כך ה-IT סייע לאפשר לתושבי העוטף להצטייד במזון

מיד עם פרוץ המלחמה אסר פיקוד העורף על הפעלת עסקים באזור עוטף עזה, ודאי על עסקים גדולים, אלא אם יש בהם מרחב מוגן, שאפשר להגיע אליו בזמן – עד 15 שניות. בהרבה מקרים, לא היה צורך באיסור – העסקים סגרו את דלתותיהם בעצמם. אלא אם מדובר בסופרמרקטים כמו אלה של שופרסל – חברה שמוגדרת כמפעל חיוני וכחלק ממערך משק לשעת חירום (מל"ח), ועל כן היא הייתה מחויבת לפתוח את הסניפים גם שם מיד לאחר פרוץ המלחמה, אף על פי שברוב השטח של מקום גדול כמו סופר, אי אפשר להגיע למרחב המוגן בזמן כל כך קצר.

ה-IT היה אמצעי מרכזי שסייע לשופרסל לתת את השירות ולאפשר לתושבי העוטף לרכוש מזון גם תחת מטחי טילים בלתי פוסקים. שי ורדי, סמנכ"ל מערכות המידע של רשת הקמעונאות הגדולה, סיפר על כך בוובינר ריטייל בזמן מלחמה של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים. את המפגש הווירטואלי הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

שופרסל מפעילה ברחבי הארץ 400 סניפים בפורמטים השונים, ועוד סניפים של רשת הפארם שלה – Be. החברה מעסיקה כ-17 אלף עובדים ובשגרה יש לה שני מיליון לקוחות. בכל יום מבוצעות בסניפי הרשת 400 אלף עסקאות. במצב חירום, המספר של הלקוחות והעסקאות גדל – הרבה יותר אנשים צובאים על סניפי שופרסל. כך קורה גם במלחמה הנוכחית. הסיבה לכך פשוטה: "האוכל והתרופות הם הבסיס ליכולת של העורף להתקיים ולתת את החוזק לצה"ל", כך ניסח זאת ורדי. בהקשר זה יש לציין שאל"מ (מיל') איציק אברכהן, כיום היו"ר ולשעבר המנכ"ל של שופרסל, היה המפקד הראשון של החטיבה הדרומית של עזה, מיד לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה.

חמ"ל חירום מבוסס IT, שנבנה בתוך שעות

ורדי העיד בוובינר ש-"מיד עם פרוץ המלחמה הבנו שאנחנו נכנסים למצב חדש, כי אנחנו חייבים לתת את הסיוע לשני מיליון הלקוחות שיש לנו ביום יום וללקוחות הנוספים שמגיעים בשעת חירום. שעות אחרי פתיחת המלחמה פתחנו חמ"ל, בהתאם לנהלים מסודרים של רציפות תפעולית, שיש לנו. ה-IT של החברה החל לבנות בשעות הראשונות של המלחמה דשבורדים ומערכות מקומיות לסניפים. יש לזה משנה חשיבות בשעת חירום, מאחר שעם מספר עובדים וסניפים כל כך גדול, תמיד תהיינה בעיות: עובדים שלא מגיעים, משאיות שלא יוצאות, עובדים שמגויסים למילואים בצו 8 וכדומה. אצלנו אין כזה דבר סניף סגור, כולל לא בקו האש, ולמרות הבעיות, ברגע שקיבלנו את האישור מצה"ל, לא ויתרנו והמשכנו לתפקד כרגיל. סניפי שדרות, נתיבות, עוטף עזה וכל האזור חזרו לעבוד כבר ביום השני של המלחמה, עם חיילים שהוצבו בסניפים. אנחנו חויבנו לבוא עם אפודים קרמיים ושאר אמצעי מיגון".

"סיירנו, הנהלת שופרסל, בסניפים בימים הראשונים של המלחמה, ונוכחנו לדעת שההתגייסות של העובדים והמנהלים הייתה מדהימה", אמר. כדוגמה ורדי הביא כמה מנהלות סניפים בעוטף ששלחו את המשפחות שלהן להתפנות ונשארו ביישובים כדי לנהל את הסניפים. "הבנו, למשל, שהסניף בשדרות היה אז המקום הכמעט יחיד שבו התושבים שנשארו בעיר יכולים היו לקנות מזון, והבנו עד כמה זה קריטי. בעקבות הפעילות שלנו, קווי האספקה הכי מתוגברים והמדפים הכי מלאים בכל רשת שופרסל באותם הימים היו בסניף בשדרות. זה קרה בסיוע רב של ה-IT", אמר.

