בגלל מעקב אחר גולשים במצב גלישה בסתר: גוגל תשלם 5 מיליארד ד'

גוגל חתמה על הסכם ראשוני ליישוב תביעה ייצוגית, בטענה שהיא עקבה, לכאורה, אחרי מיליוני משתמשים במצב "גלישה בסתר" (Incognito) – מצב שבו מתאפשרת גלישה פרטית וחשאית, לכאורה, בדפדפן כרום שלה. התביעה, שהוגשה במקור ב-2020, האשימה את גוגל ב"הונאה מכוונת" של משתמשים, ובכך שאפשר שהחברה הפרה את חוקי האזנות הסתר הפדרליים ואת חוקי הפרטיות של קליפורניה.

הסיבה לקובלנה – שאף הוכחה במהלך קדם משפטי, כשהתביעה הציגה מיילים פנימיים שהדגימו זאת – הייתה ששירותי Analytics ו-Ad Manager של החברה המשיכו לעקוב אחר פעילות המשתמשים, גם כשהם פעלו תחת הגדרת מצב "גלישה בסתר", תוך איסוף נתונים שמטרתו הייתה מדידת תעבורת אינטרנט ופרסום ממוקד למשתמשים. פרקטיקה זו, טענו התובעים, הפכה את גוגל ל"מאגר מידע בלתי ניתן למתן דין וחשבון", תוך איסוף פרטים אינטימיים על חייהם, תחומי העניין וההתנהגות המקוונת של הגולשים.

התביעה דרשה פיצויים בגובה של לפחות 5,000 דולר לגולש לכלל כמיליון התובעים שמאחוריה, והסכום הזה הסתכם לכ-5 מיליארד דולר, שאותם עתידה הענקית ממאונטיין וויו לשלם לקובלים – אנשים ששירותי Google Analytics או Ad Manager של החברה עקבו אחריהם גם כשהיו במצב גלישה פרטית, וכשכלל לא היו מחוברים לחשבון הגוגל שלהם.

לפי דיווחים במדיה העולמית, גוגל הסכימה כעת ליישב את תביעת הפרטיות הצרכנית הזו, אך יצוין כי הפשרה הראשונית המדווחת מגיעה שבועות ספורים בלבד לאחר שניסיון של גוגל לבטל את התיק – נדחה. השופטת איבון גונזלס רוג'רס הטילה ספק במדיניות הפרטיות של גוגל ובהצהרותיה מהעבר ומצאה אי בהירות לגבי מגבלות איסוף נתונים במצב גלישה בסתר. מסתמן כי עקב גישתה של גונזלס רוג'רס, ענקית החיפוש והטכנולוגיה הבינה כי מוטב לה להשיג פשרה מאשר להמשיך להיאבק על חפותה המוחלטת. על פי הדיווחים, השופטת המחוזית של ארה"ב קיבלה החלטה לעצור את המשפט בתובענה הייצוגית המוצעת הממשמש ובא, שעתיד היה להיפתח ב-5 בפברואר 2024. מהלך זה הגיע בעקבות חשיפת עורכי הדין המייצגים הן את גוגל והן את הצרכנים המעורבים כי הגיעו להסדר ראשוני שייתר את התכנסות בית המשפט.

.@Google agrees to settle lawsuit accusing it of wrongly tracking Chrome incognito users.

Move comes a few months after judge rejected @Google request for summary judgment: https://t.co/gc3UcDz0sY pic.twitter.com/EL9b5dWfel

— Wendy Davis (@wendyndavis) December 27, 2023

בהיעדר רגולציה ראויה בארה"ב – קרבות בדמות תביעות ייצוגיות

נזכיר כי גוגל מעורבת עד שצוואר במאבקים משפטיים לא פשוטים, שבחלקם היא כבר הוכרעה, אך ממתינה לגזר דינה.

כך למשל, מוקדם יותר החודש נודע כי החברה תשלם 700 מיליון ד' כפשרה במשפט מול הרשויות, עקב תביעת ההגבלים העסקיים שהגישו נגד גוגל מרבית מדינות ארה"ב, בגין האופן שבו היא מנהלת את חנותה, ה-Play Store.

