רשות החדשנות: "אנחנו מקבלים בכל יום טלפונים מחברות בסכנת סגירה"

צחי שנרך, סמנכ"ל רשות החדשנות, הציג אתמול (ב') בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת נתונים קודרים על מצב ענף היי-טק, ובעיקר על זה של סטארט-אפים, שלא הצליחו לגייס כספים לפני פרוץ המלחמה, או שהיו ב-7 באוקטובר במהלכו של סבב גיוס. "הקושי בגיוס החמיר בצורה רצינית מאז פתיחת המלחמה, ואנחנו מקבלים בכל יום טלפונים ממנהלי חברות שחוששים שהם בפני סגירה", אמר.

שנרך ציין את ההחלטה של הרשות לפעול מיידית לסיוע לחברות אלה, לפני שתמונת המצב המלאה התבררה, כשבמרכז הקצאת 400 מיליון שקלים לסיוע לאותן חברות. "לפעמים צריך לפעול גם אם אין את כל הנתונים לפנינו, כי אם לא נפעל, התוצאות יהיו לא טובות", אמר. שנרך הוסיף ש-"הגדלנו את התמיכה ביזמים כבר בשלב הרעיון והקמנו תשעה מרכזי חדשנות חדשים".

נתון נוסף שהוצג לוועדה על ידי מרכז המחקר של הכנסת ושמצביע על המצב העגום מראה שסכום הגיוסים של ההיי-טק הישראלי ברבעון האחרון של 2023, שעמד על 1.4 מיליארד דולר, דומה לסכום ברבעון הראשון של 2019. עוד צוין בנתונים כי בחודש אוקטובר, החודש הראשון של המלחמה הנוכחית, חלה ירידה של 2,100 משרות שכיר בענף ההיי-טק לעומת החודש שלפניו – קיטון של 0.5%.

"החברות הצעירות לא יכולות להישכח"

ד"ר גורי זליכה מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי אמר בדיון כי המועצה פנתה לממשלה בדרישה להוסיף כמיליארד שקלים לתקציב הקרוב, כדי לסייע להיי-טק. "הצענו את זה עוד לפני שפרצה המלחמה, כשהתבקשנו להגיש המלצות על התחומים בהיי-טק שהמדינה צריכה להשקיע בהם. אנחנו מקווים מאוד שהממשלה תיענה לבקשתנו כבר בתקציב 2024", ציין.

בדיון השתתף גם שחק משה, משנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של אירונאוטיקס. הוא אמר כי "העדר העובדים בהיקפים גדולים, עקב הגיוס למילואים, יחד עם עליית מחירי השילוח והביטוחים, חוסר היכולת לבטח עסקים מסוימים וקשיי גיוס הכספים שיש לחברות בשלבים מוקדמים (Early stage), עקב חשש המשקיעים – דורשים פעולה מיידית לתמיכה. חברות אלה, שהן מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, לא יכולות להישכח".

גדעון שביט מעמותת מטע סיפר על קרן אופיר, שהוקמה עם הריגתו בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר על ידי מחבלי החמאס של אופיר ליבשטיין ז"ל, ראש המועצה האזורית שער הנגב. הקרן נועדה לסייע ליזמים שנקלעו לקשיים בעקבות המלחמה. לדבריו, "תהליך הסיוע הוא מהיר. אנחנו מעניקים אותו ממקורות שלנו, כולם תרומות ממתנדבים, אולם, יש לנו בעיה: חלק מהפונים אלינו לא יכולים לספק לנו ערבויות בנקאיות, כי הם ממש בשלבים ראשוניים. פנינו לממשלה על מנת שתמצא דרך לסייע, לתת ערבויות מדינה. קיבלנו הרבה סימפטיה, אבל לא כסף".

הוא הוסיף שכשם שהממשלה דורשת גיוס כספים מקביל מיזמים פרטיים בתמורה למענקים שהיא נותנת, היא יכולה גם להשתתף בסכומי כסף דומים שהסקטור הפרטי מגייס – מעין מאצ'ינג הפוך.

שביט ציין בדבריו את הפעילות של העמותה להכשרת נשים אקדמאיות מהפזורה הבדואית לעבודה בהיי-טק, ואמר כי עד כה נערכו במסגרת זו ארבעה מסלולי הכשרה – והתוצאות מדהימות. "המדינה חייבת להשקיע גם במגזר זה, שהא.נשים בו מהווים.ות חלק נכבד מתושבי הנגב", אמר.

למה חברות הקריפטו לא יכולות לשלם מיסים?

ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-ווב 3, אמר בדיון כי "אחת הבעיות היא שחברות מהתחום הזה לא יכולות לשלם מסים. בנקים בישראל לא מאפשרים להן להעביר אליהם כספי השקעות, ורשות המסים, שפתחה את האפשרות להעברת כספי מסים דרך בנקים זרים ליחידים, עדיין לא פתחה את זה לחברות. נכון לכרגע, חברות קריפטו שרוצות לשלם מס הכנסה, ניכויים וביטוח לאומי – לא יכולות לעשות זאת. המצב הזה דוחף חברות החוצה מישראל. אנחנו מדברים על שוק ובו 174 חברות, 3,800 עובדים וגיוסים של 3.85 מיליארד דולר".

הוא הוסיף כי על שולחנו של בנק ישראל נמצאת הצעה לכנס שולחן עגול בהשתתפות מנהלי החברות, נציגי הבנקים הגדולים וגורמים רלוונטיים נוספים, כדי לפתור את בעיות הכנסת הכספים שמקורם בקריפטו לישראל.

"דבר נוסף הוא אפליה של משקיעים זרים", אמר הירשמן. "מתברר שאם אלה משקיעים בחברות ישראליות, יכול להיות שיהיה להם כפל מס, אבל אם הם משקיעים בחברות זרות, אין סיכוי בעולם שיהיה לכם כפל מס. לכן, התמרוץ של משקיע קריפטו הוא לשים את כספו בחברות זרות – או, ליתר דיוק, להוציא לחו"ל צוותים ישראליים שעובדים על פרויקטים בישראל".

עוד דיברו בדיון פרופ' אברהם דומב, המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; עינב חיים סייג, יזמת היי-טק מסילבר סטרים; אירית טויטו מפורום ההיי-טק למען ישראל; ותאסנים נערה, סמנכ"לית מעסיקים בקן אימפקט לקידום התעסוקה בחברה הערבית.