שי ורדי, סמנכ"ל מערכות המידע של שופרסל, מתנדב כקופאי בסניף בימים הראשונים של המלחמה. צילום: יח"צ

כך מערכות המידע סייעו להביא את המזון לסניפים

"בימים הראשונים של המלחמה 'נלחמנו' כדי ששרשרת האספקה תעבוד כמו שצריך והמוצרים יגיעו לסניפים. עשינו זאת באמצעות הרבה מאוד דאטה ומערכות מקומיות שבנינו. בנוסף, בנינו מערכת לניוד עובדים מהמטה לעזור בסניפים, ולניוד עובדים בין סניפים. אני, למשל, הייתי קופאי בערב, במשמרות, אחרי שעות העבודה – בהתנדבות", הוסיף ורדי.

הוא ציין, בלי לפרט הרבה, את ההיערכות של שופרסל לסייבר: "הבנו מיד שהסייבר הולך להיות זירת קרב במלחמה הזאת. חיזקנו את מערך הסייבר שלנו והעלינו את רמת הכוננות. זה הוכיח את עצמו, כי הותקפנו בצורה משמעותית, ולא נגרמו נזקים משמעותיים".

מקומות נוספים בשופרסל שבהם הטכנולוגיה באה לידי ביטוי במלחמה אלה פעילות האונליין ופעילות המרכיבים החכמים בסניפים הפיזיים. "בשבוע הראשון", אמר, "אנשים רבים פחדו לצאת מהבית. פה עזרה הטכנולוגיה עם שני מתקני רובוטיקה, שהצליחו לעמוד על הרגליים בתוך זמן מאוד קצר. הם היו נדרשים הן כי אנשים לא רצו לצאת מהבית והן כי היו חסרים לנו עובדים. כמו כן, הרבה מאלה שבאו לסניפים הפיזיים בעוטף בשבועיים הראשונים של המלחמה רצו להיכנס ולצאת מהם הכי מהר שאפשר, כי היו אזעקות רבות. העגלות החכמות והקופות בשירות עצמי שיש לנו גם בשוטף סייעו בכך. בנוסף, היו לקוחות שלא הכירו את השירות הזה והתחילו להשתמש בו במלחמה".

הוא הוסיף כי "אנחנו משתמשים בלא מעט טכנולוגיות ומודלים של בינה מלאכותית, וגם הם סייעו לנו להתמודד עם המצב".

פרויקטים לטובת הציבור

בהמשך דיבר המנמ"ר על פרויקטים ששופרסל יזמה בזמן המלחמה – לטובת המדינה והציבור. "כך", אמר ורדי, "אנחנו מתנדבים עם חקלאים וקונים כל תוצרת חקלאית שהם מוכרים. הפסקנו לייבא מחו"ל מוצרים שמבוססים על חקלאות. לקוחות רבים ביקשו שנסמן אילו מוצרים מיוצרים אצל החקלאים הישראליים, ומערכות המידע סייעו לנו לעשות את זה".

פרויקט נוסף הוא סופרמרקט לטובת המפונים שנמצאים במלונות בים המלח, בנווה זוהר: "אין שם אף סופר. בנינו ב-48 שעות סופר על גלגלים עם מערכות ניידות, מבוססות סלולר. הצענו הנחות מטורפות, אנחנו מפסידים בכל יום שהסופר הזה עובד. קיבלנו תגובות חיוביות רבות", הוסיף.

משאית בסניף הנייד של שופרסל באזור המלונות בים המלח. צילום: יח"צ

"עוד פרויקט הוא עם מטה משפחות החטופים – בנינו באפס זמן פרויקט לייצור צמידים למען החזרתם, כאשר כל אחד מהצמידים עולה 10 שקלים וההכנסות הולכות לתרומה. ההוצאות שלנו על הפרויקט הזה הן עלינו, זאת התרומה שלנו. אנחנו 'מנדנדים' לחברות שעובדות אתנו לתרום על ידי רכישה של 100 צמידים. מדובר בתרומה צנועה, של 1,000 שקלים, אבל התרומות האלה מצטברות למיליונים, שאנחנו מעבירים למען החטופים ומשפחותיהם", ציין.

לסיכום אמר ורדי כי "הטכנולוגיה והחדשנות הן חלק מערכי הבסיס של שופרסל, והן הוכיחו ומוכיחות את עצמן במלחמה הנוכחית".