של ההסברה הישראלית לא נעוצה באיכות העבודה של הגופים השונים – הממשלתיים, דובר צה"ל והאזרחיים, ולא במעשים של ישראל, אלא בכך שהממשלה לא שמה את הנושא במקום גבוה בסדר העדיפויות ובהתאם, מקצה לכך תקציב זעום – כך לפחות לשיטתו של יועץ התקשורת והקמפיינר הוותיק רוני רימון, שיודע דבר או שניים (ולמעשה הרבה יותר) על הסברה. לדבריו, "ישראל משקיעה מעט בהסברה – ואנחנו רואים את התוצאות בשטח".

רימון דיבר בוובינר שנערך על ידי אנשים ומחשבים ביום ה' האחרון ושעסק בהסברה בעת המלחמה. את האירוע, שהיה הוובינר ה-12 שאנשים ומחשבים עורכת מאז שהמלחמה פרצה, הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי רימון, "לא אלמן ישראל – הגופים הממשלתיים והפרטיים, והדוברים מטעם ישראל שמופיעים בכלי התקשורת הזרים, עושים עבודה טובה". הוא ציין כדוגמאות את ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, את שגרירת ישראל בלונדון, ציפי חוטובלי, ואת הכוכב העולה – אילון לוי ממערך ההסברה הלאומי, שמתראיין לתקשורת הזרה, ברהיטות מרשימה ובאנגלית קולחת, מבוקר ועד ערב, ומקיים מסיבות עיתונאים יומיות לכתבים מחו"ל.

"בעיניי", אמר רימון, "הבעיה היא הכמות ולא האיכות: מדינת ישראל אומרת שהסברה היא דבר חשוב, אבל היא לא שמה אותה במקום גבוה בסדרי העדיפויות, ומשקיעה בה רק כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. זאת טיפה בים. כשמדינת ישראל מחליטה שדבר מה הוא חשוב, למשל ביטחון או חינוך – רואים את זה בתקציב. בנושא ההסברה, יש פער גדול בין ההצהרות למעשים". הוא קרא להעלות את תקציב ההסברה השנתי של המדינה למיליארד דולר.

"ככל שאנחנו מתקדמים בשטח, אנחנו פחות מצליחים בהסברה"

"דעת הקהל העולמית מהווה 'מטריה אווירית' למערכה הצבאית. אנחנו זקוקים לתמיכה בינלאומית כמה שיותר נרחבת כדי לאפשר לצה"ל מרחב פעולה ככל שיידרש", הוסיף רימון. "אלא שככל שאנחנו משתפרים ומתקדמים בשטח, אנחנו פחות מצליחים בהסברה, בגלל התמונות של הנפגעים בעזה. מאחר שאין מספיק תקציב, אין איך לענות לזה בהיקף הנדרש. רק אם הממשלה תקצה מיליארד דולר בשנה להסברה, נוכל לעשות שינויים בדעת הקהל העולמית לאורך זמן".

"מאבק על דעת הקהל הבינלאומית דומה מאוד לקמפיין בחירות: כל אחד רוצה להעביר אותה לצד שלו", הוסיף. רימון חילק את מושאי ההסברה – האנשים בעולם – לכאלה שבטוח איתנו, כאלה שבטוח נגדנו והאנשים שבאמצע, ושניתנים לשכנוע. "גם אם נוציא 10 מיליארד דולר בשנה, לא נשכנע את הלא משוכנעים, שחלקם הגדול בכלל אנטישמים", ציין. "ההסברה הישראלית צריכה להתמקד באלה שבעדנו ובאלה שבאמצע".

איך עושים זאת? לדבריו, "צריך לבחור בכמה עשרות מדינות – ארצות הברית, מדינות אחרות ביבשת אמריקה, מדינות אירופה וכדומה, ולהקים בכל מדינה אופרציה שתעבוד 365 יום בשנה, עם משרד יחסי ציבור ודיגיטל. יש למצוא מרואיינים ידועים מקומיים, שיתראיינו לאמצעי התקשורת המקומיים בשפה המקומית, ליזום כתבות ולחבר לכלי התקשורת בכל מדינה דמויות מישראל ומאותה המדינה. המסרים צריכים להיות מקומיים, וגם אדפטציה מקומית למסרים הכלליים של ישראל".

לסיכום הוא ציין כי "יש לנו הרבה מה להראות לעולם – ואנחנו צריכים להראות את זה, להיות על המפה כל הזמן. זה יביא לנו יותר אהדה".

להתמקד בקהילות היהודיות

ד"ר דן בילסקי, עד לא מכבר ובמשך הרבה שנים עורך חדשות בכיר בקול ישראל, מסכים עם רימון שהבעיה העיקרית של ההסברה הישראלית היא התקציב. בעיה נוספת, לדבריו, קשורה להסברה הפנימית – והיא חוסר הנכונות של הגורמים הממשלתיים, ובראשם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתת תשובות לציבור. זה אמנם השתנה במשהו במלחמה הנוכחית – נתניהו כינס כמה מסיבות עיתונאים מאז תחילתה, עם ובלי שר הביטחון, יואב גלנט, והשר בני גנץ – ועדיין, הוא מתראיין רק לתקשורת הזרה.

ד"ר בילסקי הזכיר לחיוב בהקשר זה את דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי. "דובר צה"ל עושה דבר שהממשלה לא עשתה במשך שנים, עד למלחמה הזאת – מופיע בפני הציבור ועונה לעיתונאים. זה חייב להיות דבר קבוע, במיוחד בעתות משבר", אמר.

ד"ר דן בילסקי, לשעבר עורך חדשות בכיר בקול ישראל, בחדר החדשות. צילום: פרטי

"ההסברה הישראלית צריכה להיות תחת גוף אחד, מתכלל. איפה, למשל, שר החוץ, אלי כהן? לא שומעים ולא רואים מה הוא עושה במלחמה הזאת", ציין. ל-"הגנתו" של כהן ייאמר שהוא נפגש עם לא מעט שרי חוץ ובכירים אחרים מאז תחילת המלחמה, ולקח את חלקם לעוטף עזה, על מנת להראות להם את הזוועות שביצע החמאס.

בילסקי קרא להתמקד בהסברה בקהילות היהודיות ברחבי העולם. "הן במצוקה מאוד גדולה, נתונות לאנטישמיות גוברת והולכת, בחרדה בלתי רגילה, ולא יודעות מה לענות למקטרגים על ישראל ועליהן במדינות שלהן", אמר. "הממשלה צריכה לתת להן 'כלי נשק' בדמות מידע. עליה לעשות זאת לא רק בדיגיטל, אלא גם לשלוח אנשים אליהן ולדבר עם ראשי הקהילות, קהלים בבתי כנסת וכדומה. יש הרבה מתנדבים שמוכנים להשקיע ולעשות את זה, ולא משתמשים בהם. למשל, הצעתי לממשלה את שירותיי בחינם, קיבלתי מהם את התשובה 'תודה' – ויותר לא שמעתי מהם".

ככלל, "ההסברה הישראלית עובדת טוב. המסר שחמאס זה דאע"ש הוא נפלא ורלוונטי, וצריך לחזור עליו יום יום. צריך לקחת את כל גורמי ההסברה הקיימים, כל המשרדים והגופים חייבים להתגבש לגורם אחד, מתכלל, שיעשה את העבודה", סיים בילסקי.