מגמות בתחום הערים החכמות – ויישומן בעיר מרכזית במדינה

הערים החכמות הן תחום, שלא לומר מילת באזזז, שנמצא (או נמצאת) אתנו כבר הרבה מאוד זמן. נכון שפחות שומעים על התחום הזה באחרונה, בוודאי שלא כמו לפני כמה שנים, אבל פרויקטים רבים של ערים חכמות נמשכים והתערוכה הבינלאומית השנתית שמתקיימת סביב הנושא בברצלונה עודנה משגשגת.

אחד המומחים הגדולים בישראל בתחום זה הוא פרופ' אייל יניב, מנהל המכון לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן. פרופ' יניב דיבר בתחילת השבוע בוובינר של אנשים ומחשבים, שבו הציגו מומחים בתחומי טכנולוגיה שונים את חמש המגמות הבולטות הצפויות ב-2024 – כל אחד בתחומו. מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

פרופ' אייל יניב, מנהל המכון לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן. צילום: יח"צ

פרופ' יניב חילק את התחזית, או ההערכה, שלו למגמות בעולם בתחום הערים החכמות ולהזדמנויות בישראל. חמש המגמות העולמיות בעולם זה, שצפויות להמשיך להיות כאלה, ואף להתגבר, גם בשנה שזה עתה התחילה הן, להערכתו: ניהול תשתיות מבוסס בינה מלאכותית, שירותים עירוניים מותאמים אישית, אינטגרציה חלקה של תחבורה רב מודאלית, אבטחת סייבר משופרת והגנה טובה יותר על פרטיות המידע, ומיקוד של הערים החכמות בעולמות החוסן שלהן ובקיימות.

ההזדמנויות בישראל, לדבריו, הן שיפור שהערים החכמות עומדות להצמיח בכמה תחומים: הביטחון האישי – דבר שאנחנו זקוקים לו מאוד, בפרט בשנה-שנתיים האחרונות; תחושת הקהילתיות של התושבים; רמת השירותים העירוניים; מצב התחבורה – עוד מצב שהצורך בשיפורו זועק לשמיים; ואיכות הסביבה.

האם זה יקרה? פרופ' יניב מביע דאגה שגם כאן תשלוט הגישה ההו-כה ישראלית של "יהיה בסדר", אבל הוא גם מביע אופטימיות, משום שיש כבר ערים שמבינות את החשיבות שבהטמעת פרויקטים של סמארט סיטי'ז, על היתרונות שהם מניבים, ואף מקיימות כאלה. להערכתו, המגמה הזאת תימשך.

קובי נח, מנמ"ר עיריית רמת גן. צילום: דוברות העירייה

אחת מהערים בישראל שמבצעות פרויקטים חכמים מעין אלה היא רמת גן. המנמ"ר שלה, קובי נח, דיבר אף הוא בוובינר, והציג אותם, כמו גם את הפעילות הטכנולוגית בעיר בתקופת המלחמה.

"המלחמה הציבה לנו כמה אתגרים, שפיתחנו פתרונות טכנולוגיים לחלק מהם", ציין נח. הוא מנה אותם: "ראשית, תקציבי העיריות, ובכלל זה של רמת גן, מוכוונים לפעילויות החירום, תוך המשך מתן השירותים השוטפים. שנית, המלחמה הביאה לפגיעה בהכנסות הרשויות המקומיות. שלישית, היא גרמה לשינוי בצרכים הטכנולוגיים שלהן. אתגר נוסף הוא הבחירות לרשויות המקומיות (שאמורות היו להתקיים בסוף אוקטובר, ונכון לעכשיו נדחו לפברואר – י"ה). דחיית הבחירות הגבירה את חוסר הבהירות הפוליטית שממילא קיימת ברשויות המקומיות בתקופת בחירות מוניציפאליות, מאחר שבה קשה לצאת למכרזים ולא ניתן להעביר תקציב כל עוד לא נבחרת מועצה חדשה. שני אתגרים נוספים הם המצב הגיאו-פוליטי הלא יציב והגידול בצרכי הרווחה".

מה הפתרונות? אחד מהם, לפי נח, נמצא בעולמות איגום המידע, ה-BI והביג דאטה. שני המונחים האחרונים – גם הם די שחוקים, אבל הם בהחלט חיים ובועטים. "זה באזזז רציני ברשויות המקומיות, כי הן מגלות עד כמה המידע הממוקד על התושבים הוא עבורן תשתית מאפשרת", אמר נח. "המלחמה יצרה טריגר לאיגום מידע והביאה לבניית בסיס לצמיחה משמעותית בתחום ב-2024".

"פתרונות נוספים הם בעולמות ה-AI, אבטחת המידע וההמשכיות העסקית. הבנת החשיבות של ה-BCP הולכת ועולה ברשויות המקומיות, וכך גם המעבר לענן ציבורי. בנוסף, נדרשנו, בעקבות המלחמה, ליצירתיות בפתרונות תקשורת", ציין. כך, למשל, אגף מערכות המידע של עיריית רמת גן, שנח עומד בראשו, וסלקום ביצעו לאחר תחילת המלחמה פרויקט לחיבור ל-Wi-Fi של כל 140 המקלטים הציבוריים הפזורים ברחבי העיר. פרויקט נוסף שבוצע הוא הנחת תשתיות רשתות תקשורת באמצעות מגדלי המים ברמת גן.

"כמה פתרונות AI שפיתחנו לא מכבר הם תשאול בינה מלאכותית לכתיבת מכרזים ומסמכים, ולשימוש במסמכים; צ'ט מבוסס AI עבור התושבים; חיפוש ממוקד ומבוסס בינה מלאכותית בצילומי וידיאו של ישיבות מועצת העירייה והוועדות שלה; ופיתוח מערכת AI למוקד סיוע לאזרחים ותיקים", הוסיף נח.

הדובר ציין את מה שאמור להיות מובן מאליו, אבל למרבה הצער, הוא לא כל כך: "בתחום אבטחת המידע, אי אפשר להגיד 'יהיה בסדר'", אמר. "תקציב המחשוב ברשויות המקומיות לא גבוה והיכולת של המנמ"ר למשוך חלק גדול ממנו לאבטחת מידע היא קלושה".

"הרשויות המקומיות נמצאות בסיכון גבוה, ופריצת הסייבר נמצא מעבר לפינה. כדאי שהרשויות המקומיות והממשלה יתעוררו בהקשר זה", הזהיר נח. עיריית רמת גן, אמר, רכשה את מערכת אינפיניטי של צ'ק פוינט, וכן מערכות פרו-אקטיביות. "הגדלנו את ההשקעה באבטחת מידע ורכשנו ביטוחי סייבר", סיים.