טיקטוק סירבה לפרסם מודעות שקראו לשחרור החטופים הישראלים

טיקטוק (TikTok) – פלטפורמת המדיה החברתית הפופולרית שבבעלות חברת בייטדאנס (ByteDance) הסינית – הסתבכה באחרונה במחלוקת סביב מדיניות ניהול התוכן שלה, בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני בכלל ומלחמת ישראל-חמאס בפרט. מבקרים רבים, ביניהם אף פוליטיקאים אמריקנים, האשימו את טיקטוק ובייטדאנס בהטיה בטיפול בתכנים הקשורים לסכסוך, ולא בכזו שמקדמת אינטרסים והסברה ישראלית, אלא להיפך. הפלטפורמה נחשדה כמחבלת במכוון בחשיפת תכנים פרו-ישראליים מחד, אך כמחזקת תכנים פרו-פלסטינים מאידך, אבל כעת היא הגדישה את הסאה כשסירבה, לפחות לפי טענות מטעם מטה משפחות החטופים והנעדרים, לפרסם מודעות שלו בנושא הכל כך טעון ונורא, שבסך הכל קראו לשחרור החטופים.

איש הפרסום יוסי לובטון, מהמטה צוטט בתחקיר של פוקס ניוז שם טען כי מספר שבועות אחרי אירועי הדמים והטבח של ה-7 באוקטובר,] המטה פנה לטיקטוק בבקשה לפרסם בה מודעה שמקדמת את שחרור החטופים, אך "נאמר לנו שלפי המדיניות שלהם איננו יכולים להציג קמפיינים (של המטה – ג"פ) בתשלום, משום שהם נחשבים לפוליטיים או גרפיים מדי".

לדבריו, "הם אמרו לנו שמדובר במדיניות חד משמעית המיושמת הן לגבי הצד הישראלי והן לגבי הצד האחר". לפיכך, לדברי לובטון, "התחלנו להציג את הקמפיין הממומן בפייסבוק ובגוגל במקום".

מה טוענת טיקטוק?

בכתבה של פוקס ניוז סופר על המערכה הסזיפית העולמית שבה פתחו משפחות החטופים למען שחרור יקיריהם. לדברי פוקס ניוז, בעוד שרשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם שבבעלות מטא קיבלו את המודעות הללו, טיקטוק סירבה לפרסמן וראתה בהן מודעות "פוליטיות מדי". עם זאת, לטענת הכתבה, טיקטוק כן קיבלה קמפיינים המדגישים את מצוקתם של ילדים פלסטינים בעזה.

הכתבה הציגה תזכיר פנימי שכתב עובד בכיר בטיקטוק ישראל, שחשף מדיניות לא שוויונית כלפי הקמפיינים ההומניטריים של משפחות ישראליות, בהשוואה לכאלו שמקורם בקבוצות פרו-פלסטיניות. התזכיר גם הצביע על גישה מוטה לתוכן משתמשים כשהוא אלים ומסית. דובר טיקטוק הכחיש בפני פוקס ניוז את ההאשמות הללו, וקבע שמדיניות הפרסום של החברה מיושמת באופן שווה על כל המודעות. הוא הוסיף ואמר שבחברה משקיעים רבות בהכשרת מנטרי התוכן ופועלם.

בתזכיר אף צוין שבזמן שאכן נעשו מאמצים להסיר פוסטים אנטישמיים ומידע שגוי על ישראל, עובדים רבים, במיוחד אלו ביחידת האמון והבטיחות בחברה, הביעו תמיכה בתנועות קיצוניות אנטי-ישראליות, והדבר יצר בנוסף לכל סביבה עוינת לעובדים יהודים וישראלים בחברה. בכתבה הוזכר גם צלם פלסטיני בשם סלאח אל-ג'פאראווי, שלפי הטענות שיתף תכנים אלימים ומטרידים, אבל שהחשבון שלו הורשה להישאר מקוון בטיקטוק, בזמן שהושעה באינסטגרם.

כבר בזמן שלטונו החלה דרישת ממשל להחרים את טיקטוק בארה"ב. דונלד טראמפ. צילום: BigStock

האם התוכן הפרו-פלסטיני מקודם כדי לפגוע בארה"ב?

יצוין כי באמצע נובמבר, עקב טענות להטייה פרו-פלסטינית, טיקטוק הצהירה שאלגוריתם ההמלצות שלה אינו 'נוקט צד', ויש לו אמצעים קפדניים למניעת מניפולציות תוכן, כך לפי דיווח של Techcrunch.

החברה פרסמה אז פוסט בבלוג שלה, תחת הכותרת "האמת על האשטאגים והתכנים של טיקטוק במהלך מלחמת ישראל-חמאס", ובו כתבה למעשה שהאשמות נגדה שקריות. בפוסט צוין כי "קל לבחור האשטאגים כדי לתמוך בנרטיב שקרי על הפלטפורמה". בנוסף הסבירה טיקטוק בפוסט כי היא נוקטת בפעולות יזומות כדי להילחם במידע שגוי ובתוכן מלא שנאה בפלטפורמה שלה.

