"ה-Low-Code – כלי חשוב ועוצמתי בארגז של כל מערך IT"

אחת המערכות שבלטו בימים הראשונים של המלחמה היא מערכת הבריאות – בגלל מספר הנפגעים הרב בטבח של ה-7 באוקטובר, המספר הרב של המפונים והצורך לתת להם שירותי בריאות במקומות שאליהם הם פונו. מכבי שירותי בריאות היא הארגון השני בגודלו במדינה במגזר זה, ומשום כך, חלק ניכר מהעומס הזה הוטל עליה. קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת הטכנולוגיות במכבי, דיבר בוובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב'), על פיתוח היישומים, בפרט בימים הראשונים של המלחמה – כדי לתת את הטיפול המיטבי. את הוובינר הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת הטכנולוגיות במכבי שירותי בריאות. צילום: גיא חמוי

לדברי כץ, "אנחנו עוסקים בפיתוח מהיר של יישומים בשגרה וגם בחירום. היקף הפיתוח התעצם עוד יותר בעקבות המלחמה, כי לצערנו, נקלענו למצב חדש, של ריבוי דרישות בזמן קצר מאוד. זאת, במקביל לאילוצים כגון עובדים מגויסים למילואים. בימים שלאחר השבת הארורה של ה-7 באוקטובר, החטיבה בראשותי נכנסה למצב חירום, לטובת טיפול דיגיטלי במפונים, במתגוררים ביישובי קו העימות בצפון ובדרום הארץ, ובכלל מבוטחי מכבי. נדרשנו להעלות הילוך, על מנת לענות לדרישות שנוצרו בן לילה. מאז תחילת המלחמה אנחנו עובדים בלא הפסקה על מנת להמשיך ולספק שירותים רפואיים, ולהעניק תמיכה רפואית ונפשית לכל המטופלים שלנו. כלי ה-Low-Code סייעו לנו בכך. מדובר במערך חשוב ועוצמתי, שצריך להיות בארגז הכלים של כל מערך IT בארגונים".

כץ דיבר יחד עם מורן סימון, מנהלת יחידת מנהלי פרויקטים במערך הדיגיטל והדאטה בחטיבה הטכנולוגית במכבי. היא ציינה כי "הגדרנו את מתודולוגיות העבודה ובחנו איך ניגשים לכל קוד עסקי. אם בחרנו ליישם אותו ב-Low-Code, הבטנו עליו כעל מערכת לכל דבר, עם כל הסטנדרטים, הבדיקות, הניטור וההכנסה לייצור".

מורן סימון, מנהלת יחידת מנהלי פרויקטים במערך הדיגיטל והדאטה בחטיבה הטכנולוגית במכבי שירותי בריאות. צילום: יח"צ

סימון וכץ אמרו כי "לאחר ה-7 באוקטובר, היו 120 אלף מפונים לערך, כאשר שליש מהם חברי מכבי. נדרשנו למענה כולל, תוך שמירת הרצף הטיפולי של המבוטחים. משרד הבריאות העביר את נתוני המפונים ונדרשנו להבין מה עושים איתם, איך הופכים את הנתונים לכלי עבודה. יחד עם אנשי קבוצת אמן, הקמנו בתוך חמישה ימים מערכת מבוססת אאוט סיסטמס, שקולטת את פרטי המפונים ומאפשרת לעובדי מכבי במחוזות השונים לעקוב אחרי הטיפול, ובכך ליצור רצף טיפולי. הפיתוח היה גם חסכוני במשאבי כוח אדם – הוא בוצע על ידי שני מפתחים ומנהל פרויקט".

השניים אף הציגו פתרון שעונה מרחוק לפניות מטופלים שיש להם בעיות בעור, שפותח במהירות. "נדרשנו לפתח מענה מהיר", ציינו. "ערכנו זאת בשלבים: גיבוש היעדים העסקיים והטכנולוגיים; חיפוש ובחירת הטכנולוגיה המותאמת לענן ולקרקע, לאון-פרם; בניית מתודולוגית פיתוח; והטמעה עד אחרון העובדים בחטיבה. הטכנולוגיה שבחרנו בה היא זו של אאוט סיסטמס. בנינו מתודולוגיה למיפוי המערכות ולהליך הפיתוח, כאשר לנגד עינינו עמדה המטרה לעשות את זה כמה שיותר מהר. בשלב האחרון, של ההטמעה, היינו עדים למחויבות של כלל עובדי החטיבה, כולל של ההנהלה, וכך הקמנו 'גילדת' מפתחי Low-Code וערכנו להם הכשרות. בנינו פתרון מהיר ואיכותי עבור שלושה מיליון חברי מכבי – בארבעה חודשים".

כץ סיכם באומרו כי "ה-Low-Code אמנם לא מתאים לכל פיתוח, כי לעתים הוא מורכב, אבל אני ממליץ לארגונים להגדיר את הקריטריונים המתאימים בעבורם ולבחון את השימוש ב-Low-Code – ובכך להעצים את יכולות הארגון. יש לזכור שגם על פיתוחים באופן זה יש להחיל את כל הכללים הסטנדרטיים – ארכיטקטורה, בדיקות, ניטורים, DevOps ועוד. במקרים רבים, ה-Low-Code מסייע בהיבטי עלויות וקיצור משמעותי בזמני ההגעה לשוק, עם החזר השקעה (ROI) מהיר".