גוגל הפסידה גם בעוד מאבק משפטי קריטי סביב האופי של ניהול חנותה האפליקציות לאנדרואיד שלה, שהענקית ניהלה מול מפתחת המשחקים אפיק גיימס (Epic Games). חבר המושבעים שישב במשפט אשר נערך בסן פרנסיסקו נזקק למספר שעות כדי לדון בהכרעה, ובסופם הוא החליט שהחנות של גוגל, שהיא מעין שוק דיגיטלי ליישומי אנדרואיד, מהווה מונופול בלתי חוקי, וזאת לפי רישומי בית המשפט שפורסמו. כך קרה ש-אפיק – חברת המשחקים אשר עומדת מאחורי הכותר המאוד מצליח פורטנייט (Fortnite), ושהפסידה במאבק דומה מול המתחרה אפל – ניצחה את גוגל הענקית בתום סכסוך משפטי מורכב שנמשך שלוש שנים. אך גוגל מתכוננת כנראה לערער על פסיקה זו. אם גם לאחר הערעור הפסיקה תישאר על כנה, מדובר בתקדים משפטי שעתיד לשנות את הדרך שבה גוגל מנהלת את חנותה.

זכתה. אפיק גיימס במשפטה מול גוגל. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: שאטרסטוק

אם נשוב לפשרה בתביעה הייצוגית בנושא הגלישה בסתר – תביעה זו מייצגת מגמה הולכת וגוברת של תובענות ייצוגיות המוגשות נגד חברות טכנולוגיה גדולות, על רקע חששות להפרות פרטיות, בהיעדר חוק פרטיות נתונים פדרלי מקיף בארצות הברית.

בשנים האחרונות גוגל עמדה בפני פשרות דומות בגין גישה לא מורשית לנתוני משתמשים, ביניהן תשלום של 23 מיליון דולר כפיצוי על גישה של צד שלישי לנתוני החיפוש שלה, ב-2022. חברות אחרות גם הן נאלצו לפצות משתמשים מסיבות דומות. כך למשל אשתקד שילמה מטא פיצויים בגובה 725 מיליון דולר, בגין הטיפול שלה בפרטי משתמשים, והפרת פרטיותם.

תיק המעקב במצב "גלישה בסתר" מדגיש את הפער המובנה הקיים בין ציפיות המשתמשים לפרטיות, לבין המציאות של שיטות איסוף נתונים בעידן הדיגיטלי. ההסדר שגוגל אמורה לאמץ מול התובעים כעת מבטיח להם פיצוי כספי, ובנוסף הוא גם מדגיש את הצורך ברגולציה ברורה יותר ואכיפה מחמירה יותר בארה"ב של נושא הזכות לפרטיות של המשתמשים בשירותי ענקיות הטק – משמע, רוב התושבים במדינה. באירופה, למשל, כבר חלים חוקי פרטיות נוקשים בהרבה, כולל תקנות ה-GDPR הוותיקות, ולצידן החוקים החדשים של האיחוד, תקנות ה-DSA וה-DMA, שהתקבלו ביבשת בשנת 2022, ושכבר מסבכות חברות בשלל קשיים רגולטוריים, שחלק מהם עוסק בפרטיות המשתמשים.

גוגל ועורכי הדין מטעם הצרכנים (הגולשים) לא הגיבו לתקשורת העולמית בנוגע לפרשה ולמשפט. מעניין עם זאת לציין כי לפני שנתיים בדיוק, אמר דובר גוגל, חוסה קסטניידה, בנוגע לתביעה זו, שכפי שניתן לקרוא בהודעה המוצגת בעת הפעלת מצב גלישה בסתר, פעילויות מקוונות יכולות להיות גלויות לאתרים שבהן הם מתבצעות. הוא הסביר שהתכונה המוצעת מונעת רק שמירת מידע מסוים בדפדפן, כגון קובצי Cookie והיסטוריית גלישה. עם זאת, ניכר שבית המשפט לא עמד לאמץ גישה זו של הנתבעת שעתידה, ככל הנראה, לפצות את התובעים בדיוק באותו סכום שהללו תבעו – משמע, להודות בעקיפין במעל, ולקחת עליו אחריות מלאה.