"מספר הפרות הפרטיות הוכפל מתחילת המלחמה; סכנה לחוסן הלאומי"

"מאז תחילת המלחמה, מספר אירועי הסייבר ותקיפת מערכות המידע, שמהווים הפרה של הפרטיות – הוכפל, וזה מסכן את החוסן הלאומי של אזרחי מדינת ישראל בכל מה שקשור להגנה על המידע", כך אמר אתמול (ב') עו"ד גלעד סממה, יו"ר הרשות להגנת הפרטיות. "המידע הזה", חידד, "מצוי בכל הארגונים – בין אם אלה עסקיים פרטיים, ארגוני ממשלה וביטחון וגופים אחרים".

עו"ד סממה אמר את הדברים בדיון שקיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעה לתיקונים לחוק הגנת הפרטיות, במטרה להרחיב את סמכויות הרשות לאכוף על ארגונים לשמור טוב יותר על המידע שמצוי ברשותם. על פי התיקון המוצע, הרשות תוכל להשית קנסות גדולים יותר על מפירי התקנות, עד לגובה של מאות אלפי שקלים. כדי שתיכנס לספר החוקים, ההצעה צפויה לעבור הצבעה בוועדה, ולאחר מכן הצבעות בקריאות שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

לדברי סממה, הסמכויות הנוכחיות של הרשות להגנת הפרטיות מוגבלות ביותר, ולרוב הן לא מרתיעות מספיק את בעלי המאגרים ולא מביאות אותם להקפיד להשקיע בשמירה על המידע שיש ברשותם, שלעתים הוא רגיש מאוד. אמנם, לרשות יש גם אמצעי אכיפה בהיבט הפלילי, אולם לדבריו, הניסיון מוכיח שאכיפה מנהלית, באמצעות קנסות, מרתיעה הרבה יותר.

"יש הרבה סיבות דחופות להעביר את החקיקה עכשיו"

"אנחנו נמצאים בתקופה שמאופיינת בהעברת מידע רב בין ארגונים ומדינות, וצריך שאזרחים ידעו שהמידע שלהם מוגן", אמר סממה. לדבריו, "יש הרבה סיבות דחופות וטובות להעביר את החקיקה עכשיו, ובמרכזן חיזוק הגנת הפרטיות של תושבי המדינה, חיזוק החוסן הלאומי וחיזוק הכלכלה".

הוא ציין כי "המועצה לביטחון לאומי שותפה לדעה שמדובר באחת החקיקות המשמעותיות ביותר, שמטרתן להגביר את החוסן של מאגרי המידע בישראל, ואת החוסן הלאומי של המדינה".

מה אומרת ההצעה?

על פי ההצעה, ייקבע מנגנון אכיפה מנהלי באמצעות קנסות כספיים, ויעוגנו בחוק סמכויות חקירה פלילית, שנתונות כיום לרשות מכוח הסמכה של השר לביטחון לאומי. עוד מוצע להתאים את חלק מהמונחים שבחוק הקיים וחלק מההסדרים שמצויים בו להתפתחויות הטכנולוגיות, החברתיות והמשקיות שהתרחשו מאז שהוא נחקק לפני 40 שנים.

כמו כן, כוללת הההצעה רביזיה בהגדרות החוק שקובעות מי חייב לנהל רישום על מאגרי מידע. הכוונה היא לצמצם ב-96% את היקף מאגרי המידע שיהיו חייבים ברישום, מתוך מטרה להתמקד בארגונים גדולים, שמחזיקים מאות אלפי רשומות. עם זאת, סממה הדגיש שההקלות לא פוטרות את מאגרי המידע שיקבלו פטור מרישום מחובת ההגנה על המידע ומהעונשים הקבועים בחוק.

יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, תומך בחקיקה המוצעת. הוא אמר כי "הסיבה שאנחנו דנים כעת בהצעת התיקון לחוק היא פניית המועצה לביטחון לאומי והרשות להגנת הפרטיות לזרז את החקיקה, בשל מצב החירום". עם זאת, הוא ציין שההצעה עלולה להיות פחות רלוונטית על הגופים שמחזיקים את המאגרים הכי רגישים במדינה, כמו הממשלה וכוחות הביטחון והמשטרה, וביקש לדעת איך מגישי ההצעה מתמודדים עם זה.

עו"ד סממה השיב: "אכן, העיצומים עלולים להשפיע פחות על המגזר הממשלתי, אם כי חשיפת אירוע אבטחה במשרד ממשלתי גדול, עם הודעה על השתת קנס גבוה, תפגע בו תדמיתית, ולכן, והמוטיבציה של הממונים עליו להיות יותר זהירים ולהגן על המידע תהיה גדולה יותר". הוא ציין שיש בתיקון להצעת החוק סעיף שמחייב גופים ביטחוניים למנות ממונה על הגנת מידע.