הקרן שמנציחה את ראש מועצת שער הנגב באמצעות סיוע ליוזמות טק

בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר נרצח בכפר עזה אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש מועצת שער הנגב. כחלק מההנצחה שלו הוקמה קרן אופיר, שמעניקה סיוע חירום ליזמים טכנולוגיים בתחומים שונים, שנמצאים בראשית דרכם.

את הקרן הקימו עמותת מטע וקרן יק"א של הברון רוטשילד. מטע הוקמה על ידי יוצאי הקריה למחקר גרעיני (הקמ"ג) עוד בשנות ה-80, במטרה להביא תעשיות מחקר מתקדמות לנגב, ולהעביר את הידע שהצטבר בקמ"ג לטובת התעשייה הישראלית. כיום היא מקדמת פרויקטים, יזמויות וחברות היי-טק בנגב. מי שהיה יו"ר העמותה עד לתחילת החודש וכיום הוא פעיל בה הוא גדעון שביט, לשעבר מנהל בקמ"ג.

שביט עבד במשך שנים רבות בקריה למחקר גרעיני, בתפקידים שונים: מנהל כספים, מנכ"ל החברה הבת רותם תעשיות ובתפקידו האחרון כמנהל קשרי חוץ של הוועדה לאנרגיה אטומית. בראיון לאנשים מחשבים הוא מספר כיצד הקימה קרן אופיר, בעזרת תרומה מיהודי משווייץ, חממה טכנולוגית ליד קמ"ג בניגוד לכל הציפיות, איך היא מסייעת ליזמויות היי-טק וטכנולוגיה, ומהם האתגרים שלה.

אופיר ליבשטיין ז"ל. צילום: דוברות נשיא המדינה

מה עושה קרן אופיר?
"מיד לאחר שאופיר ליבשטיין ז"ל נרצח, החלטנו להקים קרן לזכרו. הקרן תומכת ביזמים בראשית דרכם, בעיקר מעוטף עזה, על ידי מתן מענקים ראשוניים, כדי שיוכלו להתחיל לעבוד. עד כה הענקנו מענקים לשבעה יזמים בתחומים שונים משער הנגב, שדרות, ניר עם, כפר עזה וזיקים. הפעילות הזו היא בנוסף לפעילות של מטע, שגם היא מקדמת, למעשה, את החזון של ליבשטיין ז"ל".

מהם תחומי הפעילות שקרן אופיר משקיעה בהם?
"אין לנו תחום מסוים, כל עוד הוא יהיה טכנולוגי, שיש לו היתכנות והוא חייב להיות בנגב. אנחנו לא משקיעים במיזמים חברתיים".

מהן המטרות של עמותת מטע, שהיית היו"ר שלה ושהיא ממקימי קרן אופיר?
"העמותה פועלת בנגב כבר שנים רבות, ובין היתר פעלה להקמת פארק תעשיות, שהוקם ליד דימונה בזכות תרומה שהשיג היזם אלי אלאלוף, אז שליח קרן היסוד בשווייץ ולימים חבר כנסת. הפארק קיים עד היום ודמי השכירות ממנו מוחזרים לקהילה על ידי סיוע לחברות היי-טק וסטארט-אפים. בעמותה יש 11 חברים, כולם בכירים מתנדבים שעושים עבודה נהדרת, בהם יגאל ארליך, לשעבר המדען הראשי, ואלי אברמוב, לשעבר משנה למנכ"ל אדמה".

למה דווקא ליד הקריה למחקר גרעיני?
"הכוונה היא לקחת את הידע שהצטבר בקמ"ג וברותם תעשיות ולתת אותו לתעשייה, בתחומים שיש להם עדיפות בנגב. נכון שכאשר אלאלוף השיג תרומה למבנה גדול בדימונה, הרבה אנשים היו סקפטיים לגבי היכולת לקיים היי-טק באזור. כיום, 90% מהמבנה מאוכלסים. אנחנו גם רוצים לקדם את החזון של ליבשטיין ז"ל ולהקים פארק חדשנות ליד שדרות ומרכזים דומים בנגב".

גדעון שביט. צילום: עמותת מטע

באילו חברות השקעתם עד כה?
"השקענו בכמה חברות, בהן זוטה קור (Zuta Core), שמתפתחת טכנולוגיות לחיסכון באנרגיה בדאטה סנטרים וממוקמת בשדרות, דוטס (Dots), לסיוע לחקלאים לדישון אופטימלי במדידה על ידי חיישנים וגרין איי (Green (Eye, שפיתחה טכנולוגיה לריסוס אופטימלי של השדות לאחר מיפוי שמבוצע על ידי רחפנים".

האם אתם גם פעילים במגזר הבדואי?
"כן. מימנו, יחד עם ICL, קרן יקא וקרן מיראז', שלושה מחזורים של אקסלרטורים לקהילה הבדואית. תוכניות ההאצה האלה זוכות להצלחה בלתי רגילה, ובקרוב נפתח מחזור רביעי. כמו כן, סייענו למיזם בשם 19 בנגב, שהוקם על ידי היזמית חנה רדו".

עד כמה המצב של ההיי-טק בנגב קריטי, לאור המלחמה?
"אין ספק שזה מצב מאתגר מאוד, כי יש לא מעט סטארט-אפים שערב המלחמה היו ממש בראשית דרכם. המלחמה קטעה את הכול, ואין להם אפשרות להמשיך. יש מענקים וסיוע ממשלתי, אבל המסלולים שלהם לא תמיד מתאימים לאותן חברות כעת. אולם, אני אופטימי, כי אני סבור שעכשיו אנשים יבינו שאת הנגב חייבים לפתח באופן מיידי, ותהיינה הרבה סיבות למשקיעים לבוא לחבל הארץ הזה, בגלל תנופת הפיתוח.

אני קורא למשקיעים, אנשי חזון וחברות היי-טק מחוץ לפריפריה להצטרף לפעילות העמותה ולתרום לקרן. מעבר לעניין הכלכלי, זו הזדמנות לחברות ההיי-טק לתרום לחיזוק הנגב בכלל ועוטף עזה בפרט, לתרום לתעסוקה של מאות עובדים ולקדם את השוויון במעגלי השפעה רבים".