"מפעלים צריכים לאמץ טכנולוגיות, כדי לענות על המחסור בכוח האדם"
מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק, אומרת שעוד בקורונה היה על ארגונים להידרש לסוגיה איך הם מחפים על צמצום גדול ופתאומי בכוח האדם באמצעות טכנולוגיות - ולא עשו זאת ● מה עושים עכשיו, כשהאתגר חזר - ובגדול?
"בקורונה, הייתה אמורה להידלק לנו – מנהלי הארגונים וקברניטי המשק – נורה אדומה. היה עלינו להבין מה עושים כשקבוצה גדולה של עובדים לא יכולה להגיע למפעל מסיבה זו או אחרת, בפתאומיות ובבת אחת. בגדול, לא ניצלנו את ההזדמנות הזאת ולא התחלנו להטמיע טכנולוגיות שמחפות על זה. מאחר שבעיות קטנות שלא מטופלות הולכות וגדלות בהמשך, נוצרה לארגונים ולמפעלים מתחילת המלחמה בעיה עצומה, לעתים – איך להתמודד עם המחסור בכוח אדם שנובע מהגיוס הנרחב למילואים בצו 8 ומהאתגרים האחרים שהמלחמה הביאה איתה", כך אמרה מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים.
שוורץ דיברה בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') תחת הכותרת "רציפות תפקודית של שרשראות אספקה בעולם התעשייה החכמה". את המפגש הווירטואלי הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט.
"יש כיום מחסור של 135 אלף עובדים בישראל, שחלקו תוצאה של המלחמה – העדרם של העובדים הפלסטינים וחלק מהעובדים הזרים, וחלקו הוא המשך של המחסור שהיה לפניה", אמרה שוורץ. "בואו נודה בזה – המשק זקוק למספר העובדים הזה עכשיו, ואי אפשר לענות על הדרישה הזאת בפרק זמן כה קצר. הפתרון הוא הטמעת טכנולוגיות. כל מפעל וחברה צריך.כה להטמיע טכנולוגיות שיחפו על המחסור בעובדים ויפחיתו משמעותית את מספרם".
שוורץ הזכירה מסמך שהוציא איגוד ההיי-טק בחודש שעבר, שממליץ לחברות יצרניות כיצד להיערך לאתגרי הרציפות התפקודית וניהול הסיכונים שלהם שעלולים להיווצר, או שכבר נוצרו, כתוצאה מהמלחמה. המסמך כולל המלצות למענה על האתגרים הבאים: לוגיסטיקה, מכירות, רכש ומלאים; כוח אדם; חשמל, אנרגיה ומים; ובטיחות, ביטחון וסייבר. בין שורת ההמלצות: שמירה על רמת מלאים מרבית של חומרי גלם, בדגש על כאלה שהם קריטיים וחומרים מיובאים; ביזור מלאים במחסנים שונים, רחוקים זה מזה ככל הניתן; הכנת תוכנית להמשכיות עסקית מול לקוחות, ספקים ומשקיעים; עבודה במשמרות ארוכות; הכשרת צוותי עבודה מקבילים; בדיקת מערכי גיבוי של אנרגיה, בדגש על חשמל; הצטיידות בתקשורת לוויינית בלתי אמצעית ובדיקתה; שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון במקום שבו פועל המפעל; גיבוי מערכי אבטחה באתר וחיבור למערכי אבטחה באזורי תעשייה משותפים; הגברת תרגולות התמודדות עם אירועי חירום; יצירת מערכי גיבוי וצוותי חירום מקומיים; ובחינת עמידות מערכות הייצור במתקפות סייבר.
תגובות
(0)