התקשוב היה הראשון לזהות: לא צה"ל הוא שתקף את בי"ח בעזה

בשבוע השני למלחמה, ב-17 לאוקטובר, יום לפני הגעת נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לישראל, הודיע החמאס כי צה"ל הפציץ את בית החולים הבפטיסטי אל אהלי בשכונת זייתון שבעזה, וכי יש 500 הרוגים. הפיצוץ הפך במהרה לקרב על התודעה ועל דעת הקהל העולמית. כעת עולה שהתקשוב הצבאי הוא זה שהיה הראשון לחשוף את מה שצה"ל הציג לעולם – שאין המדובר בתקיפה ישראלית, אלא בשיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי.

סגן עדי להב, קצינה במדור דאטה ביחידת מצפן באגף התקשוב וההגנה בסייבר, סיפרה על כך ב-וובינר של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') ושעסק בנשים בעולם הטכנולוגי בזמן מלחמה. את המפגש הווירטואלי פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק, הכנסים והאירועים של אנשים ומחשבים, והנחתה אותו גילי שלזינגר, מנהלת חטיבת SaaS באורקל ישראל.

לדברי סגן להב, "האחריות לפיצוץ הוטלה על ישראל. אני מביאה היום זווית שונה, שלא מוכרת לרוב: המדור במצפן היה אחראי לגילוי (שהטענה לא נכונה – י"ה). לצערי, אין הרבה מקרים שבהם אני יכולה לספר על מבצעים".

סגן עדי להב, קצינה במדור דאטה ביחידת מצפן באגף התקשוב וההגנה בסייבר. צילום: דובר צה"ל

"האירוע תפס אותנו בשעת ערב, לאחר 10 ימי לחימה שבהם עבדנו במשמרות סביב השעון", אמרה. "תפקידנו הוא לפתח מערכות ולטפל ברמה האפליקטיבית. כששמענו מה קרה, הגבתי: 'אלוהים ישמור', ושבתי לבסיס. לקח לאנשי המדור כשעתיים עד שהם הוציאו תגובה, אולם היינו הראשונים לקבוע, על סמך חיתוכים, ניתוחים והצלבות, שלא צה"ל היה זה שהפציץ את בית החולים".

סגן להב ציינה ש-"יש לנו במדור מערכות ICT רבות, שמכילות נתונים מסוגים שונים. אחת המערכות משקפת את שיגורי האויב, ואלה מוצגים ל-'לקוחות' שלנו. בשל המלחמה, צוות מנתחי המידע פוזרו לעבודה במשמרות אצל ה-'לקוחות', כאשר שתיים מהם.ן הוצבו בפיקוד הדרום. הן החלו לאסוף ולהציג נתונים, בדקו האם היו שיגורים של צה"ל והסיקו – על בסיס חיתוכי מידע – באופן חד משמעי: לא היה זה שיגור של צה"ל, אלא של הג'יהאד האסלאמי, שיגור שנפל ברצועה ולא צלח. ההודעה הראשונה של דובר צה"ל בנושא הייתה על בסיס מידע שהגיע מהמדור שלנו".

מה זה SRE?

סגן להב, בת 23 מהרצליה, עברה הכשרת DevOps, הדריכה בתחום, ולאחר קורס קצינים הקימה הכשרה חדשה, לתחום ה-SRE. אלה ראשי תיבות של Site Reliability Engineering, ובעברית – הנדסת אמינות אתרים. מדובר בגישה ייחודית למחזור פיתוח אפליקציות וניהול השירות, שמיישמת מגוון היבטי פיתוח לאורך כל חיי המוצר. זאת, כדי לספק מענה לכלל הצרכים הנדרשים בתהליכים אלה בממד הארגוני.

"במדור שלי יש כמה צוותים: מהנדסי נתונים; אנליסטים שמבצעים חיתוכים על בסיס BI ודשבורדים, כדי שהמפקדים יוכלו לקבל החלטות מושכלות; מדעני מידע, שעוסקים בניתוחים יותר מתקדמים; וצוות פיתוח, שאחראי על שיפור התוצרים", אמרה.

"לצד האתגר הטכנולוגי", ציינה, "נדרשתי במלחמה לבחור למה לתת עדיפות כמפקדת טכנולוגית – לניהול או לממד האנושי. בשגרה, הדגש הוא על הניהול. בימים אלה, הפיקוד יותר חשוב, תוך התמקדות באנשים ובהפגנת אמפטיה כלפיהם".

"נדרשנו לחשוב כיצד לייצר שגרת עבודה בלחימה", הוסיפה סגן להב. "התפקיד שלנו הוא ניהול אירועים ותקלות. אנחנו אחראים באופן רוחבי על אספקה רציפה של השירותים עבור מערכות מורכבות. חווינו ריבוי תקלות בתחילת המלחמה, וניהול התקלות היה לקוי, היה חוסר סדר ולחץ. לא היה הליך למידה אפקטיבי". "לשם כך", המשיכה, "התחלנו בניהול לוג מסודר של תקלות לטובת תיעוד ובנינו נוהל סדור: מה מוגדר כתקלה? מהיכן היא מגיעה? האם הייתה השבתה של מערכות ויישומים בשל התקלה? ומה חומרתה? הבנו שעלינו לערוך 'תחקור חם' של תקלות משביתות. הסתבר לנו ש-'פוסט מורטם' הוא הליך מאוד רלוונטי ללמידה".

"התחקור, הירידה לפרטים ומציאת סיבת השורש לתקלה – כל אלה מסייעים לבניית תשתית ומערכי הבקרה, לטובת שיפור המשימות לעתיד ולהתבססות על מסקנות", סיכמה סגן להב. "יש ליצור נוהל סדור לאירועים, לערוך תחקור מיידי עם 'פוסט מורטם'. עלינו לעסוק בנראות – גם בשגרה. אמנם, אנחנו נמצאות מאחורי הקלעים, אבל אנחנו בחזית, כי אנחנו תומכות בתהליכים שאחראים על הלחימה".