"התיקונים לחוק השב"כ – רעידת אדמה בתחום הגנת הפרטיות"

"התיקונים שהממשלה מקדמת לחוק השב"כ הם משמעותיים, ויקנו לשירות סמכויות רחבות היקף לקבלת מאגרי מידע ואישור לערוך חדירות וחיפושים סמויים במחשבים. כל זאת, עם מעט מאוד פיקוח. המדינה חייבת להתקין מנגנוני בקרה הדוקים בהרבה. אם התיקונים לחוק יאושרו כפי שהם, תהא זו רעידת אדמה בתחום הגנת הפרטיות, שתביא לבכייה לדורות", כך אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה.

ד"ר שוורץ אלטשולר, אחת המומחיות הבכירות בישראל בתחום המשפט והטכנולוגיה, התייחסה בדבריה לכך שתוך כדי המלחמה, השב"כ ומשרד ראש הממשלה מקדמים תיקון נרחב בחוק השב"כ. לפי תזכיר החוק שהופץ שלשום (ב'), הארגון יקבל לידיו גישה נרחבת למאגרי מידע שונים, ובמקרים חריגים הדבר ייעשה באישור ראש השב"כ, לאחר עדכון של ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה.

בהסבר שצורף לתיקון נכתב: "השינוי מבקש לתת מענה למציאות הטכנולוגית והחברתית הנוכחית והמתפתחת, שבה מידע הנחוץ לשירות לצורך מילוי תפקידיו, מצוי בעבר בעיקר בידי גופים ציבוריים, ובכלל זאת בידי חברות התקשורת, שהן ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת".

יאפשר מעקב אחרי אזרחי ישראל. חוק השב"כ אחרי התיקונים המוצעים בו. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק

"בלא ספק המלחמה מהווה תירוץ לתת דחיפות לעניין"

לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, "התזכיר לא קשור למלחמה, הוא קשור באופן חלקי ל'זנבות' הקורונה ולכלי של השב"כ שנחשף אז לציבור בשל המעקב אחר מגעים של חולים. אבל, בלא ספק המלחמה מהווה תירוץ לתת דחיפות לעניין, למרות שברור שהתזכיר הוכן כבר לפני זמן".

"צריך לזכור", אמרה ד"ר שוורץ אלטשולר, "שחקיקה כזאת עוברת בהליך שהוא דמוקרטי רק בחלקו, כי היא נדונה בוועדת החוץ והביטחון רוב הזמן בדלתיים סגורות, ואין באמת בירור ציבורי של העניין – מהם הצרכים? תרחישי הייחוס? מה הקשר בין היקף הסמכות והצרכים? הכל, הכל סודי".

לדבריה, "תיקון החוק עוסק בשלושה נושאים. הראשון – הסמכה לגישה להרבה מאוד מאגרי מידע, שכוללים מידע על האזרחים, בלא צו בית משפט. זאת העשרה מטורפת של ה'כלי' ושל מאגרי שב"כ. אף שלפי התזכיר אי אפשר לקחת מידע רגיש, ניתן לעשות זאת לגבי מידע על אמונות פוליטיות, דתיות ומידע על צנעת חיים אישיים, לרבות התנהגות והעדפות מיניות. ההיתר לעשות זאת, (מותנה בשאלה – י"ה) 'אם מדובר במידע שעלול לבסס חשש ממשי למעשים שלא כדין'. מהם אותם מעשים שלא כדין שבגללם צריך לדעת על הנטיה המינית שלי או למי הצבעתי בבחירות? ומי מפקח על זה?. עוד נכתב כי השב"כ יוכל לקבל גישה למידע ביומטרי 'על בסיס צורך פרטני'. מי יסתכל במאגר? מי יפריד בין רגיש ולא רגיש?".

הנושא השני בתיקון, הסבירה, "נודע להכשרת פעולות של חדירה סמויה למכשירים, עם תוכנות בסגנון פגסוס. אף שלפעמים יש בכך צורך – שזאת המקבילה הכי קרובה לפריצה למוח וללב שלנו. יש חשש עצום מפני ניצול לרעה של הכלי. הנושא השלישי, הוא כניסה לחומר מחשב כדי לשנות או לשבש אותו. גם זו סמכות מאוד קיצונית".

העדכון והתיקון של חוק השב"כ לאחר למעלה מ-20 שנה, צריכים להדיר שינה מעיני הציבור כולו. לשב"כ יש תפקיד חשוב של סיכול פגיעה בביטחון המדינה והגנה מפני פגיעה במוסדות המשטר הדמוקרטי. לשם כך הוא מקבל כלי מעקב עוצמתיים, שאם יופנו נגד אזרחים הם עלולים לפגוע בזכויות אדם, ובמשטר הדמוקרטי.… pic.twitter.com/OyoZtpUPXB

— האגודה לזכויות האזרח (@acrionline) December 12, 2023

"אפשר לשים יד על הכל"

"העולם התקדם, גם הטרור – וצריך כלים להתמודד עם המצב", ציינה ד"ר שוורץ אלטשולר, "אבל התפישה לגבי בקרות שצריך להפעיל ומגבלות לכוח העצום הזה – התקדמה גם היא. יש מעט מדי בקרות. אזכיר בעניין הפגסוס והמשטרה, כי אז גילינו עד כמה אין ערך לבקרות האלה לכנסת".

"זאת רעידת אדמה בתחום הגנת הפרטיות של אזרחי המדינה, גם אלה שאין להם מה להסתיר", סיכמה. "קבלת נתונים על הצבעה ועמדה פוליטית, על דפוסי גלישה – מאפשרת ללמוד על התחלה של מחלות או נטיה מינית. כך, אפשר לשים יד על הכל. ישראל הופכת לחצר האחורית הדיגיטלית של העולם, והפער בינינו לבין משפחת המדינות המתוקנות – מתעצם. לא מדובר פה על מעקב אחר אויב – אלא אחר אזרחי ישראל. ייתכן שכל הפעולות האלו נעשות על ידי השב"כ בשגרה גם היום. אבל אם כן – מדוע צריך את החוק הזה. ואם לא – זה מטריד מאוד מאוד".