במקביל, מכתב פתוח שפורסם בנושא ושנחתם על ידי מספר יוצרי טיקטוק יהודים, האשים את הפלטפורמה בכך שלא הצליחה למתן את הטענות האנטישמיות שהופצו בה מאז אירועי השבת השחורה ופרוץ המלחמה, ובמקביל שפוסטים של יוצרים יהודים בנושא ישראל אינם זוכים בה לחשיפה ראויה ובמכוון, כקו ניהולי שמתווה בייטדאנס. טענה דומה, כזכור, השמיע למשל היוצר הישראלי-יהודי דני בולר, המכונה Ask Dani, שנטש את טיקטוק באחרונה אחרי שלדבריו נתקל בתופעה המטרידה.

מעניין לציין כי טיקטוק "רמזה" בפוסט שלה מנובמבר כי הטענות על הטיה סביב מלחמת ישראל-חמאס מקורן בעיקר בפוליטיקאים אמריקנים שחידשו את מאמצי החרמת האפליקציה בארה"ב – מאמצים שנמשכים כבר שנים ואף שחצו הנהגות ומפלגות.

פוליטיקאים אמריקנים טענו מנגד שהפופולריות של תוכן פרו-פלסטיני ניכרת, לכאורה, באופן מובהק ברשת החברתית של סרטוני הווידיאו הקצרצרים, ושהחברה מאפשרת ואף מזינה אותה.

במכתב גלוי שפורסם בידי הסנאטור הרפובליקן  ג'וש האולי, צוין למשל כי זרימת התוכן הביקורתי על ישראל נעשית, בין השאר, כדי לנקום באמריקנים. כוונת האולי הייתה שהחברה הסינית – שכבר בזמנו של ממשל דונלד טראמפ הצטוותה למכור את טיקטוק כדי להמשיך לפעול בארה"ב בעבר, ושנחשדה כמקדמת ריגול אחרי משתמשים אמריקנים שלה לטובת סין – מאפשרת ליותר תוכן פרו-פלסטיני "לחגוג" בטיקטוק, בין השאר בשל הסכסוך הארוך שלה עם ארה"ב.

נראה הרבה פחות בטיקטוק. ההאשטג standwithIsrael#. צילום: לכידת מסך מטיקטוק

הכל עניין של תפישה?

בפוסט של טיקטוק הוסבר בזמנו על מה שהחברה התייחסה אליו כאל טעות בהצגת המציאות לאשורה, ונכתב כי "מספר הסרטונים המשויכים להאשטאג, לבדו, אינו מספק הקשר מספיק. לדוגמה, ההאשטאג standwithIsrael# עשוי להיות משויך לפחות סרטונים מ-freePalestine#, אבל יש לו 68% יותר צפיות לסרטון בארה"ב, מה שאומר שיותר אנשים רואים את התוכן. וכן, חלק מההאשטאגים חדשים יותר (למשל standwithIsrael#), בעוד שאחרים ותיקים בהרבה (למשל freePalestine#)". היא המשיכה והבהירה כי "הרוב המכריע (9 מתוך 10) של הסרטונים שתויגו ב-standwithIsrael# פורסמו ב-30 הימים האחרונים בארה"ב", לכן, לדבריה, "צפוי הבדל בצפיות ובפוסטים".

בהמשך נכתב בפוסט גם כי "למען האמת, טיקטוק הסירה 100% מהתוכן האנטישמי או המכחיש שואה, ונלחמה באנטישמיות מקוונת שדווח עליה לערוץ השותפים שלנו בקהילה בשנה שעברה. זה בנוסף למאמצים היזומים שלנו לזהות ולהסיר דברי שטנה לפני שהם מדווחים". החברה הבהירה על מה שלטענתה המשתמשים אינם רואים והוא ש-"בתשע פעמים מתוך עשר, טיקטוק מסירה דברי שטנה לפני שהם מדווחים".

אלא שמבקרי טיקטוק ממשיכים וקובעים שתוכן פרו-פלסטיני הופיע בגלוי בפלטפורמה, ושתכנים תחת האשטגים כמו freepalestine# זכו בחשיפה עצומה בטיקטוק, כמו למשל ההשאטג הקורא לשחרור פלסטין שלפי דיווח של Vice מאמצע החודש הנוכחי קיבל עד אז כ-30 מיליארדי צפיות.

מבקריה של טיקטוק טענו וטוענים שמדובר בעדות להטיה המובנית בפלטפורמה ומאמינים שהיא אכן מקדמת במכוון תוכן פרו-פלסטיני על פני תוכן פרו-ישראלי, והסירוב לפרסם את מודעת מטה החטופים הישראלי רק מחזקת סברה זו.