"המגזר האקדמי נמצא בתחילת המסע לענן – זה הדרגתי, אבל קורה"

"אנחנו עובדים עם שתי הזכייניות של נימבוס, מכרז מחשוב הענן הממשלתי – גוגל קלאוד ו-AWS. במקביל, בשל החופש האקדמי, אנחנו עובדים גם עם העננים של מיקרוסופט ואורקל. מדובר בהתמודדות: לא פשוט לעבוד עם ארבעה עננים שונים, אבל אנחנו עושים את זה, והפוטנציאל הוא גדול. המגזר האקדמי נמצא באופן יחסי רק בתחילת המסע לענן – זה הדרגתי, אבל זה קורה", כך אמר נתי אברהמי, מנכ"ל מחב"א, מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי.

אברהמי דיבר ב-וובינר בנושא Cloud & Data Access (גישה לענן ולדאטה), שנערך היום (ד'), ביוזמת אנשים ומחשבים ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

מחב"א, ציין אברהמי, "הוא גוף בבעלות גופי האקדמיה בישראל, שמספק למוסדות להשכלה גבוהה בארץ ולכל המגזר האקדמי, וכן לגופים ציבוריים, שירותים מגוונים, שכוללים: תשתיות תקשורת ומחשוב, שירותי מידע דיגיטלי, יישומים ואפליקציות, וטכנולוגיות למידה". לדבריו, "מחב"א מתמקד ביצירת יתרון לגודל בעולמות ה-IT, עם רכש ותפעול אחודים. זאת, כדי להשיג גמישות, התייעלות, איגום משאבים, חיסכון כספי ושימור ידע – ולספק ערך משמעותי למוסדות להשכלה גבוהה".

"הלקוחות שלנו הם 184 אלף סטודנטים, 25 אלף אנשי סגל אקדמי, תשע אוניברסיטאות ציבוריות ואוניברסיטת רייכמן, ויותר מ-50 מכללות", הוסיף אברהמי.

"למחב"א", אמר המנכ"ל, "יש כמה תחומי עיסוק: בכל הקשור למערכות מידע, אנחנו מהווים ספק אינטרנט (ISP) לאקדמיה, עם מאפיינים מיוחדים. אנחנו פועלים רבות בעולמות תשתיות הענן ואבטחת המידע, יש לנו ניהול מרכזי לעולמות VMware ומיקרוסופט, ומערכות חוצות ארגונים, כגון פורטל מחקרי. עוד אנחנו עובדים מול ספריות ומאגרי מידע מחקריים באקדמיה. בישראל רואים אור מדי שנה 19 אלף מחקרים ואנחנו מנהלים את הקשר מול המוציאים לאור. כמו כן, יש לנו מרכז ידע על טכנולוגיות למידה, שפועל לקידום השימוש בטכנולוגיות הוראה ולמידה במוסדות להשכלה גבוהה".

"הענן משרת באקדמיה הן את המחקר והן את המנהלה"

אברהמי ציין כי "יש לאקדמיה שני תפקידים: מחקר ולמידה. קיימים שני מושגים שמשפיעים על הפעילות שלנו: חופש אקדמי וקשרים בין לאומיים. בשם החופש האקדמי, אנחנו מתפזרים על פני עננים שונים".

הוא הוסיף ש-"הענן באקדמיה משרת שני עולמות: העולם המחקרי, עם אלפי חוקרים שמשתמשים במשאבי מחשוב לעבודתם, בקרקע או בענן, ואנחנו מסייעים להם, וזה המנהלתי. אוניברסיטה היא 'עיר' לכל דבר, ואנחנו מנסים לעשות אותה חכמה, עם שורת מערכות IT".

"מאחר שאנחנו עובדים עם השלוחות הישראליות של כל ארבע ענקיות הענן, אנחנו נעזרים באינטגרטורים", אמר אברהמי. "המצב מצריך אותנו להתמודדות: למשל, האם להקים הלפדסק שיתמוך בחוקרים בכל ארבעת העננים? כאמור, העבודה עם ארבעה עננים שונים היא אתגר לא פשוט".

כך, ציין, "אנחנו מסייעים לחוקר.ת המתלבט.ת כיצד לנצל נכון את כספי המחקר – האם להקים מרכז מחשב און-פרם או להגר לענן. לצד זה, אנחנו מעניקים סיוע מקצועי בתחום. עוד אנחנו עוזרים לגופי האקדמיה בהיבטי התקציב והבקרה התקציבית. האוניברסיטאות הן גופים מתוקצבים, שניצבים מול איום קיצוץ. אנחנו מנהלים למאות חוקרים מעין 'חשבון בנק', בכל הקשור לניצול יעיל של תקציביהם ובקרה עליהם. גם זה אתגר – מה עושים כאשר החוקר נמצא באמצע המחקר ונגמר לו התקציב? זו דילמה".

"נמשיך לסייע לעשייה האקדמית החשובה, שתורמת לכלכלה"

נושא נוסף שאברהמי התייחס אליו הוא אבטחת המידע. "הסוגייה הזאת נמצאת באופן קבוע ברקע העבודה של מחב"א", אמר. "המרכז מחובר לגופי האקדמיה, לחברות מהתעשייה ולקשרים הבינלאומיים שיש לו. באמצע, אנחנו מטפלים במידע רגיש, שיש להגן עליו בענן".

"תחום פעילות נוסף הוא HPC – מחשבים עתירי ביצועים, מחשבי על", הוסיף. "אנחנו חברים בשני ארגונים בינלאומיים שיש להם מחשבי על ומאפשרים לחוקרים להריץ עליהם את נתוני המחקרים שלהם".

לסיכום הוא אמר ש-"כדי להנגיש את הענן לגופי האקדמיה, אנחנו נעזרים בגופים תעשייתיים, ושמחים להעמיק עמם את שיתופי הפעולה. נמשיך לסייע לגופים שאנחנו עובדים מולם, כדי לתרום לעשייה האקדמית החשובה, שתורמת לכלכלת ישראל".